על האש
במסיבת העיתונאים לקראת הדרבי, ושוב בריאיון שלאחר ניצחונה של מכבי חיפה 0:2 על הפועל חיפה, ברק בכר שם דגש על "שחקנים שרוצים להיות פה", כהבדל המרכזי בין הקבוצה שירש מדייגו פלורס לזו איתה התבזה ב-5:1 בדרבי לפני כשמונה חודשים. מי אותם שחקנים שלא רצו להיות אז במכבי חיפה? כל אחד יכול לנסות לנחש. מבט חטוף על ההרכבים מלמד שמבין ה-11 שפתחו אז, אף אחד לא היה בהרכב גם אמש. יוצאי הדופן הם שריף כיוף שהפך לשוער שני, עבדולאי סק שנעדר הפעם בגלל אליפות אפריקה ועלי מוחמד הפצוע. אפילו דולב חזיזה וגיא מלמד שותפו אז רק כמחליפים. כל השאר לא מהווים חלק מהסגל הנוכחי.
זו אולי הייתה הטעות הגדולה של בכר בעונה שעברה, והסיבה שגרמה לו לחזור. הוא התפשר אז במובנים רבים - גם בנוגע לצוות שלו, גם באשר לסגל השחקנים וגם לגבי עצמו. הקאמבק הקודם היה מוקדם מדי ושני הצדדים האמינו שהכול ימשיך מאותה נקודה בה נעצרה שושלת האליפויות. אל הקדנציה השלישית בכר שב צנוע ומודע יותר. לאמן הוא בטח לא שכח. גם הסיטואציה הסבוכה של הקבוצה התאימה, כי רף הציפיות היה נמוך מזה אליו הוא ומכבי חיפה מורגלים.
התוצאות האחרונות כבר מייצרות ציפיות חדשות. אף אחד לא חושב שמכבי חיפה הזו יכולה להיאבק על האליפות, אבל בהחלט להמשיך להשתפר ולהיות תחרותית במפגשי הצמרת - מה שלא ממש קרה במהלך העונה הקודמת. והמבחן מתחיל עכשיו, עם צמד המשחקים מול הפועל באר שבע ומכבי תל אביב, וכמובן מידת ההצלחה בחלון של ינואר. זה החודש שיבנה את הקבוצה של העונה הבאה במקרה הטוב, או יוביל לפרידה שלישית במקרה הרע.
על הדרך
כולם דיברו על החזרה המוצלחת של קינגס קאנגווה מאליפות אפריקה, אחרי שסבל עם נבחרת זמביה במרוקו ושב לחייך עם שער בטרנר. גם חזרתו לעניינים של חמודי כנעאן, שהזכיר עד כמה גדול הפוטנציאל שלו עם שער ליגה ראשון מאז נרכש ממ.ס. אשדוד, זכתה להתייחסות. אבל החזרה הכי חשובה מבחינת הפועל באר שבע בניצחון המשכנע 0:5 על בני סכנין, הייתה בכלל זו של לוקאס ונטורה.
לאורך מחזורים רבים בסיבוב הראשון הוא נראה חסר חשק. עשה את המוטל עליו, אבל הותיר רושם שהראש שלו לא ממש פה. עדיין טרוד באירועי הקיץ, בסירוב של המועדון למכור אותו ובהברזה מהמשחק בנתניה. ניתן היה להגיע לפיצוץ בקלות, אלא שהפועל באר שבע מצאה את דרך המלך והצליחה להרוויח אותו מחדש. זה התחיל עם ההחלטה לאפשר לו לנקות את הראש בקפריסין והמשיך עם התעלמות מדיווחים כאלה ואחרים על מכירה אפשרית באמצע העונה.
בשבת, אחרי זמן רב, זה כבר היה ונטורה המפלצתי שהטיל אימה על קשרי הליגה בעונה שעברה. הוא חיסל התקפות של סכנין לבדו עוד לפני קו מחצית המגרש, הוביל את הקבוצה בתיקולים והיה דומיננטי גם בהתקפה, עם שתי מסירות מפתח (כולל הבישול לכנעאן) והכי הרבה איומים למסגרת. רק שער בכורה היה חסר, אבל הוא כבר הבהיר מה הוא באמת רוצה כרגע.
על הדבש
הפועל פתח תקוה הציגה כדורגל שובה עין גם במהלך הסיבוב הראשון. אז היא השיגה שבע נקודות מסדרת המשחקים מול עירוני קרית שמונה, מכבי נתניה ומכבי בני ריינה. בסיבוב השני כבר שיפרה לתשע מתשע, עם רצף הניצחונות הכי ארוך שלה בליגת העל מאז 2004/05. בין לבין, עלתה מהקבוצה המלהיבה של עומר פרץ ארומה של נאיביות, שבאה לידי ביטוי עם ספיגות מאוחרות או התפרקויות מיותרות.
העולה עברה תהליך למידה והתבגרה לדברי מאמנה. זה הגיוני וטבעי. אולם נראה כי ההבדל העיקרי במשחקים האחרונים הוא הקשיחות שהתווספה למרכז השדה בעזרת בוני אמיאן. בשלושת החודשים הראשונים של העונה הוא פתח רק נגד מכבי תל אביב, הציג יכולת מאכזבת וכבר היה מועמד לשחרור בינואר. אז הגיעה הזדמנות שנייה מפתיעה מול הפועל באר שבע, ודווקא במאבק עם הקישור הטוב בליגה הוכיח אמיאן את נחיצותו כעוגן פיזי, במיוחד בקבוצה עם כל כך הרבה שחקנים שמתקתקים את הכדור.
כל יתר הזרים כבר תרמו מספרים וחתומים על 16 מ-29 שערי הקבוצה, שמציגה את ההתקפה השישית בטיבה בליגה. אבל הקשר מחוף השנהב הוא זה שמאפשר להפועל פתח תקוה לחלום ולהילחם על המקום השישי והכרטיס לפלייאוף העליון.
על העוקץ
רק שתי קבוצות השתמשו העונה בשיטתיות במערך שלושת הבלמים. כמשהו שהוא מעבר לאלתור שנעשה בהתאם לנסיבות. לאחת קוראים מכבי נתניה, לשנייה עירוני טבריה. יוסי אבוקסיס זנח את המערך בעקבות שלושת ההפסדים הרצופים במחזור הפתיחה, ובא על שכרו עם 2:5 על טבריה במחזור הרביעי. הוא המשיך כך גם ב-1:2 על הפועל ירושלים, אבל אז סאבה חבדגיאני קרע את הרצועה הצולבת ואבוקסיס בחר לחזור למקורות.
נכון, הייתה סדרת ניצחונות שהקפיצה את מכבי נתניה עד למקום הרביעי, אבל ההגנה לא הייתה הגורם לכך. הקבוצה הזו הוציאה לפחות כדור אחד מהרשת ב-16 מ-17 המחזורים עד כה, ומציגה את ההגנה השנייה הכי גרועה בליגה. בני ריינה היא היחידה ש"מתעלה" עליה בשתי הקטגוריות.
עירוני טבריה חגגה עליה 0:4 היסטורי בשבת והשיגה נקמה מושלמת בחסות שינוי המערך שלה. אלירן חודדה אמנם עשה את זה בעיקר כי חדר ההלבשה שלו הפך למסדר חולים ולא היו יותר מדי ברירות, אבל המאמן ראה כי טוב והתוצאות לא משקרות. ה-0:3 על הפועל באר שבע הושג עם רביעייה אחורית ושני שחקני כנף בדמות ניב גוטליב ודניאל גולאני. כך גם התיקו המחמיא מול מכבי תל אביב והניצחון בשבת. אולי כדאי לאבוקסיס לשקול שינוי נוסף ולהביא בינואר בלם שיוכל להנהיג קו 4.