ייתכן מאד שאמש (ג') עשה חמודי כנעאן את הצעד הנדרש כדי לבסס את מעמדו בהפועל באר שבע. אמנם הוא לא הגיע אליה כשחקן אלמוני, אבל שער הניצחון שהבקיע בניצחונה 1:2 על הפועל ירושלים, מפנה אליו את הזרקורים.
השער שנכבש בדקה ה-87, חסך ממובילת הטבלה הארכה, ואולי אף בעיטות הכרעה מ-11 מטרים, בדרכם לשלב הבא בגביע המדינה. מכאן גם חשיבותו, מפני ששום טוענת לכתר אינה מעוניינת להסתבך במשחק של 120 דקות. לכנעאן תכונות של מבקיע, שבלטו גם בתקופה שבה לבש את מדיה של אשדוד. ואם צריך להזכיר, הוא אף הבקיע שער במדי הנבחרת הלאומית, ביוני 2024, בניצחונה 0:4 על בלארוס. באותו משחק שהיה בבודפשט, נכנס חמודי להרכב רק בדקה ה-75.
גם במשחק שנערך אתמול, כנעאן עלה למגרש בדקה ה-61 כמחליף, וייתכן מאד שמעתה ימצא עבורו המאמן רן קוז'וך, מקום בהרכב הפותח. לא אופתע אם רן חושב על כך. לרשותו חלוץ טיפוסי, המהווה סכנה מתמדת לשומריו, כזה שיכולתו להגיע לעמדות הבקעה ברחבת העונשין, ואף רחוק ממנה.
קבוצת הפועל ירושלים העמידה הפעם את ניצחונה של באר שבע בסימן שאלה, בזכות המחצית השנייה, שבה חיפשה לכבוש ולהיות לעוד אחת מהמפתיעות בגביע המדינה.
הדיבורים על כך שהייתה מרותקת רק למשימת הישרדות בליגה, עושים לה עוול. תשאלו כל אחד מאנשיה אם המעיטו בחשיבותו של המשחק, וכולם ידחו זאת על הסף. הסיבה לכך פשוטה: גביע המדינה אינו פרס בטל בשישים אלא מקור לשימחה עצומה וגאוות אין סוף לזוכים בו. אין כל קשר בין הליגה לגביע, ואיני מכיר קבוצה המוכנה לוותר על הרגע שבו תניף את הגביע הנחשק. רגע שאותו זוכרים לנצח. אגב, הפועל ירושלים זכתה פעם אחת בלבד בגביע המדינה. זה קרה ב-1973 שבה גברה במשחק הגמר 0:2 על הכח רמת גן.