אצטדיון כדורגל הוא חתיכת אירוע מסובך לתפעול. במיוחד כאן בישראל. במיוחד כשהתקציב הוא מוגבל ולא נעשתה העברה רצינית של שרביט ניהול האצטדיון. ב-2017 ברק ג'ורג'י קיבל את ניהול אצטדיון טדי מחברת אריאל, החברה העירונית לניהול הספורט והתרבות בבירת ישראל.
לא היה לו ניסיון בניהול אצטדיון בסדר גודל כזה. הוא קיבל את התפקיד ואמרו לו 'תביא תקציב'. אז הוא גייס כספים כדי לקנות ולהתקין ידיות לדלתות בשירותים וקופות שמאפשרות לתקשר בין רוכש כרטיס למוכר כרטיס. משיחות עם עובדיו ואנשים שעבדו מולו עולה שהוא תמיד דיבר על "חוויית המשתמש באצטדיון" ו"שאם לא יהיה לא נעים, הוא לא ירצה לבוא שוב".
כיום אצטדיון טדי נותן לאוהדי הכדורגל הישראלי חוויית משתמש די נוראית. האצטדיון אולי עומד ברמה של אירוח משחקים של אופ"א אבל התלונות של האוהדים באמת יוצאות דופן לתקופה הנוכחית. "נכנסתי לאצטדיון בשעה 18:00, הילד שלי היה צריך לשירותים, וגילינו שכל התאים מלאים בפיפי ומוצפים מים", סיפר אחד אוהדי בית"ר ירושלים ברשתות החברתיות לאחר המשחק נגד מכבי תל אביב. "איפה הנהלת האצטדיון? התשתית של שנות ה-80?".
אוהדים אחרים נידבו בתגובות לפוסט את כל מה שהם חווים באצטדיון טדי. הם התלוננו על השירותים הלא מתוחזקים, על אוכל עבש במזנונים, על פקקים של 40-50 דקות בדרך לאצטדיון. הם אמרו שאין איפה להחנות ושהם מקבלים דו"חות על דרך בגין, למרות שכביכול היה הסכם לא רשמי שלא נותנים דו"חות בזמן משחק.
כמובן שהם גם התלוננו שאין שום הסדר של שאטלים עבור אוהדים ולפי האוהדים יש גם הרבה תקלות בכניסות - טכניות בעיקר - אבל מן הסתם זה יוצר עומסים, שלא אמורים לראות בכניסה לאצטדיונים בשנת 2026. מאחורי הקלעים יש גם תלונות על המצב של הקבוצות שמארחות באצטדיון טדי.
אז איך הגענו למצב הזה? אפשר להתחיל עם העובדה שג'ורג'י, שניהל את האצטדיון במשך כמעט עשור, עזב את התפקיד ואת חברת אריאל, שמנהלת את אולמות ומגרשי הספורט עבור עיריית ירושלים לפני יותר משנה. מחליפו, אלירן דנין, לא עבר איתו חפיפה מסודרת כשנכנס לתפקיד ב-2025. אז כל הפרויקט נמצא כיום בידי אדם שבחיים לא ניהל אצטדיון.. בחברת אריאל טוענים שהיתה חפיפה, אך לפי מספר מקורות, היא בכל אופן לא היתה יסודית.
עניין החפיפה הוא קריטי. אי אפשר ללמוד ניהול בקורס און-ליין לניהול אצטדיונים. כל מנהלי אצטדיון יספר שבסיור יומי במתחם הוא ימצא 20-30 ליקויים שחייבים לתקן באותו היום. הם צריכים לוודא הכל. שהחשמל עובד בכל תא שירותים, ושאף אחד לא עולה על הדשא עם נעליים מבחוץ כי זה יכול להכניס זרעי סוג דשא אחר ולהרוס את המשטח. ומה לעשות, באצטדיון כמו טדי עם 30 אלף מקומות צריך שבוע שלם כדי לתקן את כל הנזקים שהמבקרים עשו.
בימי משחק ממש צריך לעשות מבצע צבאי כדי להכין את האצטדיון ואת האזורים שסביבו לקבלת הקהל. אין מנהל אצטדיון אחד בישראל שלא צריך חפיפה כשהוא מגיע לנהל אצטדיון אחר. לכל אצטדיון יש את הצרות והבעיות שלו שקשורות, מן הסתם, לעיר שהוא נמצא בה.
אז, כאמור, ב-2025 החליטו בחברת אריאל למנות את דנין למנהל אצטדיון טדי מתוך 70 מועמדים. לדנין יש ניסיון בניהול קבוצה והוא עשה מספר קורסים והשתלמויות, אבל אין לו שום ניסיון בניהול אצטדיון. הוא לומד בזמן עבודה והפערים בידע ובניסיון נראים בשטח. בדיוק בשביל למנוע את זה היה צריך לעשות חפיפה.
לזה נוסף העובדה שלאצטדיון טדי יש תקציב מהעירייה של 3 מיליון שקל בלבד. מאחר שאין פילוח ציבורי מפורט לתקציב התפעול השוטף של האצטדיון בלבד, אז אפשר להניח כך לפי מה שאומרים עובדי האצטדיון. סתם לשם השוואה, לאצטדיון העירוני בחיפה יש תקציב גדול בהרבה מעיריית חיפה (בין 8 ל-10 מיליון שקל). אם אצטדיון אחד של 30 אלף מקומות מקבל תקציב שוטף של 3 מיליון שקל ואצטדיון בסדר גודל דומה מקבל יותר מפי 2, האוהדים והשחקנים ירגישו זאת. זו המציאות.
היכן רואים את הפערים? בכר הדשא, למשל. בחיפה יש 4-5 עובדים שכל עבודתם היא טיפול בדשא. בירושלים העבודה נעשית בידי ספק חיצוני שנשכר על ידי חברת אריאל. וזה גם נושא רגיש, כי בבירה - שם יש חודשים רבים במהלך השנה בהם השמיים אפרוריים יחסית - יש משקעים גדולים בזמנים קצרים וקור אמיתי בערב. זה מצריך דשא שמטופל כל הזמן עם נורות חקלאיות מיוחדות כמו בצפון אירופה.
בלי טיפול 24/7 בדשא - שצריך ניקוז יעיל, חום ואור - המשטח לא מצליח להתמודד עם כמויות הגשם והופך לבוצי שקשה מאוד לשחק עליו כדורגל. בעקבות הלחץ הציבורי בעניין הדשא, אתמול הודיעו עיריית ירושלים וחברת אריאל ש"בפגישה מקצועית שהתקיימה בלשכת ראש העיר ירושלים, משה ליאון, בהשתתפות יו"ר ההתאחדות לכדורגל, נציגי הקבוצות הירושלמיות ואנשי חברת אריאל, הוחלט על שדרוג כר הדשא באצטדיון טדי". בחברת אריאל מוסיפים שעשו שני שזרועים העונה - באופן נדיר - כדי שהדשא יהיה ברמה גבוהה.
יש לומר שהעירייה דווקא כן השקיעה כסף בטדי. למשל, בשנים האחרונות הותקנה באצטדיון מערכת מצלמות איכותית ויקרה בעלות של כ-3 מיליון שקל, אבל הכסף העירוני הגדול הלך להשקעה בתאי VIP, חדרי הלבשה, סיבי תקשורת מתקדמים לתא העיתונאים וזאת כדי שהאצטדיון יעמוד בכל התנאים של אופ"א לאירוח טורניר אירופאי בסגנון אליפות אירופה עד גיל 21.
אולם, בגלל ההשקעה הזו, הושקע פחות על דברים שמבטיחים חווית משתמש טובה לכ-30 אלף אוהדים שאינם VIP. הכסף לשיפוץ גויס ממשרד התרבות והספורט, הטוטו, הפיס, עיריית ירושלים ולפי הערכות הוא כל כך רב שחברת אריאל כבר הבטיחה לשפץ את טדי והארנה שגם כן בניהולה. עד אז? האצטדיון שמביא העונה מספרי שיא ינסה להחזיק מעמד.
תגובת חברת אריאל: "הטענות שעלו משוללות כל יסוד. אצטדיון טדי, הגדול בישראל, מנוהל בסטנדרטים מקצועיים גבוהים ומתוך מחויבות לשדרוג מתמיד של התשתיות וחוויית הצופה. אנו קשובים לרחשי הקהל, ובמקביל מקיימים שיח פתוח ורציף מול הנהלות הקבוצות. יצוין, כי לא התקבלו מהקבוצות תלונות על אופן ניהול האצטדיון, וכל סוגיה מהותית שמועלת על ידן מטופלת יחד באופן מיידי ונקודתי.
הטענות בדבר פגיעה בפעולות התחזוקה או בשיזרוע הדשא בשל מגבלות תקציב, גם הן אינן נכונות. השנה, בהתאם לטיפול הנדרש בדשא, בוצעו שני תהליכי שיזרוע וכיום כר הדשא בטדי נמצא במצב טוב מאוד. בקיץ הקרוב יבוצע שדרוג משמעותי עם החלפת הדשא באיצטדיון לדשא היברידי שייטיב עם הדשא בכל מזג אוויר.
המציאות בשטח מדברת בעד עצמה: השנה נרשמה כמות הצופים הגדולה ביותר שפקדה את אצטדיון טדי בשנים האחרונות. הקהל מצביע ברגליים, ואנו נמשיך לפעול כדי לספק לו ולקבוצות את את חוויית הספורט והתנאים הטובים ביותר".