השער הכי חשוב מאז פישונט מול בית שאן
תנצרו את הרגע הזה. זיו בן שימול תוקע גול ניצחון עמוק בזמן פציעות מול מכבי חיפה בסמי עופר. הרגע הזה מטלטל אותו. הוא מרים איזו יד מתנצלת לאוהדי מכבי חיפה, ואז הדרייב הפנימי שלו מתנער מהנוהג הנפסד - להתנצל כל אימת שכבשת גול מול קבוצה ששיחקת בה. כי תוך כדי ריצה הוא נזכר: זה כבר כמה שנים שמכבי חיפה נהגה בי כחפץ. בהתחלה שלחה אותי לקבוצת הבת שלה בעפולה, קבוצה שבשיאה ערן לוי הציל אותה מירידה; אחר כך משכה אותי לחצי עונה אצלה בקצה מושבת העונשין של שחקני "הבית" ביציע, עם שלושה רגעי גארבץ'-טיים; אחר כך עוד עונה בלאומית בבני יהודה הקפריזיונרית של אלירן עובד משכונת התקווה. ואני בכלל - והוא עושה את זה תוך כדי זרימה ליציע האורחים הפינתי בסמי עופר - עברתי את החינוך הכדורגלני שלי במעלה אדומים, אני תכל'ס מגיע מירושלים רבתי, אני בית"רי. ופה הוא כבר מושך בסמל על החולצה, מחליף נשיקות עם היציע, עולה אליו, מתמסר.
זיו בן שימול חזר הביתה, ועל הדרך פירק את אחד המוקשים הגדולים בדרך של קבוצה יצרית עם קהל גדול להפוך למועמדת לאליפות. זיו בן שימול כבש אתמול את השער החשוב ביותר שכבשה בית"ר בערך מאז הגול של אישטוון פישונט, באותה חיפה, מול בית שאן. הקבוצה, שרק הכסף הגדול של גאידמק קנה לה שתי אליפויות אחרונות (אפילו דאבל), לפני כמעט 20 שנה, חזרה אתמול למקום שנושלה ממנו בחסות חוסר היכולת שלה להפוך למועדון ענק. כוח יש, כבוד יש, כסף לא היה - לפחות לא כזה שיכול היה לנפח אותה לממדים היסטוריים.
הכדורגל פה השתנה. אצטדיונים מייצרים הכנסות, גביעי אירופה מייצרים הכנסות, בעלים עמוקי כיס מכסים על היעדר ההכנסות. בית"ר לא הייתה שם - עד העונה, עד אתמול. עכשיו טדי מייצר סולד־אאוטים שלא היו לו בכל 35 שנות קיומו, כאלה של קירות צהובים־שחורים; משחקים בבית"ר שניים משלושת הכוכבים האחרונים שנשארו בליגה הזו; הקבוצה פירקה את מכבי ת"א עם גדול הפסדיה בבלומפילד, וניצחה אתמול בסמי עופר, עמוק בזמן פציעות, קבוצה שלא הפסידה מאז הוחלף אצלה המאמן.
בקרוב, אפילו ברק יצחקי ידבר על אליפות
בית"ר ירושלים ניצחה בחוץ גם את מכבי תל אביב וגם את מכבי חיפה. פעם בהצגת כדורגל, פעם במבחן של אופי. כדורגל יש לה, תחת של אלופה יש לה - מה נשאר לה? לקחת אליפות. האם זה בשמיים לקחת אליפות בישראל בעונת 2025/26, כשגם מכבי תל אביב וגם מכבי חיפה הפכו לצללים של עצמן? לא. גם באר שבע פגיעה. צריך אמונה וצריך פחות מיקרובים בחדר ההלבשה.
אתמול, איבוד הכדור של גוני נאור והעקיצה של בן שימול היו ההבדל בין תהילת עולם לבין עוד משחק גדול שנזרק לפח, בין עוד הר שהוליד עכבר. כן, ויש את הפועל תל אביב במשחק הבא. בטדי. ואין אצטדיון ביתי של אחת מהגדולות שהוא הכי לא ביתי בארץ. טדי הוא יותר סיר לחץ מאשר מבצר - זה מגובה בסטטיסטיקה. ואין מועדון בארץ שקלקל לבית"ר ירושלים את חוגי הבית כמו הפועל תל אביב. אם את המוקש הזה היא תפרק, אפילו היא תתחיל להאמין שזה אפשרי, אפילו ברק יצחקי ידבר על אליפות.
לא היה אתמול כדורגל גדול בסמי עופר, רחוק מזה. היו רגעים מאוד מפוהקים, שהתפזרו עם כניסתו של ירדן שועה למגרש. הוא אמנם היה מפוזר, אבל נוכחותו מכרעת ליצירת יותר מצבים וליצירת בלגן הדדי. זה היה משחק שהוא היה פחות יצירתי ויותר רשלני. מיגל סילבה חטף גול מתחת לבטן, גוני נאור איבד כדור ונקודה. ודווקא משחקים כאלה ניצח פעם ברק בכר, וכבר הרבה זמן שקשה לו לנצח. הוא אמנם לא הפסיד עד אתמול במכבי חיפה מאז הוחזר לתפקיד שהוא שוחה בו, אבל צריך גם לומר בפה מלא: אין לו כלים כדי לנצח משחקים כאלה, אין לו עם מה להתמודד מול הפסדים כאלה.
ברגע המכריע של בן שימול עמדו במרכז ההגנה של ברק בכר ליסב עיסאת (20) וינון פיינגזיכט (18), שלא רק שמעולם לא שיחקו יחד במרכז הגנה - סכום הגילאים שלהם הוא בערך מיגל ויטור אחד. אם עבדולאי סק באליפות אפריקה ושון גולדברג מפונה לבית חולים, אין למכבי חיפה מרכז הגנה מנוסה ואחראי מספיק. ולזה תוסיפו כל מיני תפירות כמו מיכאל אוחנה, שבכר מחייה לו את האין־קריירה; גיא מלמד, שכבר הגיע במכבי חיפה למעמד של בן שהר; או גוני נאור, שבאמת לא ניתן להבין על מה היה הרעש הגדול שהביא לרכישתו מהפועל ירושלים. אפילו קני סייף ואיתן אזולאי הפכו לשחקני הרכב קבועים. זו לא קבוצה לאליפות, לא קבוצה לריצה לאליפות, לא קבוצה שתמנע מקבוצות אחרות לקחת אליפות. סתם מכבי חיפה.
יתרון (3) 199
20:00
ז'לגיריס קובנה
(1.5+)
פנאתינאיקוס
1
1.80
X
2
1.80
ז'לגיריס עוברת חודש רע, למרות הניצחון הענק על פרטיזן. היא הפסידה למכבי ואנאדולו וניצחה בקושי את פאריס. פאו אחרי ניצחון ענק על הפועל תל אביב ובמומנטום מרשים. היוונים ימשיכו את המומנטום
יתרון (3) 217
20:15
אל איתיחאד
נאסף קארשי
(2+)
1
2.35
X
3.50
2
1.85
מפגש במסגרת שלב הבתים של ליגת האלופות האסיאתית; אל איתיחאד הסעודית אמנם לא בשיא יציבותה העונה, אך היא מחזיקה בסגל איכותי בהרבה מהיריבה האוזבקית, שמתקשה מאוד במשחקי החוץ שלה לאחרונה.
יתרון (3) 224
20:30
באיירן מינכן
(6.5+)
הפועל תל אביב
1
1.85
X
2
1.75
מפגש קצוות. באיירן בעונה הכי חלשה שלה במפעל מזה שנים, בעוד הפועל תל אביב עדיין מובילה את הטבלה ובאה אחרי הפסד ביוון לפנאתינאיקוס. עבור האדומים זו הזדמנות נהדרת להתאושש מההפסד. הפועל תל אביב תנצח ומעל הליין
יתרון (3) 268
21:45
פאריס באסקטבול
(1.5+)
הכוכב האדום בלגרד
1
1.85
X
2
1.75
פאריס הייתה שווה ניצחון בכמה וכמה מהמשחקים האחרונים שלה שהסתיימו בהפסד. הכוכב האדום אמנם בצמרת אבל עוברת קצת ירידה ביכולת שלה לאחרונה. פאריס שווה ניצחון בבית שישים סוף לרצף ההפסדים שלה
רגיל (3) 279
22:00
טוניסיה
אוגנדה
1
1.60
X
3.00
2
5.00
משחק פתיחה בשלב הבתים של אליפות אפריקה. תוניסיה נחשבת לנבחרת מנוסה וחזקה משמעותית, עם רקורד היסטורי מושלם מול אוגנדה שחוזרת לטורניר לראשונה מאז 2019.
רגיל (3) 297
22:00
ארסנל
קריסטל פאלאס
1
1.40
X
3.60
2
5.40
רבע גמר גביע הליגה; ארסנל מגיעה כפייבוריטית ברורה, בעוד פאלאס מתקשה העונה ומגיעה אחרי תקופה פחות טובה. למרות שארסנל צפויה לעלות עם הרכב רוטציוני, העומק והביתיות באמירויות אמורים להספיק לה.
מיגל ויטור עשה לי קווץ' בלב
התבוסה המפתיעה של הפועל באר שבע מול עירוני טבריה היא דבר שיכול להתרחש בכדורגל הישראלי. מכבי חיפה של אברהם גרנט הובסה ב-2002 בקריית אליעזר 4:0 מול קריית גת, ניצחה שבוע אחרי במשחק העונה וזכתה באליפות, בעוד שקריית גת ירדה ליגה. באר שבע חזקה - גם בלי קינגס קאנגווה - ועדיין מוליכה את הטבלה, כדי לקחת את האליפות שלא לקחה בעונה שעברה.
מה שכן תפס לי את העין אתמול הייתה ידיעה שפרסם יניב טוכמן, לפיה שוקל מיגל ויטור עזיבה מיידית את הפועל באר שבע, ואלמלא המסגרות החינוכיות שבהן לומדים ילדיו, הוא היה ממהר לעזוב לפורטוגל. רגע, רגע, רגע. מיגל ויטור - זה לא המתאזרח ששיחק בנבחרת? זה לא גיבור העל שלמרות ברכיים פריקות הצליח במשך עשור להפוך את הגנת הפועל באר שבע לכזו שמדברים עליה? זה לא ההוא שנקשר בעבותות אהבה לבאר שבע ולישראל, ואשתו כתבה פוסטים בעד ישראל במהלך המלחמה? איך פתאום כל אלה הופכים לדריק שארפ ברגע שהם מגיעים לגיל שבו מאמנים רציניים מציבים אותם אחרונים בהיררכיה ומתפיידים מהארץ?
האמת היא שזה עשה קווץ' בלב. לא כולם הם שורה אובארוב, סרגיי טריטיאק ומוראד מגמדוב, שקשרו את גורלם בישראל. כי יש כאלה שלא צריכים לעמוד בתור כדי להשיג דרכון פורטוגלי ולחיות באיחוד האירופי. אבל הייתי בטוח ששחקנים שקשרו את גורלם לארץ לא עושים את זה בגלל כסף, או בגלל מעמד מקצועי, או כי אין להם מקום אחר טוב יותר לחיות בו - אלא כי זו באמת מולדתם החדשה. טעיתי.