לאחר דרבי הגביע, הנושא החם היה התגובות הקיצוניות של אוהדי הפועל תל אביב - אך לאחר שבירת בצורת של 12 שנה והניצחון בדרבי בליגה, אנחנו חוזים בקיצוניות הפוכה.
מלחמה על כל כרטיס, שיירה של מאות מכוניות לצפון, כמות סרטונים עצומה שרצה ברשת ובווטסאפ, ומעל הכל - אווירה של קהל שיצא ממאסר של בעלים וקבוצות רעות, נהנה מכל רגע ולא רוצה שייגמר.
בצד המקצועי הקבוצה רושמת ארבעה ניצחונות רצופים, לא ספגה בשני המשחקים האחרונים ובסך הכל ספגה שני שערים בארבע המשחקים האחרונים.
יש לקבוצה הרבה דקות "אפורות" אך היא קודם כל קבוצה, כזאת שסיגלה לעצמה מערך שהיריבות כמעט ולא מגיעות למצבים נגדה, ודי ברור שברגע שהיריבה תתעייף - אליניב ברדה יכניס את הכלים הכבדים ויכריע את המשחק.
וזה לא מבחירה: שחקנים כמו סתיו טוריאל ושאנדה סילבה על הספסל בשל חזרה מפציעות, כעת גם עמנואל בואטנג נכנס לרוטציה ולברדה יש יותר אפשרויות.
ועדיין, מקום שלישי בעונת עלייה, עם זיו מורגן, טל ארצ'ל ועמית למקין בהרכב, כמעט כל הרצף ללא טוריאל ופרנן מאיימבו - זו קודם כל קבוצה שאליניב ברדה ייצר בהפועל תל אביב. אם לא שתי הנקודות והדרבי שלא שוחק, כנראה שהיינו מדברים היום על יותר מכרטיס לאירופה.
כשטוריאל משחק הוא הכוכב של הפועל תל אביב. ועדיין, לויזוס לויזו שחקן הרבה יותר שלם - פיזיות, ניידות, טכניקה, ערמומיות, עבודה על כל המגרש. אין לו את הבעיטה או המספרים של טוריאל, אך מדובר היום בשחקן הכי משמעותי של הפועל תל אביב.
אליניב ברדה הסביר בסיום כי העדיף את בואטנג על דאפה בשל המהירות והתנועה לשטח. זאת לא בשורה טובה עבור דאפה, בואטנג יהיה החלוץ הבכיר וכשעומרי אלטמן יהיה על הספסל - קשה יהיה לא לבחור בו כשחקן שיביא שינוי בחצי השעה האחרונה. הדקות של דאפה יצטמצמו ובדקות שכן יקבל הוא יצטרך להביא משהו אחר מעצמו כדי לקבל קרדיט.