הרבה אמיתות מתערערות בארצות הברית בימים אלו. הסכמים שהחזיקו את העולם בתקופת של שלווה היסטורית במשך יותר מ-80 שנה מתפוררים; הדולר מאבד מאיתנותו הנצחית; הדמוקרטיה עצמה נחלשת ומוסד הנשיאות הפך לשם נרדף לשחיתות וקקיסטוקרטיה. ועדיין, אמת אחת נותרת יציבה כמו פסל משיש של אברהם לינקולן ששוקל 175 טונות. והאמת הזו היא שהסופרבול, הוא אירוע שכל אמריקאי - מימין, משמאל, מקהילת המהגרים, מקהילת הפרוטסטנטים הלבנים, מקהילת הממתינים לסוף העולם שחיים בבונקר - הוא יום חג אמריקאי.
פוטבול, בניגוד לחברה האמריקאית, לא מתערער מאירועי ענק שמתרחשים סביבו. אפילו מלחמת וייטנאם - שהובילה למחאות ולשינוי התרבותי הגדול ביותר בארה"ב בשנות השישים, שבעים וגם שמונים - לא פגעה ברייטינג של הענף. בשנות השישים ה-NFL עקפה את ליגת הבייסבול (MLB) במדדי הרייטינג ומאז לא הסתכלה אחורה. בשנות השבעים, הסופרבול - משחק הגמר של ה-NFL - הפך לאירוע הטלוויזיוני הנצפה ביותר בספורט האמריקאי. ממוצע הצופים עלה מ-44 מיליון ב-1970 ל-76 מיליון ב-1980. עלייה של 72%. כל זה, כאמור, כשברקע המלחמה שגבתה את חייהם של כ-60 אלף חיילים אמריקאים, פצעה כ-150 אלף אמריקאים והובילה לבעיות נפשיות וטראומה אצל מיליוני אמריקאים.
זו מלחמה שהובילה להפגנות ענק, שינויים תרבותיים כבירים ומהפכים פוליטיים. לא היה תחום בחיים האמריקאים שהמלחמה הזו לא השפיעה עליו. אבל הפוטבול? היא אפילו לא היתה מכה בכנף שלו. הוא המשיך לגדול ולצבור השפעה וכסף. כיום, רוב המשדרים הנצפים ביותר בטלוויזיה האמריקאית הם משחקי פוטבול ואין בעולם ליגת ספורט עשירה יותר מה-NFL, שב-2027 לפי הערכות שמרניות, תחצה את רף ההכנסות של 25 מיליארד דולר, שזה יותר מאשר חמש הליגות הגדולות בכדורגל האירופאי ביחד.
בימים אלו ארה"ב שוב במצב חברתי סוער - הקדנציה השנייה של דונלד טראמפ מובילה להפגנות ענק, ירי במפגינים ושיבושי חיים רבים בארה"ב - אבל נראה שמכונת הסופרבול, משחק הגמר שייערך ביום ראשון, תמשיך בשלה. כמעט אין ערבוב בין האירועים ברחובות לבין הסופרבול שייערך באצטדיון של סן פרנסיסקו בסנטה קלרה, קליפורניה. מלבד קצת שיח פוליטי סביב הופעת המחצית של באד באני, אמן היפ-הופ מפורטו ריקו, לא נראה שהאירועים הפוליטיים בכלל משפיעים על החגיגה.
"הסופרבול הוא לא רק גמר פוטבול - אלא פלטפורמה כלכלית־תקשורתית עצומה שמחברת ספורט, מדיה, פרסום, תיירות והימורים לאירוע אחד, מרוכז, שמצליח בתוך כמה שעות לייצר ערך שמרבית התעשיות מנסות להשיג לאורך שנה שלמה", אומר אורן רוזמן, שותף ומוביל סקטור תקשורת, מדיה וספורט ב-Deloitte ישראל.
לפי רוזמן: "הסופרבול נחשב לאירוע הספורט החד-יומי הרווחי בעולם, עם פעילות כלכלית כוללת המוערכת בטווח ממוקד של כ-600-800 מיליון דולר, הכוללת זכויות שידור, פרסום, ספונסרים, כרטיסים, תיירות ואירועי מעטפת. זהו לא רק משחק, אלא אקו-סיסטם שלם שפועל סביבו שבוע שלם של פעילות עסקית.
מה מייצר את ההכנסה הזו? "מחיר פרסומת של 30 שניות בסופרבול הקרוב עומד על 7-8 מיליון דולר, שיא היסטורי, וכל שטחי הפרסום נמכרים חודשים מראש" אומר רוזמן. "כאשר מוסיפים עלויות הפקה, סלבריטאים ודיגיטל - העלות הכוללת למפרסם בודד יכולה להגיע ל-12-15 מיליון דולר".
הסיבה העיקרית לכך היא שלמרות כל מה שקורה כיום בארה"ב ככל הנראה יהיו מעל 120 מיליון צופים במשחק בין ניו אינגלנד פטריוטס לסיאטל סיהוקס. הצפייה בפרסומות תהיה "אקטיבית" בפרסומות, ושיח שממשיך ימים ברשתות החברתיות.
לפי רוזמן "העיר המארחת נהנית מתפוסת מלונות כמעט מלאה, עלייה חדה בצריכה במסעדות, תחבורה וקמעונאות, ופעילות ענפה של אירועי מותגים ו־VIP. ההשפעה הכלכלית המקומית מוערכת לרוב ב-100-300 מיליון דולר, אך הערך המשמעותי הוא המיתוג והחשיפה הגלובלית שממשיכים להשפיע גם אחרי שהמשחק מסתיים".
יש לומר שגם תעשיית ההימורים סביב הסופרבול הפכה לאחד ממנועי הצמיחה הבולטים. "בארה"ב לבדה היקף ההימורים החוקיים על המשחק מוערך ב-יותר מ-1.3 מיליארד דולר, כולל הימורים מיקרו-רגעיים (מי יבקיע ראשון, מה יקרה בדרייב הבא וכו')" אומר רוזמן. "זהו שילוב שמחזק את המעורבות של הקהל - ואת ההכנסות".
מה קורה בזירה הכלכלית הישראלית בהקשר של הסופרבול? לפי רוזמן מדובר עדיין בנישה אבל נישה בעלייה. "בישראל הסופרבול עדיין נתפס כאירוע נישתי, אך נרשמת עלייה מתמשכת בפופולריות" אומר רוזמן. "אנחנו רואים את זה בעיקר בקרב צעירים, חובבי ספורט אמריקאי, קהילות הימורים, סטרימינג ופנטזי. מסיבות צפייה, שידורים חיים ושיח ברשתות הופכים אותו בהדרגה לאירוע תרבותי קטן-אך-נוכח, עם פוטנציאל מסחרי עתידי".
ואיך הוא לא מושפע מהאירועים הפוליטיים והחברתיים שקורים היום בארה"ב? "היה סביב טראמפ - גם השנה וגם בשנים קודמות - רעש תקשורתי, הפגנות נקודתיות ושיח פוליטי חזק, אבל בפועל זה כמעט לא 'חלחל' לאירוע עצמו ולא שינה את האופן שבו הציבור צרך את הסופרבול" עונה רוזמן. "בתוך המשחק עצמו - האווירה נשארה חגיגית ו'נייטרלית' - לא נרשמו ירידות בצפייה או בהכנסות. הסופרבול המשיך לשבור או לשמור על שיאים. זה חיזק מאוד את התזה של הליגה והמוצגים. אנשים באים לסופרבול כדי לברוח מהפוליטיקה — לא לחוות אותה".
לפי רוזמן "הסופרבול הוא דוגמה קלאסית לאיך אירוע ספורט אחד הופך לפלטפורמה עסקית רב-שכבתית: פרסום יקר, מדיה המונית, הימורים, תיירות ומיתוג עירוני - כולם מתנקזים לכמה שעות של תשומת לב עולמית. הוא בועת תרבות וכבר מזמן לא רק משחק — הוא פלטפורמה תרבותית שמושכת תשומת לב לא רק של חובבי ספורט, אלא גם של כל מדיה ציבורית"