אורי צ'אושו הוא אחד השחקנים המוכרים בתולדות הפועל חדרה, כשלאורך קריירת המשחק שלו עבר גם בנבחרת הנוער, וכמאמן בילה בעיקר במגזר הערבי.
השורשים שלך?
"אבא ראובן נולד ברומניה, אמא רחל בטריפולי. הם הכירו בישראל בשנות החמישים.,אנחנו שני אחים ואחות, אני הבכור , נולדתי בתאריך 01/04/1961. התגוררנו בישוב פרדס חנה של פעם, עם המון שטחים פתוחים, לא צפוף כמו היום. למדתי ביסודי בבית ספר 'מרחבים' ובחטיבת הביניים. בתיכון למדתי באורט השומרון מכניקה עדינה. אבא היה שחקן כדורגל בליגות הנמוכות של אז בהפועל פרדס חנה ובנימינה, קהל רב היה מגיע לצפות במשחקים בשבת בבוקר".
איך התחלת בכדורגל?
"אבא דחף אותי לשחק. התקיימו טורנירי ילדים באיזור בהם בלטתי מאוד. גבר בשם דרור בונדר מהנהלת הפועל חדרה הציע לי להגיע להתרשמות אצלם. עליתי על אוטובוס אגד 852 שהגיע מזיכרון יעקב, ירדתי ליד קולנוע חוף ומשם ברגל למגרש הפועל חדרה. עשיתי שני אימונים, המאמן דני הר ציון החליט באימון שישי כי הוא צריך אותי למשחק הבוקר בשבת. הוא היה גם צלם, הביא מצלמה וצילם אותי עומד ליד הקיר. בהמשך הביא כרטיס של נער שפרש מכדורגל, יוסי קורג'י, הוריד את תמונתו והדביק את התמונה שלי עליה. נדרש ממני לשנן את השם שעל הכרטיס 'יוסי קורג'י' למקרה שיהיו בעיות. עלינו על משאית למשחק בקריית חיים, כבשתי שלושה שערים וכוכבי בקבוצה דרך".
הפריצה?
"בגיל 14 עליתי לקבוצת הנוער, עם שמות כמו יגאל אלחדד, אהוד ואנה, אלון סולומון בן שמואל ואחרים. פעמים רבות שיחקתי שני משחקים בשבת אחת, כמובן עם כרטיס ליגה חדש. המנהל המקצועי מאיר דרורי נהג לאסוף אותי עם כבר בשבת מוקדם בבוקר עם רכב הכרמל דוכס המסחרי שלו".
אתה מוזמן לנבחרת מחוז מרכז במסגרת תוכנית חומש של שפר ואמציה לבקוביץ'?
"דרורי היה מביא אותי לאימונים בווינגייט תחת המאמן המרכז שמואל פרלמן מנתניה. כל שבוע היה משחק נגד מחוז אחר. ישבתי רועד עד שהודיעו בכל פעם מי משוחרר ומי מנופה. נבחרתי בין 30 השחקנים שאוחדו מארבעת המחוזות. איזה אושר היה סביבי כשיצאנו למשחקים וטורנירי ידידות, בעיקר בגרמניה. עברתי לנבחרת הנוער שם היו שחקנים מוכרים, בוגרים ממני בשלוש שנים, כמו ירון פרסלני, דני כהן, אבי קאופמן, חנן אזולאי ועוד".
המפגש בביתך עם שחקני נבחרות הנערים והנוער?
"אמציה לבקוביץ' נהג להגיד כי להיות בנבחרת לאומית זה דבר שמלווה אותך כל החיים. למפגש הנוסטלגי אצלי הגיעו משה סיני, דורון רבינזון, אלתר, משה מרכוס, בן דרור, בועז בן נון, אבי מלכה, יגאל הלל, שטיקר , פיזנטי, סימון דוידסון, שוורצבויים אלי ברגיג, יגאל קרן ורונן זיגרמן שהתייצב בביתי ארבע שעות לפני הזמן. ראינו מצגת יפה מהתקופה, שיחות וזיכרונות ועל האש".
המשחק של נבחרת ישראל נגד הפועל חדרה?
"משחק אימון עם קהל אוהדים ביציעים ברמת גן, נבחרת ישראל עם מלמיליאן ודני בריילובסקי הגדולים. היה גם קהל שבא מחדרה, הם צעקו ללא הפסקה 'אורי, אורי'. לא למלמיליאן. לי - לאורי צ'אושו".
הסיפור על שולם שוורץ והחרמת המשחק נגד מכבי ת"א?
"הוא היה הכוכב שלנו, בכל הנבחרות וגם בנבחרת הלאומית, שם השחקנים של הפועל ומכבי ת"א ועוד שיגעו אותו לכאורה על השכר הגבוה לו הם זוכים. שוורץ פלט כי הפועל חדרה לא נותנים לו אפילו מיטות לבנות שנולדו. הוא היה ממורמר ובצדק. לפני המשחק הביתי נגד מכבי ת"א התקיימה אספת קבוצה בביתו של המנהל קיצ'י כהן. המאמן אריה רדלר ערך הסבר טקטי על לוח שחמט של שחורים ולבנים, שוורץ שלא הגיע היה מחוץ לסגל. קיצ'י רשם על טופס המשחק רק 15 שמות. נסעתי למגרש ברכב של קיצ'י והחלטנו לכל מקרה להוסיף לרשימה שתוגש לשופטים את השם שוורץ, והשם נכתב על הטופס על גבי הגה הרכב".
"אני עצמי הייתי על הספסל ולא שיחקתי במשחק הזה. בדקה ה-30 שמענו רעש אדיר בקהל, האוהד יוסלה ז'לז'ניק בישר מעל הגדר כי שוורץ מגיע. בהפסקה הוא ישב איתנו על הדשא, לא ירדנו לחדר ההלבשה, שוורץ התלבש בהוראה של רדלר ונכנס כשאנחנו בפיגור 1:0. שוורץ נתן הצגה, עם גול ענק מהפינה הרחוקה לשוער מכבי ת"א שאול בן דוד. ניצחנו 1:3. מכבי ת"א הגישה ערעור וטענה שוורץ לא היה רשום בטופס ושמו נוסף רק אחרי המשחק בכתב שונה. בית הדין החליט לרדת לרכב ולבקש מקיצ'י כהן לכתוב את השם שוורץ כשהטופס על ההגה. כהן כתב וזה היה זהה, הפועל חדרה זוכתה".
שוורץ טען שבנימין בלנרו הגדול מכולם?
"בלנרו היה חלום ילדות שלי, שחקן על, אבל שלום איתו התאמנתי ושיחקתי היה מבחינתי הטוב ביותר. שוחחתי על כך עם שוורץ שהבהיר לי כי מבחינתו בלנרו הוא גדול שחקני הפועל חדרה לדורותיהם. אני מאושר שהבן של שלום, יקיר שוורץ, הוא הבעלים של חדרה היום".
שחקנים נערצים?
"אהדתי את מכבי יפו, הדוד שלי אליו הגעתי לחופשות היה בולגרי וראיתי את המשחקים שלה. הערצתי את מוצי ליאון, מוני ניניו, ארואטי והאחרים. בחופשות בבת ים ביליתי בקולנוע מרכז המיתולוגי והסביבה".
חלומות ילדות על הכרית בבית?
"אספתי את חוברות 'פנדל' ואת הכתבות במדורי הספורט, חלמתי על היום בו אגיע להיות כדורגלן שכותבים עליו".
החלום מתגשם?
"בגיל 15 ועשרה חודשים עליתי אצל רדלר להתאמן בקבוצה הראשונה בבוגרים. בגיל 16 ושלושה חודשים שיחקתי לראשונה בבלומפילד נגד הפועל ת"א. הייתי בכיתה י', כוכב בית הספר, וההתרגשות הייתה ענקית".
גול בכורה בהפועל חדרה?
"בבלומפילד נגד בית"ר ת"א של השוער אבי ליברמן, צווייג ראובן נימני וקיש רומנו. הכותרת בספורט הייתה "צ'אושו - הגאוצ'ו של חדרה", כי הסמל של אליפות העולם היה אז הגאוצ'יטו".
השירות הצבאי שלך?
"במועדון דאגו שבטירונות אשרת במחנה 80 הקרוב לחדרה. כל רבי הסמלים היו אוהדים של הפועל חדרה. עשיתי קורס בצריפין, שירתתי בחיל החימוש ובהמשך בסדנת חיפה בקישון".
ההיכרות עם פולי אישתך?
"את פולי, הבחורה היפה ביותר בחדרה, הכרתי בביקור בקיסריה , ראיתי ונדלקתי. בפגישה הבאה אצל חברים היא סיפרה לפני שהגעתי כי פגשה מישהו, היא לא יודעת אם נתחתן, אבל נהיה יחד".
פולי מספרת לך שהיא אינה יכולה ללדת?
"פולי המיוחדת והנערצת סיפרה לי כי אינה יכולה להביא ילדים, אבל זאת לא הסיבה לגירושים שעברה קודם לכן. עברנו לגור יחד, דיברנו על אימוץ, אבל הצעתי לה לעבור טיפולים וישר נסענו לרבנות. פולי אהובתי הפכה לאשתי".
המשך מבורך ושמח?
"הטיפולים היו קשים לפולי וזה נעשה באומץ, מבחינתי היא האישה הכי מדהימה בעולם. נולדה הבת דניאל בבית החולים השרון, ואחרי שנה הבת רוני. דניאל ורוני נשואות ויש לנו 4 נכדים, שני בנים מכל אחת".
ניצחון וירידת ליגה של חדרה?
"משחק במחזור האחרון בבית נגד שמשון ת"א של דמתי ויואל מסוארי , 4,500 צופים, כבשתי שער, ניצחנו 1:3 אבל בטרנזיסטורים ביציעים שמענו כי הרצל פיטוסי כבש לזכות מכבי פ"ת נגד בני יהודה, גול שהוריד אותנו ליגה".
אתה מגיע לבני יהודה?
"ירידת ליגה עם הפועל חדרה, והכול בחשיפה התקשורתית משתנה. הציעו לי בגיל 24 לעבור לבני יהודה תחת המאמן האגדי יצחק שניאור. הכותרת במעריב ביום ההגעה לבני יהודה הייתה של העיתונאי מאיר ריפמן 'בא לשכונה בחור חדש'. בקבוצה היו בין השאר בן טובים, רמי לוי, סלמן ועוד נערצים ומוכרים".
המעבר היה קשה?
"נסעתי עם בני יהודה למחנה אימונים בסיטארד, הולנד, הסולמים היו מוכנים לשלם לנתן שפירא מחדרה 25 אלף דולר. היו אז רק שלוש העברות, היה לחץ של זמן למעבר".
אתה פונה לנתן שפירא אישית?
"הגעתי אל שפירא למשרדו, עם מדים מהצבא, וביקשתי שיסכים למהלך התשלומים של סולמי. ההסכם הכספי בשכונה היה טוב, מול השכר הזעום בהפועל חדרה. שפירא קם עם דמעות בעיניים, הוציא מהמגרה חבילת כספים ואמר לי 'קח 10 שקלים תן לאמא שלך כי בבית לאחר הגירושים שלה קשה, מה היא תעשה בלעדיך'. התחבקנו, ונשארתי בהפועל חדרה".
סיפור יגאל קרן?
"אימוני הכושר בפארק הלאומי תחת המאמן פטלוק הקשוח היו קשים, אבל יגאל קרן תפס פיקוד בריצות ורץ מהר כמוביל. החלטנו השחקנים להגיד לו לחוד שהוא חולה, נראה לא טוב. הוא הלך לרופא וקיבל 3 ימי חופשה מאימונים".
הבעיטות לקיר בשכונה עם המספרים בעיגול מ-1 עד 11?
"שניאור נהג להעמיד את השחקנים לבעוט לקיר עם המספרים, אני בעטתי במדויק כל בעיטה למספר ששניאור הכריז. הסיבה הייתה שאבא שלי עשה בבית קיר מדיקט עם המספרים ואני בעטתי אליו שעות, אבא אמר כי ככה בנימין בלנרו היה מתאמן -טאק טאק"
מה אתה עושה, איך המצב הכלכלי?
"אני עובד כבר 27 שנים בהוצאת הספרים של ידיעות אחרונות. המצב הכלכלי הוא מירוץ למרחקים ארוכים של פולי ושלי. התגוררנו בהתחלה בחדרה בקומה רביעית ללא מעלית, היום אנחנו בבית פרטי בחדרה, וכשיש אהבה הכל מגיע".
הפרישה מהפועל חדרה?
"החלטתי לעזוב את חדרה בגיל 28, אולי היה מפתיע, אבל רציתי עבודה קבועה ולשנות את החיים".
ואז קורס מאמנים?
"עשיתי קורס מאמנים בווינגייט, עם אבי ששון, עזמי נאסר, אורי סלימן ועוד".
הבחירה שלך להיות מאמן-שחקן בקבוצות מהמגזר הערבי?
"אימנתי ושיחקתי בהפועל בקעה, ערערה, ערב נוג'ידת, עבלין, קלנסואה ופורדיס. את כולם אימנתי עונה אחת ועזבתי לאחר שעלו לליגה גבוהה יותר. מענק החתימה הכספי היה גבוה ולמדתי שם המון על החיים. בכל קבוצה נערך בסיום העונה נשף עלייה עם 1,000 איש, לקחתי תמיד את הרמקול ודיברתי לקהל בהתרגשות ותודה. אמרו לי שאם הייתי רץ לראשות המועצה הייתי זוכה בהליכה במקום הראשון".