מאז שהגיע לאוניון סן ז'ילואז בקיץ 2024, ענאן חלאילי עבר מספר חודשים של הסתגלות. אמש (שישי), לאחר שבשנת 2025 פרץ לתודעה כאחד מכוכבי הקבוצה, והפך לשחקן מרכזי בצד ימין, הוא התראיין לאחד מכלי התקשורת בבלגיה.
חלאילי שיתף בנקודת מבטו על ההתקדמות שלו מאז הגיע למועדון ממכבי חיפה: "אני זוכר שלא הייתי ברמה של האחרים כשהגעתי. אבל נתנו לי הרבה ביטחון. אני מאוד שמח; העונה השנייה שלי עוברת טוב. בזכות הרבה עבודה, התקדמתי מבחינה הגנתית, שם לא הייתי מספיק טוב. גם במאבקים באחד על אחד, בריצות ובמצבים מסוכנים. אני רץ 11 קילומטרים למשחק. אבל בעיקר אני מבצע הרבה ריצות בעצימות גבוהה".
לגבי יכולתו ההתקפית הוא אמר: "ואז למדתי להיכנס למשחק ולבעוט ברגל שמאל… כמו נגד מארסיי. עבדנו הרבה על זה. אני תופס עמדה קשה, שבה צריך לרוץ הרבה. העוצמה לא הייתה אותה הדבר כששיחקתי במכבי חיפה. שם, תמיד היינו הקבוצה השולטת, וזה היה בעיקר התקפה".
עם זאת, לא הכל ורוד. על ההתמודדות עם החיים במדינה חדשה חלאילי אמר: "בהתחלה זה היה מסובך. הייתי רק בן 19; חייתי בלי משפחה או חברים באזור אחר בעולם. עכשיו זה קל יותר. אני עדיין גר באדג'ם. אין לי חשק לגור בבריסל. אין פקקים, השכונה שקטה: אני יכול לישון".
הוא הוסיף: "אני מתגעגע לארץ שלי; לחברים ולמשפחה שלי. יכולתי לבקר אותם בהפסקת החגים. והם גם באים לבקר אותי לפעמים. יהיו לי 16 קרובים במינכן, כי זה באיירן. במיוחד אבא שלי, כמו בכל משחק בליגת האלופות. הוא מאוד חשוב לי, והוא גם מאמן. כשחזרתי בפגרה, התאמנתי איתו".
הרגעים הקשים ביותר של חלאילי אפילו הובילו את אביו להבהיר לו כי הוא יכול לחזור לשחק במכבי חיפה אם הוא רוצה: "בהתחלה, כאן, כשלא שיחקתי בשלושת-ארבעת החודשים הראשונים, אני זוכר שבכיתי הרבה. הוא התקשר ואמר: 'ענאן, אם אתה רוצה לחזור למכבי, אתה יכול'. עניתי לו: 'לעולם לא, אמשיך לעבוד כאן'. למחרת הוא טס כדי להצטרף אליי ועבד איתי חודש כאן. ואז התחלתי לשחק. בכל זאת, לא הייתי בספק, כי אני מאמין הרבה בעבודה".
על התרומה ההתקפית שלו בדצמבר האחרון: "בדקתי את הסטטיסטיקות שלי: ב-71 משחקים, כבשתי שלושה שערים. ואז הבקעתי שלושה בשלושה משחקים בסוף השנה. יום לפני המשחק מול זולטן, המאמן אמר לי: 'ענאן, אם אתה רוצה לכבוש יותר, אתה צריך להגיע לרחבה. אתה צריך להיות שם יותר פעמים'. והוא אמר: 'אם תמשיך ככה, תכבוש בין חמש לעשרה שערים בעונה'".
חלאילי מוסיף על ההתמודדות עם תפקידו ההגנתי והתקפי: "המאמנים רואים את הפוטנציאל ההתקפי שלי, יודעים שהייתי חלוץ לפני… אבל עכשיו יש לי תפקיד הגנתי גם, ואני ממלא אותו טוב. וכשאתה רץ שניים או שלושה ספרינטים ברצף, חסר לך חמצן. נגד מארסיי הבקעתי צמד, אבל זה לא עזר הרבה כי הפסדנו. החמצנו יותר מדי הזדמנויות טובות, וזה לא נסלח. זה היה חלום לכבוש בתחרות הזאת. אני מקווה שיהיו עוד. אבל השערים האלה פחות חשובים לי בהתחשב בהפסד".
על מטרות הקבוצה והשאיפה להעפיל לשלב הבא בליגת האלופות הוא אמר: "אני עדיין מקווה שנוכל להעפיל. אבל לשם כך, נצטרך תוצאה טובה מול באיירן. אנחנו מסוגלים לכך. הכל אפשרי עם אוניון, כולל לנצח שם. זו אחת הקבוצות הטובות בעולם, אבל אני מאמין בקבוצה הזאת, בחברים שלי. אנחנו מסוגלים לנצח בשני המשחקים האחרונים. תמיד צריך להאמין בכדורגל".
שחקן מכבי חיפה לשעבר הוסיף על ההתאוששות מהפגרה בליגה הבלגית, ושמירה על תואר האליפות: "היינו עייפים בסוף השנה, אבל אחרי ההפסקה, אנחנו רעבים. בשבת מתחילה הליגה. עם תואר להגן עליו. כמובן שאנחנו חושבים שאפשר להיות שוב אלופים".
"כדי לזכות, צריך לשחק כמו בשנה שעברה, להראות את הכדורגל שלנו. אפשר לראות שהיינו קצת עייפים בסוף השנה, אבל ההפסקה עשתה לנו טוב. מנטלית ופיזית. אני מרגיש פחות עייף מדצמבר. עבדנו קשה ויש לנו רעב אחרי ההפסקה הזו".
חלאילי, שנרכש תמורת 7.5 מיליון יורו, נשאר השחקן היקר ביותר בהיסטוריה של אוניון: "רציתי להישאר כאן. אמרתי לאבא שלי: 'אם מועדון מעוניין, אל תספר לי. אני לא רוצה לדעת. אני רק רוצה להישאר ממוקד באוניון'. לא רציתי להתחיל לדבר על כל זה. רציתי רק לחשוב על להישאר כאן, בליגת האלופות ובליגה. וזה אותו הדבר החורף הזה".
ולסיום, על עתידו: "הכל יכול לקרות. עכשיו אני נשאר ממוקד באוניון, אני רוצה להיות ב-100%. אם אעזוב יום אחד, אני מקווה שזה יהיה לפרמיירליג. תמיד הייתי אוהד של ליברפול, ואני עדיין. אני רואה את עצמי משחק כמגן ימני ב-4-3-3 שלהם".