מכבי תל אביב ניצחה את דרבי הגביע בצורה הירואית והחגיגות היו בהתאם, אך מקצועית, גם בקרב העירוני, גם אתמול (ראשון) בחיפה ולאורך תקופה לא קצרה, היא פשוט לא קבוצה מאיימת. אט אט היא הפכה לעוד קבוצה בליגה, שרק השם שלה עדיין קצת מרתיע ומייצר נקודות.
במחצית הראשונה שחקניו של ז'ארקו לאזטיץ' היו רעים. בחצי השני הם עוד השוו ושיחקו קצת, אך אם בסיטואציה כזו ובמומנטום כזה ב-1:1 הם יורדים ב-4:1 - זה כבר שבר. אומרים שמכבי תל אביב יצאה ממאבק האליפות; בקצב הזה היא לא תשיג כרטיס לאירופה.
אפשר להיכנס לדיון לאזטיץ', אפשר לדבר על הבעיות בסגל, אפשר לדבר על כך שבניגוד ליריבתה שסוגרת כבר שני שחקני רכש יקרים לינואר, בקרית שלום הדברים על מי מנוחות, אך זה הרבה מעבר לזה. מכבי תל אביב הנוכחית פשוט כבויה, וזה משהו שנראה שניתן יהיה לתקן רק בקיץ עם מיני מהפכה.
ומכבי חיפה? כשעלי מוחמד, איתן אזולאי ודולב חזיזה נעדרים, כולם תוהים איך יתפקד הקישור בירוק, אך כשעולים למגרש רואים שהדרך והאנרגיות של ברק בכר נמצאים היום מעל שחקן כזה או אחר. מכבי חיפה חזרה להיות קבוצה, כזאת שלכל יריבה קשה נגדה - גם כשהיא עם ילדים בהרכב.
הפצועים אט אט יחזרו, סדריק דון וכנראה גם ברוניניו יצטרפו. מכבי חיפה היא לא חלק ממאבק האליפות, אך מקצועית היום היא לא פחות טובה מהטוענות לכתר, המועמדת הבכירה לסיים במקום השלישי בסיום העונה.
וכן, קשה שלא להתרגש מהילדים של חיפה. שנים שיוצאי המחלקה נדחקו ועזבו. פתאום עיסאת, אלעד אמיר, פיינגזיכט, רטנר וגבאי משחקים; הקהל בטירוף מהמקומיים והחיבור רק מעלה את הדציבלים בסמי עופר.
כששתי הקבוצות האלה נפגשות על מקומות 3-4, המשמעות היא שנעשתה עבודה רעה בקיץ - אפילו רעה מאוד. מכבי חיפה הסיקה מסקנות, החליפה מאמן ומצרפת שחקנים. מכבי תל אביב? היא צריכה להבין מה היא רוצה מעצמה ואז לקבל החלטות.