"עבור רדולוביץ' זו הזדמנות לקבל יותר דקות משחק ממה שסביר שהיה מקבל אצלנו. אני מקווה שבהפועל חיפה הוא יחזיר לעצמו את הביטחון, ואנחנו כמובן נעקוב מקרוב אחרי המשחקים והתרומה שלו. אולי בקיץ נקבל אותו בחזרה כשהוא בכושר טוב".
את הדברים הללו אמר אמש המנהל המקצועי של ראפיד וינה, מרקוס קאצר, אחרי שהושלמה עסקת ההשאלה של אנדריה רדולוביץ' להפועל חיפה. אנדריה רדולוביץ' בהפועל חיפה? אחרי שלא הצליח להשתלב בראפיד וינה? לפני 5-6 שנים זה היה נשמע כמו מדע בדיוני.
ביולי 2020, כמה כלי תקשורת במונטנגרו הכריזו: "סינישה מיכאלוביץ' רוצה את אנדריה רדולוביץ'. הכישרון של הכוכב האדום בלגרד עשוי להמשיך את הקריירה בבולוניה. גם מילאן, ולנסיה ושאלקה הוזכרו כמתעניינות. המחיר אמור להיות סביב שני מיליון יורו".
בנובמבר 2020, סוכנו איגור קואיץ', התראיין באיטליה: "רדולוביץ' הוא אחד הכישרונות המבטיחים באירופה. הוא מבטא את עצמו הכי טוב באגף ימין וכמספר 10. אנדריה עדיין צעיר, אבל אם אני צריך להשוות אותו למישהו - זה יהיה דיאן סביצ'ביץ', 'הגאון'. החוזה שלו בכוכב האדום הוא עד יוני 2022 והוא נמצא תחת מעקב של מילאן".
באפריל 2021 נכתב בארץ המגף: "שמו של אנדריה רדולוביץ' מסתובב זה זמן רב בדוחות הסקאוטים של המועדונים המובילים באירופה: פליימייקר שמאלי יליד 2002, שמסוגל לשחק גם כקיצוני. אינטר עוקבת אחריו כבר זמן רב, אבל התחרות כבר גדולה מאוד: לפי העיתון הקטאלני 'ספורט', מעבר למנצ'סטר סיטי, טוטנהאם, מילאן ובנפיקה, גם ברצלונה הצטרפה למירוץ. בעבר גם שאלקה ואברטון ביקשו עליו מידע, וסיטי אף הייתה בקשר עם השחקן, כשעלתה אפשרות לקנות אותו, להשאיר אותו עוד עונה בכוכב האדום, או לפתח אותו בג'ירונה, קבוצת הבת שלה".
אז איך לעזאזל אנדריה רדולוביץ' נחת בהפועל חיפה?
שחקן העבר האגדי, דיאן סטנקוביץ', היה זה שהעניק לרדולוביץ' את הופעת הבכורה בכוכב האדום בלגרד - קצת לפני שלנער מלאו 18. הוא כבש מול אולימפיאקוס וטוטנהאם בליגת האלופות לנוער, הבריק נגד באיירן מינכן והוזנק לבוגרים.
"שאקירי הסרבי", מיהרו לכנות אותו (למרות שנולד במונטנגרו). שמאלי נמוך קומה, טכני, עם מרכז כובד נמוך ויכולת לשבור הגנות בדריבל ובעיטה חדה.
ביטחון תמיד היה לו. כבר בהופעת הבכורה בליגה, בגיל 17 ו-11 חודשים, נפסק לזכות הכוכב האדום פנדל מול רדניק סורדוליצה. הקבוצה שלו הייתה ביתרון שביר 1:2, אבל רדולוביץ' ביקש לבעוט, נענה בחיוב ומצא את הרשת. בכורה חלומית במדי הקבוצה בה גדל ואותה אהד.
2020/21 הייתה אמורה להיות עונת הפריצה האמיתית. רדולוביץ' בן ה-18 השתלב ברוטציה של סטנקוביץ', אבל בסגל עמוס ציפיות וכוכבים, לא קיבל אפילו דקה בשמונת המחזורים הראשונים בליגה. בהמשך השתלב מדי פעם כמחליף ובינואר הגיעה ההחלטה ששינתה את הכיוון: סטנקוביץ' ביקש לשלוח אותו בהשאלה לגרפיצ'אר, קבוצת הבת של הכוכב האדום בליגה השנייה.
כאן נוצר העימות.
לפי הדיווחים בסרביה, רדולוביץ' וסביבתו סירבו למהלך. השחקן האמין שמגיעות לו דקות בקבוצה הראשונה או לכל הפחות בהשאלה לקבוצה מהליגה הבכירה. למרות שהיה רק בן 18, בעיניו, ירידה לליגת המשנה הייתה צעד אחורה בשלב קריטי בקריירה.
הסירוב הזה לא התקבל בהבנה אצל סטנקוביץ'. המאמן, אקס אינטר ואיש מערכת מובהק, ראה בכך ערעור על סמכותו. התגובה הייתה חדה: רדולוביץ' הוחזר לקבוצת הנוער והוצא מהתוכניות של הסגל הבכיר.
במקום עונת התבססות בכוכב האדום בלגרד, הכישרון שלפני כמה חודשים הוזכר כמועמד למילאן, מנצ'סטר סיטי, אינטר וברצלונה, מצא את עצמו בלי דקת משחק אחת בקבוצת בוגרים מאמצע דצמבר.
אם העימות עם סטנקוביץ' לא הספיק, באפריל 2021 נחתה מכה נוספת: מחלת הנשיקה. רדולוביץ' סיפר לתקשורת על חום ממושך, כאבי גרון קשים, חולשה. עבור ספורטאי מקצועני זו לא עוד מחלה חולפת. מחלת הנשיקה פוגעת בכושר הגופני, גורמת לעייפות ממושכת ולעיתים משביתה שחקנים לתקופה ארוכה.
השילוב של עימות עם המאמן ואובדן חודשים יקרים בגלל מחלה עצר לחלוטין את התנופה. הכישרון לא נעלם, אבל המומנטום כן.
בתחילת עונת 2021/22, אחרי שהחלים ממחלת הנשיקה, רדולוביץ' עשה סיבוב פרסה בגישה שלו והסכים לרדת לקבוצת הבת גרפיצ'אר. הוא כבש 6 שערים בליגת המשנה ו"נתן" לסטנקוביץ' לנצח.
המאמן היה מרוצה מהניעור וגם מהיכולת, ואחרי פגרת החורף השיב את הכישרון לכוכב האדום בלגרד. אלא שגם הפעם הוא קיבל מעט דקות ותופקד לעתים דווקא כמגן שמאלי. לקראת סוף העונה - אחרי שקבוצת הנוער נקלעה למשברון עם שלושה הפסדים רצופים - נשלח לחזק אותה. זה היה סוף הדרך במועדון הפאר מבלגרד.
התחזיות היו שבעונת 2022/23 רדולוביץ' כבר יככב בסרייה A, לה ליגה או הפרמיירליג, אבל בפועל הוא עדיין היה בסרביה - ואפילו לא מצא מקום בכוכב האדום. הוא נשלח להשאלות במלדוסט נובי סאד ורדניק סורדוליצה והחלומות על איטליה, ספרד ואנגליה הלכו והתפוגגו.
היציאה מהכוכב האדום הייתה בלתי נמנעת ובמועדון הבינו שהערך של רדולוביץ' מתרסק. לפני שהם מסיימים את הסיפור בלי תמורה בכלל, הם הסכימו למכור אותו לוויבודינה תמורת כחצי מיליון יורו. שחקן הכנף עצמו הבין שהקריירה עלולה ללכת לאיבוד והסכים להתרחק מהחלומות - כדי להתקרב אליהם בחזרה דרך עצירה בתחנת אצטדיון קראג'ורג'ה.
בנובי סאד, תחת המאמן בוז'ידאר בנדוביץ', הוא נראה שוב כמו שחקן מבטיח. ב-60 משחקים בכל המסגרות, כבש 10 שערים, בישל 11 נוספים ולעתים חזר להיראות כמו "שאקירי הסרבי", פחות או יותר.
הבעיה הייתה שאת התפוקה העיקרית הוא הניב תחת בנדוביץ', וכשוויבודינה החליפה מאמן באמצע העונה השנייה, הבעיות הישנות מהכוכב האדום צפו מחדש. ננאד ללאטוביץ' לא האמין בו והשינוי בעמדת המאמן הוביל לירידה במעמדו. שוב חוסר יציבות, שוב צורך להתחיל מחדש.
בקיץ האחרון ראפיד וינה רכשה את רדולוביץ' בכמיליון אירו. האוסטרים לקחו הימור מסוים וקיוו שבאלאינץ ארנה החדיש אותו פוטנציאל יתממש. ההתחלה הייתה טובה: שער ושני בישולים בשני המשחקים הראשונים במוקדמות הקונפרנס ליג, ומקום קבוע בהרכב במחזורי הפתיחה - אבל ההמשך? כמו בימי הכוכב האדום.
דקות המשחק של רדולוביץ' הלכו וירדו ככל שהעונה התקדמה ולהפועל חיפה הוא הגיע אחרי שמונה משחקים רצופים בכל המסגרות בהם לא שותף. למעשה, מאז שקיבל 10 דקות כמחליף מול טירול לפני שלושה חודשים, המונטנגרי בן ה-23 לא דרך על הדשא במשחק רשמי.
כך, בתוך כמה שנים, שחקן שנקשר למנצ'סטר סיטי וברצלונה מצא את עצמו מחפש דקות בליגת העל הישראלית כדי להחזיר לעצמו ביטחון ובעיקר כדי למצוא את מקומו בעולם הכדורגל.
הכישרון שגרם לסקאוטים מאירופה לסמן אותו לא נעלם. שמאלית חדה, ראיית משחק, יכולת "לגמור משחק בפעולה אחת"... הכל עדיין שם, אבל הפריצה קדימה עדיין לא הגיעה.
האם ההגעה למאבקי ההישרדות בליגת העל בישראל היא נפילתו הסופית של אנדריה רדולוביץ'? לא בהכרח. ההיסטוריה מספרת שהרבה תלוי באיך "אחד הכישרונות הגדולים באירופה" כפי שהוא כונה, יסתדר עם מאמנו החדש. חיים סילבס הוא לא פפ גווארדיולה או האנזי פליק, אבל אולי הוא יצליח להחזיר את הפלא לילד הפלא לשעבר.