ב-2004 פטריק ויירה היה כבר לקראת סוף דרכו בארסנל. ארסן ונגר חיפש לו מחליפים וזיהה את מייקל קאריק, אנגלי בן 23 שהחזיק את הקישור של ווסטהאם. באוטוביוגרפיה שלו סיפר קאריק עד כמה היה קרוב לחתום בארסנל ולהיות, בעצם, המחליף של ויירה. "נסעתי עם הסוכן שלי וקיבלנו טלפון, ארסנל על הקו, ביקשו ממנו לפגוש את ארסן. במקרה היינו ברכב ובמקרה היינו ליד הבית שלו".
בתוך שעה מהשיחה, קאריק מצא את עצמו בסלון של ונגר. "ישבתי מול המאמן וצבטתי את עצמי", כתב קאריק. "האם זה יכול לקרות? ארסנל! האם אני באמת יכול לשחק עבור הבלתי מנוצחים, שממש לפני רגע סיימו עונה ללא הפסד? דיברנו, ארסן ואני, כמעט שעה שלמה על כדורגל בלבד. בסוף השבוע הוא היה אמור להוביל את הקבוצה שלו למשחק במגן הקהילה והוא בילה איתי שעה. חשבתי שהוא בטוח מאוד מעוניין בהחתמתי".
ונגר אמר לקאריק שאחרי המשחק בקרדיף (וומבלי היה בשיפוצים בזמנו) הוא ישלים את רכישתו. "בוא נסיים עם מגן הקהילה ואז נראה מה קורה ביום שני" אמר הצרפתי לקאריק. הקשר האנגלי התיישב באותו יום ראשון בביתו וצפה במשחק של התותחנים נגד מנצ'סטר יונייטד, ונדהם לראות ילד בן 17 בשם ססק פברגאס פותח בהרכב.
פברגאס נתן את אחת מההופעות הטובות ביותר של בן-עשרה בכדורגל האנגלי. הראה דומיננטיות מול כוכבי הקישור של יונייטד ושכנע את ונגר שהוא ולא קאריק יהיה זה שיחליף את ויירה. בכל זאת, ארסנל הולכת לעזוב את הייבורי לטובת אצטדיון האמירויות ואין כסף לזרוק על קשר מנוסה - בטח אם ילד שהבאת בכלום כסף מברצלונה הוכיח את עצמו מול הקישור הכי טוב באנגליה בזמנו.
"פברגאס שיחק משחק מעולה. אבל לא באמת חשבתי על המשמעות", כתב קאריק. "ישבתי בבבית וחיכיתי לצלצול כדי לסגור את כל הפרטים של המעבר שלי לארסנל. אבל חיכיתי וחיכיתי והשיחה לא הגיעה. למחרת הסוכן שלי התקשר אליי ואמר שהוא קיבל שיחה מדיוויד דין, שניהל את ארסנל בזמנו, והוא הודה בפניו שההופעה של ססק שינתה את דעתו של ונגר לגבי. הרגשתי שבור לב, ממש רציתי לשחק בארסנל עם כל הכישרונות האלה. לא היה לי מושג מה אני הולך לעשות...".
ווסטהאם, ששיחקה בצ'מפיונשיפ באותו זמן, ניהלה משא ומתן על מכירת קאריק ב-3.5 מיליון ליש"ט עם כמה קבוצות. אחת מהן הייתה טוטנהאם, היריבה הגדולה של ארסנל. פרנק ארנסן, שניהל את הרכש של טוטנהאם, רצה מאוד את קאריק והביא אותו. השאר? היסטוריה. קאריק הצטיין בטוטנהאם וזכה למעבר למנצ'סטר יונייטד הגדולה של אלכס פרגוסון. שם זכה בחמש אליפויות, גביע, שלושה גביעי ליגה, שישה מגני קהילה, ליגת האלופות, ליגה אירופית ואליפות העולם למועדונים. תארים שככל הנראה לא היה זוכה בהם בארסנל.
האם ונגר התחרט על כך שלא הביא את קאריק? בסך הכל ססק היה שחקן גדול עבור ארסנל אבל ב-2017 הודה הצרפתי ש"אחת מהחרטות הגדולות שלי הייתה שאף פעם לא החתמתי את קאריק - כי אני חושב שהוא אחד מהגדולים בכדורגל האנגלי. בזכות ראיית המשחק והאינטליגנציה שלו הוא היה יכול לשחק גם בברצלונה". קאריק בהחלט היה אחד מהשחקנים האנגלים החכמים ביותר, והמעבר שלו לאימון היה מאוד טבעי. כצפוי, המאמן בעל ההשפעה הגדולה ביותר עליו הוא פרגוסון. בראיונות סיפר שלמד "עוצמה מנטלית, דחף בלתי פוסק ותרבות ניצחון. פרגוסון היה הטוב ביותר".
בראיונות הוא גם דיבר על ההשפעה הרבה של לואי ואן חאל על תפיסת הכדורגל שלו. ההולנדי אימן את קאריק לקראת סוף הקריירה שלו בין 2014 ל-2016. באוטוביוגרפיה שלו כתב: "ואן חאל לימד אותי דרך אחרת של כדורגל, במיוחד בכל מה שקשור להצבת הקבוצה על המגרש. הוא הראה לי איך אפשר לכווץ את המגרש ולפתוח אותו. איך אפשר לחנוק את היריבה בהגנה ולייצר שטחים בהתקפה".במהלך התקופה הסוערת של ואן חאל באולד טראפורד, קאריק יצא לא פעם להגנתו של ההולנדי וגם מתח ביקורת על חבריו לקבוצה שהם לא עושים את מה שמבקשים מהם.
"זו העבודה שלנו לשחק", הוא אמר לעיתונאים אחרי רצף של משחקים ללא שער. "לכן אנחנו במועדון הגדול הזה. אם אינך יכול להתמודד עם זה או אינך רוצה, אז לך לשחק במקום אחר. חייבים לקחת את הרע עם הטוב". הוא הוסיף על ואן חאל: "אני לא חושב שזה יותר שמרני. אני פשוט חושב שזה שונה במקצת. בכמה מובנים, אבל לא בכל המובנים. ברור שאנחנו רוצים לשחק התקפי אבל זה לא תמיד קל".
אמנם קאריק לא שיחק באופן קבוע תחת ואן חאל אבל הוא ישב ולמד את הכדורגל שלו. "כמובן שזה מתסכל לא לשחק", אמר. "אבל אני חייב לראות את התמונה הגדולה". אחר כך גם הגן על ואן חאל מפני הביקורות של "הלשעברים" של מנצ'סטר יונייטד שלא ריחמו עליו בתקשורת (כמו שלא ריחמו על כל מנג'ר שלא שיחק במנצ'סטר יונייטד וקיבל את תפקיד המאמן).
באותם ימים קאריק יצר לעצמו את פילוסופיית האימון שלקח אותה - בהצלחה מסוימת - למידלסברו ועכשיו ינסה להטמיע אותה במנצ'סטר יונייטד כמאמן זמני שמקווה לזכות בתפקיד הקבע. בדומה, פילוסופיית האימון של קאריק מתמקדת בפיתוח שחקנים. הוא מדבר תמיד על הצורך בענווה, עבודה קשה וכדורגל חיובי. הוא מדגיש את הבנת השחקן האינדיבידואלי, בניית אמון בחדר ההלבשה ומאבק קולקטיבי.
המערך המועדף עליו הוא 4-2-3-1 שמבוסס על החזקת כדור ויצירת יתרון מספרי בחלקים במגרש אבל הוא מדגיש שהאימון שלו שם דגש גדול יותר על "יחס נכון לאנשים" ופחות על טקטיקות ומערכים. "אני תמיד רוצה לתת עדיפות לעבודה אינדיבידואלית עם השחקנים, לעזור להם להשתפר. העבודה האישית הזו היא מה שתעזור לקבוצה להשתפר. אני אוהב לעבוד עם שחקנים באופן אישי".
בפודקאסט Inside Carrington קאריק דיבר על המטרה העיקרית שלו כמאמן מנצ'סטר יונייטד: "אנחנו רוצים לנצח משחקים", אמר. "יש דרכים שונות לעשות את זה... אבל העיקר הוא להיות שם כדי לעזור ולתמוך בהם ואנחנו כולנו ביחד בזה". נגד מנצ'סטר סיטי בדרבי אוהדי יונייטד ראו את הקבוצה שלהם כמו שהם רוצים לראות. הרבה ספרינטים, הרבה שחקנים שמצטרפים להתקפה, נחישות, לחץ, תחושה שהשחקנים לא היו צריכים שיחת מוטיבציה לפני המשחק כי הם מבינים מה המשמעות שלו.
נראה שקאריק עשה שינוי גדול בעיקר בתחושה מהקבוצה של רובן אמורים. אולי הוא היה כל כך מדויק בגלל שהוא בעל מנוי באולד טראפורד, ראה הרבה משחקים של הקבוצה של אמורים וידע בדיוק מה צריך לעשות. הערב (18:30, ספורט1) יפגוש קאריק את ארסנל, וינסה להראות לבוסים שלו שהוא יכול להיות מיקל ארטטה של מנצ'סטר יונייטד - כלומר הקשר החכם לשעבר של הקבוצה שיודע מה המועדון צריך כדי לחזור לצמרת הפרמיירליג.