לקראת פתיחת חלון העברות החורפי, נשאלת השאלה: איך קבוצות כדורגל חכמות פועלות בשוק העברות השחקנים? הרי ברור שזה לא מזל. יש קבוצות שמדי חלון עושות רכישות חכמות, ויש קבוצות שעל בסיס קבוע מפשלות בשוק. קבוצות כגון איינטרכט פרנקפורט, ברייטון, ברנטפורד, שטוטגרט ואטאלנטה יודעות לרכוש שחקנים בזול ולמכור אותם במחיר המקסימלי, ויש קבוצות כגון מנצ'סטר יונייטד או ווסטהאם שרכשו שחקנים במאות מיליוני ליש"ט, והערך שלהם ירד במאות מיליוני ליש"ט.
אז מה עושות הקבוצות הטובות בשוק? הנה כמה תשובות.
שימוש נכון בדאטה
יש קבוצות כמו באיירן מינכן, מנצ'סטר סיטי, ליברפול או ארסנל שנשענות על דאטה וניתוח דאטה שנעשה in-house על ידי חברות שרכשו, או מחלקות דאטה מפותחות במיוחד. ניתוח הדאטה הזה מסייע לאותן קבוצות לחסוך הרבה מאוד כסף, בהשוואה לקבוצות קצת יותר - איך נאמר - פחות מחושבות עם ההוצאות שלהן בשוק.
יש קבוצות פחות עשירות שנעזרות בדאטה של חברות שעובדות בעולם הכדורגל כבר שנים. ויש קבוצות לא גדולות שנתמכות על ידי חברות ממש סודיות, שכמעט ולא ידעו עליהן עד לאחרונה.
ברייטון מהפרמיירליג, אוניון סן ז'ילואז הבלגית, הארטס מהפרמיירליג הסקוטית, קומו האיטלקית, קאסטיון הספרדית (בבעלות המהמר האנליטי ומי שניהל את הדאטה של דאלאס מאבריקס, הארלאבוס וולגריס) וגרימסבי טאון הן הקבוצות הידועות היחידות בעולם שמשתמשות בדאטה של חברת Jamestown Analytics, השייכת לטוני בלום - מולטי-מיליונר (ואולי מיליארדר) שהרוויח את הכסף הגדול שלו מפוקר, הימורים מדויקים ואנליטיים בספורט, ומכירת הידע שצבר בהרבה מאוד כסף לחברות הימורים.
למרות ש-Jamestown Analytics נחשפה - גם בכתבה גדולה ב"סאנדיי טיימס" - הנוסחה או האלגוריתם לזיהוי שחקנים איכותיים במרתפי הכדורגל העולמי עדיין מאוד סודיים. אז איך בכל זאת אנחנו יודעים מה הם, וארגוני כדורגל חכמים אחרים כמו ברנטפורד (שבבעלות טייקון ההימורים שהוא יריבו של בלום, מת'יו בנהאם), עושים כדי למצוא שחקנים כמעט לא מוכרים ולהפוך אותם לשחקנים ברמה עולמית?
משיחות עם אנשים, ספרים שנכתבו בנושא, כתבות על "מומחי המרקאטו" (שוק הכדורגלנים) והראיונות הבודדים שטוני בלום ואנשיו של בנהאם כן עשו - עולה תמונה כללית על מה כן משותף לכל המועדונים שעושים רכישות חכמות.
התאמה לצרכים של המועדון
זה לא קשור בכלל לניתוח מתקדם של סטטיסטיקות, אבל זה כנראה האלמנט הכי קריטי ברכישת שחקן (וגם השאלה הראשונה ששואלים ב-Jamestown את המועדונים שמשתמשים בדאטה שלה): מה התקציב לרכש? מה סגנון המשחק שאתם רוצים לשחק? מה הגיל של השחקן שאתם רוצים לרכוש?
מן הסתם, זה משפיע על כל רכש ורשימה של שחקנים אפשריים שאפשר לרכוש. ועדיין יש מועדונים שלא עושים את הצעד הפשוט הזה.
בוחרים מטבלה עולמית
לחברה כמו Jamestown ולרשת מועדונים כמו זו של בנהאם (ברנטפורד, מיטיולן) יש רשימה של כל השחקנים בעולם, מכל ליגה בעולם. כולם בתוך טבלה אחת שהמיקומים בה נקבעים על פי נתונים ואלגוריתם מתוחכם, שמאפשר להם לראות מי שחקן בליגה נמוכה שהנתונים שלו יכולים להיות מתורגמים היטב לליגה בכירה יותר.
לפי מירוואן סווארסו, אחד ממנהלי קומו האיטלקית: "הם (Jamestown) אומרים 'יש כאן 10 שחקנים שהיו יכולים להיות בטופ 30% מהשחקנים בליגה שלך'. אחר כך הם חופרים עוד יותר לתוך המספרים שלהם ומביאים את ההמלצות שלהם".
טוהר הדאטה
בחברות כגון Jamestown עובדים קשה מאוד כדי להגיע לכמה שיותר מקורות דאטה מכל ליגה. "יושרת הדאטה" שלהם עוברת בדיקות פנימיות מדי יום כדי שהאלגוריתמים יעבדו כמו שצריך בהשוואות המורכבות בין עשרות אלפי שחקנים. מדובר בתחזוקה תמידית ויקרה מאוד של שרתים ומחשבים חזקים מאוד.
מתרגמים יכולות מליגה אחת לליגה אחרת
אולי הבסיס לאלגוריתם המוצלח של ארגוני הכדורגל המוצלחים הוא היכולת לדעת אילו יכולות שחקן יכול לתרגם מליגה לליגה. אנחנו יודעים שבכל ליגה רמת האינטנסיביות שונה.
למשל, בפרמיירליג שחקן ממוצע ירוץ 5% יותר ספרינטים במשחק מאשר שחקן ממוצע בליגה הספרדית, וגם ירוץ בממוצע מאה מטר יותר במשחק (לפי נתונים של SkillCorner) - אז קבוצות אנגליות חכמות לוקחות את זה בחשבון כאשר הן ניגשות לרכוש שחקן מהליגה הספרדית.
כמו כן, חברות כמו Jamestown יודעות להבדיל בין "כישור בר-קיימא" לבין כישור שקשור ביכולות פיזיות, או כישורים שעובדים קצת אחרת כשהכדורגל יותר אינטנסיבי. למשל, הדאטה שלהן מאפשר להן לדעת אם השחקן משיג הרבה חטיפות בזכות עמידה נכונה על המגרש וקריאת שטחים וזוויות, או בזכות מהירות וכוח (שלא בהכרח יתרון בליגות בכירות יותר).
התאמה תרבותית
כריס אולופלין, המנהל הספורטיבי של אוניון סן ז'ילואז, הסביר זאת בצורה הטובה ביותר: "יכול להיות שאתה מביא שחקנים נהדרים עם המנטליות הנכונה ואיכויות הכדורגל הנכונות, אבל אם התרבות במועדון היא לא התרבות הנכונה עבורם לגדול - הם לא יגדלו", אמר אולופלין.
"כשאנחנו מחברים את כולם סביב אותם ערכים, אז שחקנים מכל מקום בעולם יכולים להתחבר". או בקיצור: אם השחקן לא מתאים תרבותית למועדון, הסיכוי שהוא יצליח קטן - גם אם לפי כל הנתונים והמספרים הוא פיקס מה שרצית. מועדונים חכמים יודעים זאת.
כמה טיפים מאחד שיודע
מרקוס קרושה, המנהל הספורטיבי של איינטרכט פרנקפורט, הקבוצה הכי רווחית בשוק העברות השחקנים (אם מחשבים אך ורק את ההכנסות ממכירת שחקנים שנרכשו על ידי המועדון), סיכם היטב בכמה שורות את הפעולות של הקבוצות החכמות בשוק.
"קודם כל, אתה צריך להגדיר את הפילוסופיה שלך", אמר קרושה ל"אתלטיק". "איך אתה רוצה לשחק זו השאלה הכי חשובה כאשר אתה ניגש לשוק השחקנים. אם אין לך פילוסופיה ברורה, אז אתה לא יכול להגדיר אילו שחקנים אתה צריך בשביל לשחק את הכדורגל שלך, ולא תצליח לעשות סקאוטינג כמו שצריך ולעשות החתמות טובות".
לאחר מכן, אתה צריך שיתוף פעולה פנימי בין המחלקות השונות במועדון. "אם שחקן הוא 1.90 מטר ורץ 36 קמ"ש, זה משהו שאי אפשר ללמד", אומר קרושה. "אז אם אתה רוצה לשחק משחק לחץ גבוה, אתה צריך כאלה שחקנים. השאלה היא אם המאמנים שיש לך יכולים לעבוד עם החולשות שיש לאותו שחקן ולשפר אותו.
אין דבר כזה למצוא את השחקן המושלם. אתה תמיד יכול למצוא סיבה למה לא להחתים שחקן - אבל אם המעטפת בקבוצה שלך יכולה לפתח אותו, ויש לה ניסיון בלפתח שחקנים מהסוג שלו, אז כן - אפשר לרכוש אותו".
אישיות מעל הכול
ואולי הדבר הכי חשוב, שקשה - עד בלתי אפשרי - לראות בנתונים, זה האישיות של השחקן. וגם בזה הרבה מועדונים נופלים.
"כמה הוא חזק מבחינה עמידה בציפיות? זו שאלה שאני שואל", אומר קרושה. "האם יש לו את המיינדסט הנכון כדי ללמוד ולהשתפר? אנחנו עובדים על החולשות של שחקן כל יום עם פוקוס מקסימלי, אבל היסודות זה אם הוא במצב הנכון מנטלית להשתפר, ואם הוא בריא מספיק כדי לעמוד בדרישות.
"אנחנו משקיעים המון במעטפת - במחלקה הרפואית, בתזונה, במומחי שינה - כולם בארגון עובדים ומעורבים בשמירה על הבריאות והיכולות של שחקן להגיע לביצועים גבוהים. כל השאר זה עליו ב-100%. וזה אומר ששחקן צריך להיות בעל אישיות חזקה מספיק כדי לדעת זאת ולשתף פעולה".
הקבוצות הכי רווחיות בשוק העברות השחקנים מאז 2021
- איינטרכט פרנקפורט - 286 מיליון יורו (רווח ממכירת שחקנים שנרכשו על ידי המועדון)
- ברייטון - 221 מיליון יורו
- שטוטגרט - 178 מיליון יורו
- אטאלנטה - 150 מיליון יורו
- בנפיקה - 147 מיליון יורו
- אודינזה - 128 מיליון יורו
- אוניון סן ז'ילואז - 113 מיליון יורו
- לצ'ה - 113 מיליון יורו
- ליל - 112 מיליון יורו
