נובמבר 2002. הדרבי האחרון במיין רואד. 13 שנה ו-16 משחקים עברו מאז הניצחון האחרון של סיטי בדרבי של מנצ'סטר, 1:5 ענק ב-1989. סיטי, אז עולה חדשה, ויונייטד, אימפריה בשיאה שרעבה להחזיר לעצמה את האליפות. אנלקה כבש ראשון בדקה החמישית, סולשאר השווה אחרי שלוש דקות ואז החל סיפור האגדה של שון גואטר, החלוץ מברמודה שב-1989 עוד היה שייך למנצ'סטר יונייטד.
"ידעתי שאם אבקיע נגד יונייטד, עדיף לא להתלהב יתר על המידה כי יש להם מנהג לחזור. לכן, הגישה הנכונה היא להישאר רגוע עד שנבטיח את הניצחון". גואטר עמד בהבטחה שלו לעצמו כשהצליח לגנוב כדור לגארי נוויל ולגלגל את ה-1:2. אבל אחרי שאייל ברקוביץ' בישל לו בנגיעה קסומה וגאונית את השלישי, הוא כבר רץ להשתיק את אוהדי יונייטד: "ששש... אני לא שומע אתכם יותר".
אחרי השריקה, גואטר נכנס לחדרו של המאמן קווין קיגן ומצא שם גם את סר אלכס. ברוב חוצפתו ביקש מפרגוסון אם יוכל לארגן לו החלפת חולצה עם פול סקולס. "הייתי צריך להשאיר את התחת שלך בברמודה", ענה לו הסקוטי חצי בצחוק. "ביקשתי שוב והוא צרח עליי 'לא!'. שמחתי שכבשתי נגדם, אבל אני מתחרט שלא ביקשתי ממנו לחתום על כדור המשחק", סיפר לימים.
מאי 2013. גמר הגביע הספרדי. הדרבי של מדריד. אתלטיקו לא ניצחה דרבי כמעט 14 שנה לפני כן, ובפעם האחרונה שהיא עשתה את זה, היא ירדה ליגה באותה עונה. 25 משחקים עברו מאז, ללא אף ניצחון. 25 משחקים שאתלטיקו הפכה ל"אל פופאס", המקוללת. באותו גמר, כריסטיאנו כבש ראשון, דייגו קוסטה השווה ומירנדה ניצח את המשחק בהארכה.
החגיגות עברו מהסיבלס 650 מטר דרומה. "רציתי להבקיע את השער הזה עבור כל הילדים שצוחקים על הבן שלי כל יום על זה שהוא אוהד אתלטיקו מדריד", אמר מירנדה בסיום. דייגו סימאונה הנרגש ביקש להקדיש את הניצחון לכל מי שסובל בחיים: "אנחנו הדוגמא, ההוכחה שאפשר לעשות את זה".
רצף של שנים ללא ניצחון בדרבי הוא אכזרי עבור מועדון ואוהדיו. הוא מתסכל, מצמיח מיתוסים, מנפח נרטיבים, הופך את היריבה העדיפה למפלצת שאי אפשר לנצח ולא משנה מה ואיך מתפתח המשחק. רצף כזה מוביל גם להקנטות בלתי פוסקות. רצף כזה לא מקרי ולא נוצר בוואקום, אלא חלק טבעי מהתעצמות של מועדון אחד והיחלשות מקבילה של המועדון השני. עם אותם שדים בדיוק שרדפו את שחקני אוהדי מנצ'סטר סיטי ואתלטיקו מדריד, מתמודדים כמעט 12 שנה בהפועל תל אביב.
באפריל 2014, הפועל ניצחה בפעם האחרונה את הדרבי. "מכבי תל אביב של פאולו סוזה הייתה מעל הליגה, אבל בכל משחקי הדרבי היינו עדיפים ובכלל, מכל הקבוצות עשינו להם את החיים הכי קשים", נזכר גילי ורמוט. "בדרבי ראשון הפסדנו מפנדל של ערן זהבי, שם נולד הפיו פיו. בדרבי שני הפסדנו 3:2 וזה היה הכי כואב. הובלנו 1:2 בדקה ה-90 אחרי שפריצה הורחק, וזהבי הפך. שבוע אחר כך, היה עוד דרבי שהסתיים ב-0:0, וגם בו היינו יותר טובים".
הדרבי האחרון של אותה עונה היה שלישי בחמישה שבועות. "הדבר העיקרי שעניין אותנו זה למנוע את הכתם שהם חוגגים עלינו אליפות בדרבי. זה היה הדיבור בחדר ההלבשה, לנצח דרבי אחרי כל מה שעברנו בשלושת הדרבים הקודמים. זו הייתה מכבי גדולה, אבל באותו משחק זה סוף סוף התחבר", ממשיך ורמוט שכבש בבליץ אדום שהוביל ל-0:3 מהיר, בדרך לניצחון 1:3.
הדרבי הבא יהיה "דרבי פואד-זהבי" שפוצץ והדרבי אחריו זכור כזה שלמחרת ורמוט עבר לצהוב. קרלוס גרסיה ניצח את הדרבי הראשון של עונת 2015/16 בדקה ה-87 ודור מיכה השווה ל-1:1 בדרבי השני של אותה עונה, במשחק בו הפועל הובילה. גם זה לא יקרה יותר מדי בשנים הבאות.
הפועל חטפה חמישייה מהדהדת במחזור החמישי של עונת 2016/17, מיד אחרי שאלי גוטמן זיהה קבוצה של גיא לוזון, פינה לו את הכיסא והוסיף משפט שעוד ירדוף אותו: "עזרתי לג'ורדי קרויף במכבי ת"א". הבעלים דאז אמיר כבירי התבייש: "המשחק הוא כתם על המועדון, כתם עליי בתור בעלים, וכתם על כל מי שלקח חלק באירוע המביש". לוזון דיבר על הרגשה לא נעימה ותוצאה מחפירה, אבל גם על כך שלטענתו הפועל הייתה במשחק עד ה-2:0.
הפועל הפסידה גם את הדרבי השני של אותה עונה, 1:0 משער של קיארטנסון וירדה ליגה. היא חזרה בעונת 2018/19 וגנבה פעמיים תיקו, כולל 1:1 עם שער שוויון של עמנואל בואטנג, שהמאמן קובי רפואה בכלל רצה לשחרר. "כולם דיברו על כמה נקבל, כוננות וספיגת שערים. אני חושב ששיחקנו מצוין והגיע לנו לנצח, נצא מפה לדרך חדשה", אמר המאמן בסיום.
האדומים העפילו לפלייאוף העליון עונה לאחר מכן, אבל הפסידו בארבעה משחקי דרבי על האפס מול מכבי העוצמתית של ולאדן איביץ'. 11:0 בסיכום ארבעת המשחקים. תשעה משערי החובה הגיעו עמוק במחצית השנייה. תחושת התסכול התעצמה. גם במשחקים שהפועל הייתה שווה בהם, היא התפרקה בסוף. "תוצאה הזויה", אמר ניר קלינגר אחרי אחד המשחקים.
הדרבי הראשון של עונת 2020/21 היה המשך ישיר - רביעייה במחצית השנייה. אחר כך באו הופעות טובות יותר, 1:1 וכמובן ההפסד הדרמטי בהארכה בגמר גביע המדינה. עונה לאחר מכן, האדומים שוב הפסידו דרבי בתוספת הזמן כשיובאנוביץ' קבע 2:3, ואז שוב חטפו חמישייה בפלייאוף. חיים סילבס ניהל את דרבי הכמעט בו מכבי נשארה ב-10 שחקנים ובולייביץ' רשם החמצת ענק.
סילבס עזב, הבעלים התחלפו והחמישייה הבאה, שלישית תוך שבע שנים ורביעית בהיסטוריה, הגיעה במחזור הרביעי של עונת 2022/23 דווקא אחרי פתיחת עונה טובה של האדומים עם מייקל ולקאניס. בדרבי השני של אותה עונה, הפועל חזרה מ-2:0 ל-2:2 ושברה רצף של חמישה משחקי דרבי ללא שער, רק כדי להפסיד 4:2 ולרדת ליגה. ההמשך ידוע, דרבי שלא שוחק ודרבי הגביע שהסתיים בטראומת לירן רוטמן וההפסד בפנדלים.
12 שנה שהפועל מצאה כל דרך אפשרית להפסיד בדרבי. 12 שנה שהבליטו לא רק את הפערים המקצועיים בין המועדונים, אלא גם את אלה הארגוניים והניהוליים. ורמוט מסביר: "אלה שנים שהדרבי היה משחק בין המועדון היציב בליגה למועדון הכי לא יציב בליגה. בעיות כלכליות פוסקות לעומת אי של יציבות. מכבי של גולדהאר וג'ורדי שמנצחים מלמעלה עם תקציבים ענקיים, שלוקחת כל שחקן שהיא רוצה, בעוד בהפועל בדיוק הפוך. עוד לפני הרצף, הבעיות התחילו עם חיים רמון בתקופה שבה אספו תרומות כדי להחתים שחקנים.
"מני ויצמן נכנס ואני זוכר שכל עונה אמרו לי: 'בוא לקראתנו ותקצץ'. הגיע כבירי עם בשורה וזה לא היה מספיק רציני. לניסנובים היו מטרות טובות, אבל כיסים לא מספיק עמוקים והמינצברגים חיפשו אקזיטים על שחקנים וגם הם לא הביאו בשורה. הפועל היו יכולים לגנוב דרבי בתקופה הזאת, רק לא מזמן ראינו את סן ז'רמן מפסידה דרבי בגביע. היו משחקים שקולים, היו משחקים שהפועל החזיקה מעמד והתפרקה בסוף".
לפחות מבחינת הפערים הארגוניים-ניהוליים-כלכליים עליהם מדבר ורמוט, העונה הזאת, עידן ספרא את פרימור, סגרה כמעט את הפער. יש תחושה שונה באוויר, שבאה לידי ביטוי היטב בדרבי הגביע. גם מקצועית, זו מכבי עמוסת בעיות ואנרגיות רעות, במיוחד בין האוהדים למאמן לאזטיץ'. הפועל כבר לא נחותה על הנייר. אליניב ברדה אמר במסיבת העיתונאים לפני המשחק ש"הרצף לא קשור אלינו", הוא לא רוצה להאכיל השדים, אבל גם הוא יודע היטב שרק ניצחון יחסל אותם סופית.
"יש שחקנים בהפועל כמו אלקוקין, למקין, קנצפולסקי, ארי כהן אלטמן שחיים את הרצף הזה, עם הקהל שנכנס לוורידים ומלחיץ לפני כל דרבי. לשחקני בית זה לא כיף, אבל צריך לזכור שלרצף יש שני צדדים. כולם בהפועל רוצים להיות אלה שבזכותם הרצף יישבר, ובמכבי חוששים שהוא יישבר דווקא אצלם", ממשיך ורמוט.
"הפציעות בסגל של הפועל הן מכה קשה, אבל אני חושב שאם כבר, הרצף ילחיץ יותר את מכבי. הפועל תצטרך לשחק בלי חשש, ללחוץ ולחפש להבקיע. עברו הימים של 'רק שלא נקבל תבוסה ולהחזיק 0:0', הם צריכים להכניס לעצמם לראש שהם כבר לא הקבוצה הנחותה ולהתייחס למשחק כאילו מכבי חיפה או בית"ר באות לבלומפילד. לבוא ולשחק בלי פחד".