רמי חנוני נחשב לאחד הבלמים הגדולים בהיסטוריה של הפועל ירושלים לצד עלי עותמאן, ובנוסף לגדולה שלו על הדשא יש לו גם סיפור משפחתי גדול.
השורשים שלך?
"אמא בתיה נשלחה בתחילת שנות ה-30 לעבוד אצל משפחה ביריחו, וחיתנו אותה עם איש מרחובות, אבל היא ברחה והתגרשה ממנו, ואז נישאה לאבא שלי - עזרא חנוני, שעלה לארץ ישראל מחאלב, סוריה. נולדו להם חמישה בנים ובת אחת, אני הבכור ונולדתי בתאריך 16/04/1937".
היכן התגוררתם?
"בשכונת נחלת ציון בירושלים, אני זוכר את ימי שלטון האנגלים בארץ ישראל, את לילות העוצר בשכונות ואת חיל 'הכלניות' הבריטי עם רובי הטומי גאן".
מה זה 'כותאב'?
"הילדות שלי הייתה שונה, עוד לפני גיל 5 כבר נשלחתי לכותאב, סוג של החיידר האשכנזי. היה לנו ספר אחד או שניים ולמדנו סביב הספר לקרא בכל מצב שהוא היה, גם הפוך. המורה הסתובב עם סרגל והיה נוהג להכות בו על קצה האצבעות".
הסתובבת ברחובות ירושלים?
"לא למדתי, הסתובבתי בשוק, מכרתי תירס עם עגלה כמנהג הימים ההם. רשמו אותי אומנם לבית ספר רחוק מהבית, 'תחכמוני', אבל לא הגעתי ללימודים".
המעבר לחיפה?
"הפגישו אותי עם עובדת סוציאלית של הימים ההם, הציעו לי לעבור לאחוזת ילדים ויצ'ו של עליית הנוער בחיפה. הסכמתי ברצון ולמדתי שם בכיף. הייתי תלמיד מצטיין, אבל בסיום הלימודים הגעתי לשיחה אצל המנהל יונה על המשך דרכי ללמוד מקצוע, והאבחנה הייתה כואבת מבחינתי. הם החליטו שאני מתאים לעבודת כפיים. אם במקום חנוני שמי היה חנונוביץ' זה היה שונה. במקביל ללימודים בתיכון עבדתי קשה במקצוע הנגרות במספנת חיל הים בנמל חיפה".
וכדורגל?
"שיחקתי כדורגל בברכה ובמקומות שהיו מי שראו אותי, הציעו לי לעבור להפועל חיפה, הוציאו לי כרטיס ליגה, סידרו לי גם ארוחת ערב יומית במסעדה במקביל לללימודים שלי בתיכון ערב".
ערכת בכורה בקבוצה הבוגרת ב-1954?
"לפני אחד המשחקים הבלם הקבוע לקלי שלנגר לא הגיע למשחק, הציבו אותי בעמדת הבלם, במהלך העונה שיחקתי בעוד מספר משחקים בהפועל חיפה".
השרות הצבאי שלך?
"עשיתי קורס מד"סים יחד עם שאול מתניה וראובן כהן מהפועל ר"ג והוצבתי בפיקוד הדרכה בצריפין. שירתו איתי יצחק פלשל, רפי לוי ושחקנים נוספים מהליגה העליונה".
אתה עוזב את הפועל חיפה וחוזר לירושלים?
"חזרתי הביתה לקטמון, והעיקר זכיתי לשחרור מהפועל חיפה, סגרתי בהפועל ירושלים שהייתה אז בליגה השנייה, קראו לזה ליגה ב' מחוז דרום. התחלתי לעבוד במוסד בני ברית ליד אבו גוש. למדתי חינוך מיוחד ועבודה סוציאלית לילדים קשיי חינוך".
היכן עבדת?
"התקבלתי לעבוד במשרד התקשורת בחברת בזק ובנוסף הייתי שם קצין הספורט. הגעתי לעמדה בכירה שם כסמנכ"ל ואני גימלאי של בזק".
עלית לליגה העליונה בדרך כואבת במיוחד?
"בעונת 1956/7 קראו לליגה השנייה ליגה א'. שובצנו למשחקי מבחן לעלייה נגד כפר סבא, הפועל חדרה, הכח תל אביב ומכבי רחובות. במשחק נגד רחובות קפצתי בהגנה לכדור מול החלוץ שלהם וידר שלא הגיע לכדור אבל הצליח לשבור לי את האף בצורה קשה. העיקר שעלינו לליגה העליונה יחד עם כפר סבא".
הצעה למכור משחק תמורת קטנוע וספה?
"במהלך משחקי המבחן הגיעו אלי גורמים שטענו שהם אוהדי הכח תל אביב והציעו לי וספה חדשה כדי שלא להתאמץ ולגרום ע"י כך לניצחון הכח. הפיתוי היה גדול, קבענו שהם יגיעו בחמישי בלילה, הם הבטיחו להביא את הוספה החדשה. ברגע האחרון הבנתי כי הדבר רע ולא ספורטיבי, ביטלתי הכול, והכח לא עלו ליגה בשל יחס שערים".
אתה הבלם הקבוע של ירושלים, ספר על שייע גלזר
"כנער שייע היה השחקן הנערץ עלי מכולם, במכבי ת"א ובנבחרת ישראל, צנטרפור ענק. במשחק נגדו לא הצלחתי לשמור עליו, זה היה בלתי אפשרי. הסברתי לשחקנים ולצוות האימון כי שייע גלזר לא יודע מה יהיה המהלך שהוא עושה בפריצות שלו, איך אני יכול לדעת".
הפועל ירושלים נתנו כסף לשחקנים?
"מצחיק. כסף לא, מלבד דמי נסיעות נתנו לי קטנוע".
גולים בלתי נשכחים מול חודורוב?
"חודורוב היה עוד אגדת כדורגל מהילדות. הפסדנו להפועל ת"א 4:2, כבשתי את שני שערי הכבוד".
גמר גביע העשור למדינת ישראל היה חג כדורגל?
"זאת הייתה עבור האוהדים חגיגה וחיבור של אהבה לקבוצה. גביע העשור נחשב בקטמון כמו גמר גביע המדינה. בנובמבר 1958 שיחקנו בגמר נגד הפועל חיפה".
המשחק נערך במגרש באסה שעליו הוקם בלומפילד?
"כ-12 אלף אוהדים מילאו את באסה, ששת אלפים הגיעו מירושלים במוניות שירות ובאוטובוסים, השופט היה דודאי. הפסדנו 2:0 משערים אברימלה נסטפובר ואיציק אשכנזי. ההרכב שלנו היה עם שמות גדולים כמו דב עצמון, מרדכי וברוך בנבנישתי, וורנברנד, בן משה נשלסקי ועוד שחקני נשמה אהובים".
הבומבה של צ'ייקובסקי הנגיחה שלך והכדור שהתפוצץ?
"בגמר גביע העשור היה זלטקו צ'ייקובסקי הכוכב היוגוסלבי הגדול מאמן-שחקן בהפועל חיפה. במהלך המשחק הוא בעט כדור רעם לשער, אני נגחתי חזרה ואז הכדור התפוצץ, האוויר יצא, הכדורים של פעם עם פנימית ושרוכים במרכז. בסיום המשחק צ'יקובסקי הג'נטלמן עבר בין כל השחקנים שלנו, לחץ יד ונתן חיבוק".
ביוון רצו לקנות אותך ואת השוער בני קרוצ'י?
"הפועל ירושלים שיחקה ביוון, היו לבני קרוצ'י ולי משחקים מצוינים מול קהל רב ביציעים. קבוצות מיוון רצו לקנות אותנו. קרוצ'י היה שוער ענק, מהגדולים של המועדון, מחסום אחרון. פציעה קשה במשחק עצרה את ההתפתחות וההמשך שלו בשער".
משחק השיא והמהפך נגד מכבי חיפה?
"במשחק האחרון של עונת 1964/65 שיחקנו בקטמון נגד מכבי חיפה. המנצחת נשארת בליגה העליונה, המפסידה יורדת. חיפה הובילה 0:2 ושקט מתוח ירד על המגרש המלא. אבל היה לנו לב, והיה צבי סינגל, עשינו מהפך דרמטי, ניצחנו 2:3 ענק והורדנו את חיפה. סינגל היה מהבודדים שקיבל כסף והגיע לו, מנהיג ענק ושחקן גדול".
הפרישה מכדורגל?
"בגיל 31 פרשתי למען קורס מאמנים שסידר עמנואל שפר בקלן, גרמניה. למדתי שם לדבר ולקרוא גרמנית ועברתי בהצלחה גדולה את המבחנים בכתב ובעל פה. חזרתי עם תעודה יפה לירושלים בה אימנתי את הנוער המוצלח של מישל דיין ואברהם בן דוד".
סיום בהפועל בית שמש?
"אימנתי את הפועל בית שמש, קבוצה טובה של הימים ההם, אבל הקללות מהיציעים לא התאימו לי, הפסקתי גם את נושא האימון המסודר".
ההיכרות עם אשתך עליזה?
"הכרנו דרך חבר כשעליזה באה למרכז הקואופרציה. כעבור שנה בגיל 27 החלטתי להתחתן. החתונה נערכה בקפה תלפיות, אז מהגדולים בירושלים. יש לנו שלושה בנים ומכל אחד מהם שלושה נכדים שאנחנו מאוד אוהבים וגאים בהם. אחד הנכדים הוא מ"פ בצנחנים, פגש את מוטל'ה שפיגלר לאחרונה שסיפר לו עלי ועל המפגשים הקשים נגדי כבלם הפועל ירושלים".
והיום?
אני בן 89, הזמן טס. מתגורר היום במבשרת ציון ומשחק בקביעות טניס ארבע פעמים בשבוע במגרש נהדר ליד אבו גוש. כמעט לא נותרו לי חברים מהקבוצה בה התחלתי בהפועל ירושלים, לכדורגל אני לא הולך, אני לא מתחבר לכדורגל של היום".