קר שם בחוץ: האומץ של הספורטאים האמריקאים באולימפיאדת החורף

הרפובליקנים לא ידעו עד כמה שהם שונאים ענפי ספורט חורפיים עד אולימפיאדת החורף שמתקיימת בימים אלו באיטליה. זה התחיל במחאה ושריקות בוז בטקס הפתיחה כשהראו על המסך הגדול את סגן נשיא ארה"ב, ג'יי די ואנס. האוהדים ביציע שרקו בוז גם לנבחרת האמריקאית (וגם הישראלית), ואז מספר ספורטאים אמריקאים נשאלו על העניין ודיברו בגנות הממשל הלא פופולרי של דונלד טראמפ - אפילו לא זה. הם פשוט רמזו שהם לא מסכימים עם חלק מהדברים שממשלתם עושה.

גולש הסקי האנטר הס דיבר על הקושי שבלייצג את ארצות הברית כאשר אנשי היחידה לרדיפה אחרי מהגרים של דונלד טראמפ (ICE), הורגים אנשים במינסוטה. "זה מעלה רגשות מעורבים לייצג את ארה"ב כרגע", אמר במסיבת עיתונאים. "זה קצת קשה. כמובן שקורים הרבה דברים ואני לא המעריץ הכי גדול של הדברים האלה כמו שהרבה אנשים לא מעוניינים בהם. אז אני חושב על עצמי, וכרגע אני מרגיש אני מייצג יותר את החברים שלי ואת המשפחה שלי שבבית. אני מייצג את האנשים שייצגו את המדינה לפניי... אני מייצג את כל הדברים שאני מאמין שהם טובים בקשר לארה"ב: רק בגלל שאני לובש את הדגל זה לא אומר שאני מייצג את כל מה שקורה בארה"ב. אני פשוט רוצה לעשות את זה עבור החברים שלי והמשפחה שלי והאנשים שתמכו בי כל הדרך להגעה שלי כאן".

על פניו לא מדובר בדברים שערורייתיים מדי. ספורטאי מביע את דעתו על האירועים הקשים שקורים במדינה שלו ואומר, די במרומז, שהוא לא תומך בממשלה שאחראית לאותם אירועים. אבל אם לשפוט את מה שהוא אמר רק מההתקפות עליו מהצד הימני של המפה הפוליטית בארה"ב, אז כנראה שהוא שרף את דגל ארה"ב על הפודיום.

ההתקפות האישיות עליו - מישהו שרוב הציבור בארה"ב בכלל לא מכיר - היו חסרות רחמים. דרשו לשלול ממנו את הזכות לייצג את ארה"ב באולימפיאדה ואפילו הנשיא טראמפ כתב עליו שהוא "לוזר" ושאסור שהוא ייצג את ארה"ב באולימפיאדה.

ובכלל, נראה שהספורטאים האמריקאים הפכו למטרה של מכונת הרעל של טראמפ כי כל הבעת רגש מלבד פטריוטיות מזויפת וצעקנית שוות ערך לבגידה מבחינתם. כריס ליליס, גולש סקי, אמר שהוא "שבור לב" ממה שקורה עם ICE בארה"ב וביקש שהממשלה תתחשב בזכויות אזרח ואדם, אהבה וכבוד לכל האזרחים במדינה. כך הפך למפורסם בקרב חולי הכלבת הרפובליקנים שתקפו אותו ברשתות.

אמבר גלן, שזכתה בזהב בהחלקה אומנותית, דיברה על כך שהיא חברה גאה בקהילת הלהט"ב וזכתה לאיומי מוות ברשתות החברתיות - עד כדי כך שהיה צריכה להתנתק מהחשבונות שלה. מיקאלה שיפירין, גולשת סקי, הקריאה ציטוט של נלסון מנדלה על שלום וקבלת האחר והדגישה את המחויבות שלה לגיוון וקבלת דעות של אחרים וקיבלה ביקורת ארסיות ברשת על כך שהיא מרקע עשיר ולא מגוון בכלל. ג'סי דיגנס, בין גולשות הקרוס-קאנטרי הגדולות בהיסטוריה שבעבר חשפה את בעיות האכילה שלה (באמת דמות מעוררת השראה), כתבה באינסטגרם שהיא נגד שנאה ובעד חמלה וגם הפכה למטרה של טרולים ושונאים מקצועיים.

שמרנים פופולריים (פופוליסטים) כמו ג'ייק פול, ברט פארב ובריון דונלדס גם החליטו לתקוף את הספורטאים האולימפיים ברשתות החברתיות ולזכות לתמיכה של אנשי MAGA, שאפשר להגיד שרמת העניין שלהם בספורט חורף אולימפי שואפת לאפס אבל הם מכריזים שהם "מפסיקים לעודד את הנבחרת האולימפית של ארה"ב" בגלל דעות "WOKE" של הספורטאים האולימפיים ואף דורשים מחברות אמריקאיות להפסיק את החסויות שהן מעניקות להם.

כל הרעש הזה נולד במרתפי הבית הלבן ונוצר בשביל להוציא את "השמאלנים העשירים שגולשים בשלג" כאנטי-אמריקאים בגלל התנגדותם לממשל, וגם - וזה לא פחות חשוב - כדי להסיח את תשומת הלב מכך ששמו של הנשיא מופיע 38 אלף פעמים במסמכים מהחקירה של ג'פרי אפשטיין, ויש חשדות כבדים שהוא, כמו מיליארדרים אחרים ברשימות של ה-FBI, היה מעורב באונס קטינות. אז איך לא ידברו על הפרשה הזו ששום דבר לא הורג? יתקפו את הספורטאים האולימפיים שמנצלים את המעמד שלהם כדי לקרוא לזכויות אדם ואזרח במדינה שלהם.

האמת היא שכמו באולימפיאדת הקיץ, גם באולימפיאדת החורף - הספורטאים האמריקאים מייצגים בעיקר את מה שטוב בתרבות האמריקאית. "אחד מהדברים הכי יפים בארצות הברית של אמריקה זה חופש הדיבור" אמרה אמבר גלן. "כשאני בוחרת להשתמש בו, אני עושה זאת כדי להסביר איך אני מרגישה כספורטאית שמתחרה במדי ארה"ב בזמנים מאוד קשים עבור אמריקאים רבים. ועכשיו אני מקבלת כמות מפחידה של שנאה ואיומים - רק בגלל שהשתמשתי בקול שלי, כשנשאלתי איך אני מרגיש. ציפיתי לזה אבל אני עדיין מאוכזבת מזה".

וזה, בסופו של דבר העניין.

זה ממש טוב שספורטאים ממדינות דמוקרטיות יכולים לבטא את איך שהם מרגישים כלפי המדינה שלהם בתקופות מסוימות. זה ממש בריא שהם חושפים את הקשיים הפיזיולוגים והנפשיים שהם מתמודדים מולם והאמת זה ממש מעולה שהם גם יכולים להגיד דברים מטופשים או פוליטיים על המדינה שלהם מבלי לפחד מעונשים מהממשלה. בסך הכל זה די כיף ומגניב לחיות במדינה עם חופש ביטוי.

אחרי הכל, הספורטאים הסינים או האיראנים לא יכולים להתבטא ככה. לספורטאים רוסים גם אין חופש ביטוי. ספורטאי צפון קוריאני לא יכול למתוח ביקורת על מה שהממשלה שלו עושה ובכלל, רוב הספורטאים האולימפיים צריכים מאוד להיזהר ממה שהם אומרים לעיתונאים - בגלל שהם לא ממדינה דמוקרטית ובגלל שאין להם את החופש הזה שאנחנו לוקחים כמובן מאליו, להגיד מה שאנחנו חושבים על הממשלה.

באמריקה של דונלד טראמפ, ספורטאים עדיין יכולים להביע את דעתם אבל תומכי הנשיא העבריין, שהואשם באונס על ידי עשרות נשים עושים את כל המאמצים כדי להשתיק אותם. ובעתיד, אם הממשל הזה ימשיך על המסילות הפאשיסטיות שהוא שם את עצמן עליהן, אז המדינה תעשה זאת במקומם. ובאלימות.