איגור טיאגו, הברזילאי שכבש הכי הרבה שערים בעונת פרמיירליג אחת, היה מוכר בקושי לסקאוטים בברזיל. הוא נולד בפרבר קטן של ברזיליה ובגיל 13 איבד את אביו. כדי לעזור לאמא שלו, מנקת רחובות עבד כנער במכולת, בשליחויות ואפילו כפועל בבניין.
בזמנו החופשי הנער איגור שיחק פוטסל בקבוצה המקומית ולמזלו נפגש עם סרג'יו גונסלאבש, מטיף אוונגליסט ומורה לחינוך גופני, שניהל את המועדון המקומי. הוא ממש אימץ אותו והרחיק אותו מחבריו, שרבים מהם הלכו לחיי פשע. הדרך לכדורגל מקצועי לא היתה קלה ובראיון ל-ESPN ברזיל טיאגו סיפר שלא פעם שקל לפרוש מכדורגל כדי להתמקד יותר בסיוע לאמא שלו, אבל היא גרמה לו להבטיח לה שהוא "לא ינטוש את חלומו". וכך היה.
טיאגו הצליח להגיע למקצוענים בברזיל ושיחק בקרוזיירו. בגיל 20 עבר למילואי לודוגורץ, אבל הצטיין במשחקיו הראשונים והועבר לקבוצה הבוגרת. אחרי עונה בבולגריה נרכש על ידי קלאב ברוז' ואז גם הגיח באלגוריתם של ברנטפורד, ששילמה עליו סכום עצום יחסית - 30 מיליון ליש"ט. היום, כאמור, הוא אחד השחקנים החמים בפרמיירליג ובגיל 24 (הוא נראה הרבה יותר מבוגר) הוא עשוי להימכר ברווח משמעותי לקבוצה הלונדונית. סיפור מרגש.
אבל עזבו רגע את הסיפור המרגש. אם רק מסתכלים על הדמות של איגור מרחוק הוא יזכיר לכם - בתנועה שלו ובתפקוד שלו על המגרש - מישהו שעד לא מזמן היה אחד מהכובשים המצטיינים בפרמיירליג: אייבן טוני, שגם כן הגיע משום מקום לברנטפורד, העלה אותה ליגה, עשה טרור להגנות הפרמיירליג וכבש שערים חשובים עבור "הדבורים" ממערב לונדון.
וזה לא במקרה.
בברנטפורד מתנהלים לפי דאטה, מחקר ומדע. יש להם מחליף מוכן לכל עמדה במגרש ובדרך כלל, מספרית, נותן את אותה תפוקה סטטיסטית כמו קודמו בתפקיד. כאמור, זה לא במקרה. ככה ברנטפורד מתכננת את הרכש שלה ואת האימון והניהול שלה. הכול אנליטי, לכל אחד יש מחליף ואת הכול אפשר לראות במספרים.
קחו לדוגמה את התוכנית שלה להחלפת החלוץ המרכזי. עוד מימי הקבוצה בצ'מפיונשיפ, ידעה הקבוצה בדיוק מי היא בוחרת לחוד שלה. ניל מופה הגיע מהמילואים של סנט אטיין וכבש 37 שערים בשתי עונות לפני שעבר לברייטון ב-2019. הוא הוחלף על ידי אולי ווטקינס מאקסטר סיטי שכבש 25 שערים ב-2019/20 לפני שנמכר לאסטון וילה. אייבן טוני תפס את מקומו ונמכר לסעודיה. יואן וויסה ובריאן אמבומו מילאו את הוואקום, נמכרו ואז הגיע טיאגו.
איך בברנטפורד מצליחים להביא שחקן אחר שחקן לאותה עמדה פחות או יותר וכמעט תמיד "לפגוע בול"?. כאמור, מספרים. הם כמובן יודעים את הסיפור המרגש של כל כדורגלן שעולה על הרדאר שלהם - זה חשוב לבניית הקבוצה ושמירה על חדר הלבשה חיובי - אבל חשוב יותר שהחלוץ שלהם ייתן מספרים זהים לחלוץ הקודם.
למשל, כמו כל החלוצים הקודמים של הקבוצה בשנים האחרונות - טיאגו הוא החלוץ הכי מדויק בליגה. 59% מהבעיטות שלו למסגרת - שיעור גבוה יותר מאשר כל חלוץ אחר בפרמיירליג. הוא גם שמח לבעוט בשתי הרגליים (כמעט חצי מהבעיטות שלו היו עם רגלו השמאלית החלשה) מה שמאוד מקשה על שחקן הגנה להתכונן אליו. כמו כן, יש לו את היכולת להבקיע שערים ראשונים במשחק. רק לארלינג הולאנד יש יותר שערים ראשונים במשחק בפרמיירליג.
ואולי הכי חשוב מבחינת מאמנו קית' אנדרוז, שמן הסתם הוא המחליף הכי מתאים לתומאס פרנק שעזב בקיץ, זה שטיאגו הוא חלוץ לוחץ. לפי נתוני Opta, לטיאגו יש 1,510 ריצות ללחץ כש-1,012 מהם ריצות באינטנסיביות גבוהה (הכי גבוה בליגה - לפחות 47 יותר מאשר כל שחקן אחר. הוא גם מקום 3 בספרינטים בליגה). הוא גם רץ הרבה בהתקפה - רק לאמבומו יש יותר ריצת ללא הכדור כשהקבוצה שלו בהתקפה.
כמו כן, מבחינת נתוני ההגנה - רק רישרליסון מטוטנהאם הוא חלוץ עם יותר הרחקות כדור בהגנה בפרמיירליג מאשר בן ארצו בברנטפורד. בקיצור, נתונים של חלוץ 9 מודרני וחרוץ שכל קבוצה גדולה - וכל נבחרת גדולה - צריכה.
ואם תסתכלו בטבלה, אז ברנטפורד היא קבוצה בהחלט גדולה. מקום חמישי ואם תנצח את צ'לסי בשבת עשויה להיות הלונדונית השנייה הכי בכירה בליגה אחרי ארסנל. ויש עוד מובן שהיא קבוצת צמרת.
את ההשפעה של פפ גווארדיולה על הפרמיירליג בפרט והכדורגל האנגלי בכלל אפשר לראות בכל סופ"ש בליגה הבכירה ואפילו בליגות הנמוכות, שם קבוצות רבות מנסות לשחק משחק מסירות קצרות ומאמנים אנגלים לומדים Juego de Posición (הפילוסופיה המנחה של פפ גווארדיולה) אבל ברנטפורד והכדורגל האנליטי שלה בעלי השפעה לא פחות גדולה על הכדורגל האנגלי.
הקבוצה הראשונה שהתמקדה באימון מצבי נייחים בגלל שזו הדרך היעילה ביותר להגיע למצבי הבקעה גדולים (לפי xG, מצבים נייחים) היא ברנטפורד. מי שמחקה אותה הכי טוב כיום היא לא אחרת מאשר ארסנל - אבל עוד הרבה קבוצות החליטו לשים דגש על מצבים נייחים, מינו מאמן למצבים נייחים ומקדישים לא מעט דקות בכל אימון למצבים נייחים. אגב, כמו מדי עונה, גם העונה לברנטפורד יש 59 הזדמנויות הבקעה גדולות (לפי xG). רק לארסנל (62) ומנצ'סטר סיטי (65) יש יותר.
ברנטפורד לא נטשה את משחק ההחזקה בכדור לחלוטין, אבל מבחינה אנליטית מצבי הבקעה טובים יותר מגיעים במתפרצות ולכן השחקנים של הדבורים בנויים יותר למשחק הזה מאשר למשחק החזקה בכדור (לברנטפורד יש הכי הרבה שערים מהתקפות מתפרצות בפרמיירליג) - וגם זה משהו שקבוצות רבות חיקו. גם טרנד הוצאות החוץ הארוכות התחילו בברנטפורד וכן גם הבנייה האנליטית של הסגל.
לברנטפורד, כחלוצת הכדורגל האנליטי, עדיין יש יתרון יחסי על פני יריבותיה ולכן היא עדיין יכולה להיות בעלת תקציב השכר הנמוך ביותר בליגה (54.3 מיליון ליש"ט) ולהיות במקומות שעשויים להוביל לליגת האלופות בעונה הבאה. כדי להבין עד כמה זה מטורף שקבוצה עם תקציב שכר של פחות מ-60 מיליון ליש"ט בצמרת הפרמיירליג, צריך להבהיר שמנצ'סטר יונייטד משלמת לקאסמירו, ברונו פרננדש, מתייס דה ליכט והארי מגווייר סכום של כ-53.7 מיליון ליש"ט; צ'לסי משלמת לשחקניה פי שלושה מברנטפורד ומנצ'סטר סיטי יכולה להחזיק ארבעה סגלים של ברנטפורד עם הסכום שהיא משלמת לשחקניה.
ברנטפורד פיצחה את השיטה ועד שיבינו כולם מה היא עושה, היא כבר תעבור לדבר הגדול הבא. בדיוק כמו החלפת החלוצים שלה. הכול מתוכנן מראש.
הברזילאי שכבש הכי הרבה שערים בעונת פרמיירליג אחת
- איגור טיאגו, ברנטפורד - 16 שערים (2025/26)
- מתאוס קוניה, וולבס - 15 (2024/25)
- רוברטו פירמינו, ליברפול - 15 (2017/18)
- גבריאל מרטינלי, ארסנל - 15 (2022/23ׂ)