יתרון ביתיות הוא דבר אמיתי. הדאטה מראה שב-5 הליגות הבכירות (פרמיירליג, לה ליגה, סריה A, בונדסליגה, ליג1) כל קבוצה זוכה ב-58% עד 61% מהנקודות שלה בביתה. ב-2024/25, כ-62% מהנקודות שקבוצות השיגו בליגה הושגו במשחקי בית ובשאר הליגות זה נע בין 58% ל-60%. המספרים חד משמעיים. יש דבר כזה יתרון ביתיות. יתרון הביתיות הוא אחד מהנושאים הנחקרים ביותר במדעי הספורט ועשו על הנושא עשרות מחקרים באוניברסיטאות ברחבי העולם.
אחד מהדברים שנחקרים על ידי מדעני ספורט הוא ההתופעה שחוזרת על עצמה בכל ליגה - קבוצות ביתיות כובשות 15% עד 20% יותר שערים בביתן מאשר במשחקי חוץ. בנוסף, קבוצות בית סופגות 15% פחות בבית מאשר במשחק חוץ.
מדוע זה ככה? התשובה הפשוטה היא שקבוצות בבית משחקות התקפי יותר. פעם לשחק בבית התקפי יותר היה הכרח כלכלי ממשי. בעבר ההכנסה היחידה היתה ממכירת כרטיסים וכאשר קבוצות שיחקו יותר התקפי וכבשו יותר שערים ככה הגיע יותר קהל למגרשים וככה הצליחו לייצר יותר הכנסה, מה שאיפשר להן לקנות שחקנים יותר טובים ולהיות עוד יותר מוצלחות.
אבל יש לאגרסיביות ההתקפית עוד כמה גורמים מעבר כלכלת הכדורגל במאה ה-19' ותחילת המאה ה-20'. הקהל, לפי המחקרים, הוא באמת הגורם המשמעותי ביותר במשחקי הבית. הוא ממש משפיע הורמונלית על השחקנים המארחים שעם הקהל מאחוריהם מייצרים בין 10% ל-15% יותר טסטוסטרון מאשר יריביהם.
ממחקרים בנושא עלה גם שמאמנים מושפעים מהקהל הביתי. מאמנים ביתיים מאמצים גישות טקטיות ואסטרטגיות הרבה יותר אגרסיביות במשחקי בית (בממוצע קבוצה ביתית בועטת עד כמעט 15% יותר מאשר במשחקי חוץ שלה). הקהל משפיע - כנראה הורמונלית ועל תת-המודע - גם על השופטים, שלפי מספר מחקרים מושפעים מרעש הקהל. שופטים מחלקים 10%-15% יותר כרטיסים צהובים לקבוצה האורחת במגרשים מלאים.
.
ואיך אנחנו יודעים שזה קשור דווקא בקהל ולא בהכרח באצטדיון או בעיר? כי היה לנו את הניסוי הטבעי שנקרא "משחקים בקורונה" שהראו שיתרון הביתיות נשחק בעשרות אחוזים בהיעדר קהל במגרשים. לפי 26 מחקרים שונים, בעונת 2020/21 - עונת הקורונה - היתה ירידה של בין 20% ל-50% מהביצועים של הקבוצה הביתית ביחס לשנים עם קהל במגרשים. כשהקהל חזר למגרשים, הקבוצות הביתיות קיבלו מחדש את יתרון הביתיות - סטטיסטית.
ובאופן אנקדוטלי מאוד, הפועל תל אביב - מול שער חמש מלא באוהדיה שרצו לראות ניצחון - ניצחה העונה את בית"ר ירושלים, הפועל באר שבע ומכבי תל אביב בתוספת הזמן. זה ברור גם בלי כל המחקרים שתפקיד הקהל האדום בניצחונות הללו היה משמעותי ביותר.
בפורמט החדש של ליגת האלופות, שלב הליגה שמסתיים הערב (רביעי) וממנו מתגלגלים לשלבי נוק-אאוט, מייצר הרבה יותר כסף בגלל שיש בו גם הרבה יותר משחקים - אבל כל משחק פחות משמעותי ולאורך הזמן קיים חשש שהעניין של הציבור הרחב במשחקי שלב הבתים ירד. ואולם, לכאן נכנס יתרון הביתיות שכאמור, משחק תפקיד חשוב - עדיין - בכדורגל.
אם אופ"א פשוט תחקה את ה-NFL, ליגת הספורט שמביאה את הרייטינג הכי גבוה בשוק שלה - ותגיד שבשלב הליגה מתחרים על יתרון הביתיות במשחק אחד בנוק-אאוט - כלומר, מקום 1 מבטיח את אירוח המשחקים הבודדים בשמינית הגמר, רבע הגמר וחצי הגמר (ומקום 2 יארח את כולם בצד השני של הברקט) - אז כל משחק בשלב הליגה יהיה מעניין ומרתק כי הוא יהיה תחרות על יתרון משמעותי מאוד בשלב הנוק-אאוט. וזה כבר ממש "מאסט-סי טי.וי".
הסיכויים שזה יקרה נמוכים מאוד, כמעט בלתי קיימים אבל אחרי שנים של דרישה לשנות את פורמט ליגת האלופות זה קרה, אז שווה להציע...