לפעמים מועדון לא מבין עד כמה שחקן חשוב עד שהוא עובר לקבוצה אחרת. זה מה שקרה לברצלונה אחרי עזיבתו של איניגו מרטינס עזב הקיץ לאל נסאר, ותוך מספר משחקים בלבד הסתבר שהוא היה הרבה יותר משמעותי ממה שחשבו בקטלוניה. מרטינס, שהגיע שלוש שנים קודם לכן בחינם מבילבאו, בילה כל קיץ בחוסר וודאות לגבי הרישום שלו במועדון הקטלוני, אבל אף פעם לא נתן לזה להשפיע עליו. הוא היה הסלע היציב בחדר ההלבשה ובהגנה, המקצוען הבוגר שבא לעבודה לא משנה מה.
בעונה הראשונה של האנזי פליק מרטינס כבר היה המנהיג הוותיק והחכם ביותר בסגל. הוא ממש גידל את פאו קובארסי, הרים את הקול על השחקנים הצעירים כשהיה צריך, דרש מכולם להראות אחריות, הכתיב לרביעייה האחורית מתי לצאת למלכודת נבדל (שהיתה מוצלחת מאוד) ולפי מה שהם אמרו עליו בראיונות היה זה שאמר לבוגרי האקדמיה הרבים בסגל שאסור להם לקחת את הקריירה שלהם כמובן מאליו - בגלל שבכדורגל הכל יכול להסתיים במשחק הבא.
הוא לא רק תפקד כמבוגר האחראי וכבלם קשה להכנעה, הוא גם היה השחקן שהניע כדור בדיוק מרשים ובנה את משחק המסירות מאחור. מרטינס היה אהוב מאוד על ידי הקהל ולצערם הוא היה צריך לעזוב כדי לפנות מקום בתקציב למרכוס רשפורד וז'ואן גרסיה. ההנהלה לא הצליחה להביא לו מחליף ובתחילת העונה היה ברור שההגנה של הבלאוגרנה נחלשה מאוד.
עד סוף נובמבר פליק עדיין התקשה למצוא יציבות בחלק האחורי, ולאחר ההפסד 3:0 לצ'לסי הוא החליט שג'רארד מרטין יהיה הבלם לצד קובארסי. ז'ול קונדה הוצב כמגן ימני ואלחנדרו באלדה כמגן שמאלי, ועל עמדת השוער השתלט ז'ואן גרסיה - שמציל יותר מ-83% מהבעיטות למסגרת שלו (מספר 1 בלה ליגה ליגה) ומדי משחק רושם 2-3 הצלות שנלקחו ממשחק ווידאו. זו החמישייה האחורית הטובה ביותר של פליק בגלל שהתקשורת ביניהם זורמת כמו שצריך - קובארסי, מרטין ובאלדה צמחו במערכת, קונדה וגרסיה השתלבו איתם נהדר, ועדיין, בלי איניגו מרטינס - מי המבוגר האחראי בהגנה?
מי שנכנס לוואקום הוא לא אחר מאשר אריק גרסיה. הוא רק בן 24 ומתופקד כעת בכלל כקשר, אבל הוא השחקן שמייצב את הכל בהגנה ויודע בדיוק איזה תפקיד למלא בהתקפה. שחקן הכלבו הנהדר עזב את לה מאסיה בגיל 16 לטובת מנצ'סטר סיטי וחזר לבארסה לפני חמש שנים. בעונת 2023/24 הושאל לג'ירונה והיה קרוב לעזוב לשם בהעברה קבועה, ורק בגלל הפציעה של אנדראס כריסטנסן בסיום עונה הוא חזר לברצלונה, והפך לפתע לשחקן שמקבל הכי הרבה דקות מפליק.
במשחקים האחרונים נראה שהוא מגשים את הנבואה של גווארדיולה לפיה יהפוך למנהיג של ברצלונה לעשור הבא. גרסיה הפך משחקן שמתפקד ברמה סבירה איפה שאומרים לו לשחק, לכזה שחובה לשים אותו בקישור ההגנתי, כי הוא מוביל את הליגה במסירות לשליש ההתקפי, מדורג שני בחטיפות הכדור ורק קובארסי נוגע יותר בכדור ממנו.
גרסיה, שחונך על ברכי המנהיגות של קרלס פויול, היה הקפטן של כל קבוצה ששיחק בה באקדמיה של ברצלונה. היה קונצנזוס ברור שהוא הכישרון ההגנתי הכי טוב של המועדון מאז פויול - ועזיבתו לידיים של גווארדיולה היתה דרמה גדולה. בזמנו גרסיה הרגיש שהוא צריך לעזוב כי אין לו דרך ברורה להרכב הראשון, ואפילו לברצלונה ב' הובאו שחקני הגנה מנוסים ממנו.
ב-18 החודשים האחרונים שלו בסיטי גרסיה כבר היה נעול על הצטרפות מחדש לברצלונה (מה שעורר את זעמם של חלק מאוהדי הסיטיזנס), אבל המועדון אליו חזר היה שרוי בבלאגן כלכלי ומקצועי. היו עליו הרבה יותר מדי ציפיות וההחתמות של קונדה וכריסטיאנסן הפכו אותו לשחקן משני. כשהוא כבר שיחק הוא ביצע לא מעט טעויות והפך למושא ללעג.
ההשאלה לג'ירונה החזירה אותו להיות השחקן השקט והבטוח שתמיד היה בנוער - והוא הצטיין במועדון בבעלות סיטי פוטבול גרופ. כשחזר לברצלונה סיפר שהוא "מרגיש שהוא צריך להוכיח את עצמו מחדש" - אבל, כאמור, רק הפציעה של הבלם הדני הותירה אותו במועדון, שעדיין ניהל משא ומתן על מכירתו (קומו היתה הכי קרובה).
פליק השתמש בו בתחילת העונה שעברה כשחקן לסתימת חורים, עד שבינואר הכניס אותו כמחליף בדקה ה-74 נגד בנפיקה, כשברצלונה היתה בפיגור 4:2, וראה איך הוא משנה את המשחק בדרך ל-4:5 ענק. מאז המאמן הגרמני רואה בגרסיה דמות מפתח, והעונה הוא לא החמיץ אף משחק, גם לא כששבר את אפו.
הוא זוכה בכדורים, מגן על הרביעייה האחורית, מחבר בין ההגנה להתקפה, מוליך את הכדור קדימה ביעילות ונראה שהוא תמיד יודע איפה לעמוד. "הוא פנטסטי והוא שחקן חשוב בחדר ההלבשה", שיבח פליק והוסיף: "ייתכן שהוא יהיה הקפטן כאן בעתיד. למה לא?". היום בחצי גמר הסופרקופה מול בילבאו (21:00, ספורט4) תהיה להגנה של ברצלונה עוד הזדמנות להוכיח את יעילותיה, ולאריק גרסיה להוכיח שהוא המנהיג שפליק צריך בהרכב.