אם עד לפני מספר משחקים ברק יצחקי דיבר על "כאב ראש" בניהול הסגל של בית"ר ירושלים, הרי שהצטרפותו של בוריס אנו וחזרתו הקרובה של חאסונד גונסאלס (כשעל הפרק עדיין עומד סיכוי לצירוף שחקן נוסף) מעבירות את כאב הראש הזה לרמה המקסימלית.
אלו כמובן "צרות טובות". אין קבוצה שנאבקת על אליפות ללא אתגרים מסוג זה. אנו וגונסאלס הובאו למען מטרה מוגדרת, ובעוד אלמוג כהן בוחן אופציות לחיזוק נוסף, נבנה כאן סגל עמוק ותחרותי שנועד למאבקים עד למחזור האחרון.
עיקר האתגר של יצחקי יהיה מול השחקנים. בוריס אנו מגיע כשחקן הרכב לכל דבר, משמעות הדבר היא שאחד הקשרים שפתחו בקביעות מהשלישייה ירין לוי-יונה-מיכה, ייאלץ לשבת בחוץ. בית"ר הייתה זקוקה נואשות לשחקן בסגנון של אנו, וכעת המאמן יצטרך לנהל שחקני קישור איכותיים שיקבלו הרבה פחות דקות.
לאחר צמד השערים שהכריע את המשחק במושבה במחזור האחרון, דור חוגי סיפר על התקופה הקשה שעבר על הספסל, וסוכנו אף רמז בהמשך על מחשבות עזיבה. חוגי אינו שחקן הרכב קבוע, ועם הגעתו של גונזלס מעמדו עלול לספוג מכה נוספת. מבחינת הצוות המקצועי, הם צירפו את החלוץ שרצו; מבחינת יצחקי, העבודה המנטלית הופכת למורכבת בהרבה כשצריך להחזיק שחקני חלק קדמי בכירים מחוץ ל-11. אבל שוב - מי לא היה רוצה את הצרות האלה כחלק ממאבק אליפות?
וזה לא נגמר כאן. נכון לרגע זה בית"ר נמצאת ב"הולד" בנוגע לרכש אך ממשיכה לבחון אופציות. אם בסופו של דבר יצורף שחקן משמעותי נוסף, זה יהיה כמעט מושלם מבחינת החזון של אלמוג כהן והתחרות שהוא שואף לראות בסגל שבנה.
עם הכלים הללו בית"ר יוצאת לקרב. יצחקי מקבל הרכב חזק ויכולת לבצע חילופים משני משחק בכל עמדה בקישור ובהתקפה. יהיו שחקנים שדקות המשחק שלהם ייפגעו, אך כל מי שיידע להתמודד בצורה חיובית יזכה להיות חלק מאחת העונות המטורפות בתולדות בית"ר ירושלים - עונה שעשויה להסתיים באליפות היסטורית שתיזכר כאן עוד שנים רבות.