התסריט האופטימי לאולימפיאדה בלוס אנג'לס 2028 הוא שהשחיינים הישראלים יהנו מטכנולוגיית AI ישראלית שניתחה את התנועות שלהם ואיפשרה להם לגמוע יותר מטרים בכל תנועה. זה קורה בבריכה, בזמן שלפני האימונים שלהם לקראת המרתון הרצים הישראלים יסרקו במכשיר הסלולרי של מאמנם ולכן הם ידעו שהם צריכים לשים דגש מיוחד על תנועות הקרסול הימני שקצת חבול. בינתיים, באוקיינוס, הגלשנים הישראלים ידעו בדיוק מה רמת חומצת החלב בשריר שלהם ויוכלו לתכנן את ההתאוששות שלהם בצורה יותר מדויקת כשהם מגיעים אל החוף. אלו יכולים להיות יתרונות שוליים קטנים אבל כאלו שיצטברו ליתרון גדול למשלחת הישראלית.
"אם לא תהיה טכנולוגיה שתעניק לישראל יתרון יחסי באולימפיאדה נכשלתי בתפקידי" מכריז תומר סקר, מנהל תחום החדשנות והיזמות במכון וינגייט, בשיחה עם וואלה. "אם יש איזשהו תחום בישראל שאפשר לייצר איתו יתרון יחסי על חלק גדול מהמדינות האחרות בעולם, זה תחום הטכנולוגיה ושמנו לעצמנו את המטרה הזו להיות הגורם המגשר בין הטכנולוגיה הישראלית לספורט הישראלי. השנה יצרנו את התשתית המתאימה לעבודה עם סטרטאפים וחברות אחרות והתחלנו עבודה עם שלוש חברות סטארטאפ שאמורות לשפר את הביצועים של הספורטאים הישראלים".
הוועד האולימפי של ישראל עובד כבר שנים עם הטכניון על שימוש בטכנולוגיה ישראלית לסיוע לספורטאים ולמאמנים הישראלים ובמכון וינגייט קיימו החודש, לראשונה, "האקתון" - יום פיתוח אינטנסיבי בשיתוף קהילת Changers Game - להצמחת פתרונות שישפרו את ביצועי הספורטאים בדרך למדליה.
"אנחנו לא כמו אוסטרליה או יפן, שם מעסיקים עשרות ומדענים ומהנדסים שמייצרים פתרונות טכנולוגיים והנדסיים לספורטאים" אומר סקר. "לכן אנחנו מגייסים את השוק המקומי לעזור לספורטאים שלנו. אין את היכולת או את הרצון להחזיק בשוק הישראלי מערך טכנולוגי ספורטיבי שאינו רווחי, אבל מאחר שישראל תהיה המטמיעה הראשונה של הטכנולוגיות שייווצרו על ידי החברות שיעבדו עם מכון וינגייט זה נותן לנו את היתרון - גם אם הטכנולוגיה תמכר למדינות אחרות. במכון הספורט הלאומי באוסטרליה מייצרים פתרונות טכנולוגיים שמספיקים למחזור אולימפי אחד ואז מוטמעים כבר בכל מקום אחר בעולם. היתרון היחסי הישראלי גם כן יספיק לאולימפיאדה אחת".
להאקתון הזמנו סטודנטים מהאוניברסיטאות השונות ואלו הגישו הצעות לפתרונות בתחומי "המעטפת" של הספורטאים. פתרונות ברפואת ספורט, תזונה, פסיכולוגיה ומדעי הספורט. "פרסמנו מראש את המטרות" מספר סקר. "היו לנו שופטים ומנטורים ובשלב הגמר עשו הדגמה לטכנולוגיה, עשו מעיין "פיץ'" לפאנל השופטים והמנטרים. הזוכים הם LabSnap שהציגו פתרון רפואי, מערכת ניהול מידע עם בינה מלאכותית שבה כל המידע של הספורטאי יושב לא משנה איפה הוא עושה את הבדיקות. כל הבדיקות מגיעות ישר לתיק הספורטאי".
לפי סקר, בחודשים הבאים יפתחו את המיזם ואולי תתפתח מזו חברה שבסופו של דבר תמכר ומכון וינגייט, כמשקיע אסטרטגי, עשוי להכניס מזה סכום מסוים. יש עוד שלוש חברות ספורט-טק שעובדות כרגע עם וינגייט. חברה אחת שמפתחת ניתוח שחייה באמצעות AI. חברה שעשויה להפוך את הבדיקות הגופניות הביומכניות (שעולות עשרות אלפי שקלים במעבדות מיוחדות) למצלמת מכשיר סלולרי וחברה שמפתחת חיישן על העור שבודק הצטברות חומצת חלב בשריר.
"המטרה שלנו היא להפוך את המוצר ממוצר ראשוני למוצר שיכול להימכר" אומר סקר. "ואנחנו רוצים את היכולת להטמיע את המוצר ביום-יום של הספורטאים שלנו. המחשבה שלנו היא שמכון וינגייט יכול לתת מעטפת שירותים מקצועיים, גישה למתקנים ובסופו של דבר, אנחנו רוצים להפוך את כל וינגייט לקמפוס חכם. אחרי הכל זו עיר קטנה שיכולה להיות אתר הרצה מדהים לחברות שמחפשות להטמיע טכנולוגיות ואמצעים. יש כאן גם בתי ספר, מתקני ספורט, משרדים - צריך לפנות כאן אשפה, לדאוג לפתרונות חשמל, לעשות בקרה של כניסה חכמה - הכל. וכמובן שיש כאן ספורטאים שאפשר לעבוד איתם".
התקציב של תחום החדשנות והיזמות במכון וינגייט הוא מיליון וחצי שקל וכבר הוגשו בקשות להפוך את וינגייט לאתר הרצה של תעשיית ההיי-טק ולהפוך את הטכנולוגיה לפיצ'ר יותר מרכזי במתחם. "אנחנו לא אקסלרטור קלאסי" אומר סקר. "מה שאנחנו מציעים זה גישה לספורטאים ומאמנים. מידע, אנשי מקצוע, ציוד - יש כאן מעבדה חיה שאנחנו לא גובים על זה כסף. יש הסכם בו אנחנו מקבלים את המוצר לשימוש ללא עלות ויש גם בקשה לאחוזים שנקבל - תלוי בכמות המשאבים שנשקיע".
ומה הגביע הקדוש של טכנולוגיית הספורט? "אחד האתגרים בתחום מדעי הספורט זה לייצר מדידה בזמן אמת ובצורה אובייקטיבית של עייפות הספורטאי" עונה סקר. "בענפים כמו כדורגל יש את ה-GPS שנותן לך פחות או יותר מדדי העומס אבל גם זה לא משהו שקורה בזמן אמת. אני רואה לנגד עיני דרך לייצר חיישנים שבזמן אמת יוכלו להגיד לנו שספורטאי נמצא במצב עייפות מתקדם או רגע לפני פציעה. זה לא מופרך לקבל מדדים אובייקטיביים, פיזיולוגיים וזה יכול להיות משהו שמשנה את המציאות לספורט הישראלי - ובטח שכולם בכל העולם יהיו מוכנים לשלם על זה הרבה".