אחד עשר לקחים מהגמרים האזוריים

1. מהימנות בפרסום – בתחילת הפלייאוף, כשערכנו את התחזיות, התעלמנו משתי קבוצות באופן בולט. לרגע היה ניתן לחשוב שהוצאו מרשימת המשתתפות על ידי הליגה ללא הודעה מוקדמת. שתי הקבוצות להן לא ייחסנו כל חשיבות, ואשר – למען האמת – היינו משוכנעים שתבעטנה לכל הרוחות כבר במשחק הראשון שלהן, הן הרייבנס והג'יינטס. את צחוקם המתגלגל של ריי לואיס וקרי קולינס אתם בטח יכולים לשמוע עד כאן.

2.ההגנה הטובה ביותר היא ההגנה – הרייבנס מצויים מרחק משחק אחד מהכתרתם לאחת משלוש קבוצות ההגנה הטובות בכל הזמנים. השתיים האחרות הן השיקגו ברס של 1985 והפיטסבורג סטילרס של 1976. פחות משבועיים מהיום נדע אם הבלטימור רייבנס של שנת 2000 מצטרפים לרשימה. אל תשלו את עצמכם שמישהו יזכור אותם במקרה של הפסד. ההיסטוריה זוכרת רק מנצחים, או מפסידים אומללים מאוד.

3.האם גטורייד הוא סם אסור? – מה שמו המאמנים של הג'יינטס לחבר'ה בדליים הענקיים של הגטורייד? מי שראה את המשחק ביום ראשון לא יכול לקבל את העובדה שמדובר באותה ניו יורק ג'יינטס שהתקשתה להשיג 280 יארד בהתקפה רק בשבוע שעבר, מול האיגלס. מספר שעקפה בלי למצמץ, כבר בתחילת הרבע השני. שמים סוף לסמים.

4.האם ג'ים פאסל גאון? – מאוד יכול להיות. למען האמת, גם כאן מדובר בפקשוש ענק של כולם. איש לא ספר את פאסל באמת כמאמן פוטבול מבריק. כולם דברו על ההשפעה שיש לו על שחקניו, על יכולתו לדרבן ולהמריץ. אבל ביום ראשון, פאסל עשה בית ספר לדניס גרין והימם אותו בתוכנית משחק כל כך מפתיעה ובלתי צפויה, עד שלקח אפילו לג'ון מאדן שני רבעים להבין שהג'יינטס עלו על המגרש היום במטרה למסור, למסור, למסור. איפה הם היו כל העונה?

5.האם דניס גרין לוזר? – אלא מה? אבל זו לא השאלה. השאלה צריכה להיות: האם פקעה סבלנותו של רד מקומבס, הבעלים של הויקינגס? מקומבס נמצא במילכוד. מצד אחד, גרין העפיל לפלייאוף בכל אחת משבע שנותיו במינסוטה. הוא בנה קבוצה התקפית ומלהיבה המשתייכת לאורך כל תקופתו לעילית הליגה. מצד שני, כמה פעמים אפשר להגיע לבאר ולא לשתות ממנה? בסופו של דבר, "כולנו בעסק הזה כדי לזכות באליפויות". אמר פעם אדי די-בארטלו, הבעלים של הניינרס. הו כמה שהוא צדק. גרין יכול לבחור במוצא דיפלומטי ולהתפטר. הוא לא יתקשה למצוא עבודה בליגה כבר למחרת. אבל נדמה לי שמקומבס ייצטרך להניח לו את האקדח על השולחן. גרין אינו מהמתפטרים.

6.טוני סיראגוסה הוא אדם מסוכן – בפינתנו "הרייבן המסוכן של השבוע", מתארח טוני סיראגוסה, האנד האימתני שלהם אשר בעבירה מלוכלכת ולא ספורטיבית פגע בריץ' גאנון הרבה אחרי שחרור הכדור והשבית אותו לפרק זמן שפגע מאוד בסיכויי הריידרס לחזור למשחק. הפעם מדובר בפאלטה של השופטים שלא זרקו אותו לכל הרוחות מהמשחק. נקווה רק שבסופרבול זה לא ייגמר עם ג'יינט משותק בפלג גוף תחתון.

7.טוני דנג'י אוכל את הלב – בטמפה, פלורידה, יושב עכשיו לפחות מאמן פוטבול אחד ואוכל את הלב. לאיש הזה קוראים טוני דנג'י והוא מאמן את הטמפה ביי בקנירס. דנג'י נפרד לשלום מדילפר בשנה שעברה ונתן את המושכות לשון קינג, מתוך האמונה כי הגנה מצויינת לא מספיקה לנצח בפלייאוף. הוא היה סבור שצריך גם קווטרבק. בלטימור הוכיחו כי אם ההגנה שלך ממש טובה, לא משנה מי מנהל לך את ההתקפה. וגם: ההגנה של טמפה ביי פחות טובה ממה שדנג'י האמין. סיבה נוספת למצב רוח מחורבן.

8.בקליבלנד אוכלים את הלב – ארט מודל, הבעלים של בלטימור, העביר את הקבוצה מקליבלנד (שם היו הבראונס) משום שראש העיר לא הסכים לבנות לו אצטדיון בעלות של 130 מיליון דולר. "תודה רבה", אמר מודל, לקח את הצעצוע שלו והעביר אותו לבלטימור. שם החליף את השם לרייבנס. חמש שנים מאוחר יותר, הקליבלנד בראונס קמו לתחייה בקליבלנד עצמה, ובשנתיים האחרונות הם הקבוצה הגרועה בליגה עם מאזן כולל של ארבעה ניצחונות בשתי עונות. "אם רק", אומרים בקליבלנד בוודאי, "אם רק היינו בונים להם אצטדיון". את ההמשך אתם מכירים: הייתה לנו היום קבוצה בסופרבול.

9.בקרולינה אוכלים את הלב – הפנתרס שיחררו את קרי קולינס ללא תמורה, לאחר עונת שפל מקצועית, חברתית ורגשית שהייתה לו. קולינס הביא אותם בקדנציה שלו לגמר ה – NFC, אחרי שלוש שנים בלבד בליגה. חסר תקדים. כשהג'יינטס ליקטו אותו, כולם צחקו עליהם. מי שצוחק היום על מי אנחנו יודעים כבר מיום ראשון. גם בקרולינה עוסקים בוודאי בחישובים של "מה", "אם" ו"אילו". בינתיים הם צריכים להתספק בסטיב ברליין בקווטרבק. קרי קולינס הולך לעשות היסטוריה, ולהיות הקווטרבק הראשון שלקח שתי קבוצות לגמר המחוזי ואחת לזכיה בסופרבול – אם ייעשה זאת.

10.ב"וואלה!" אוכלים את הלב – כמה רצינו לראות את סט. לואיס ומינסוטה בקרב אקדוחנים בגמר ה – NFC. כמה פיללנו לצפות במאנינג ובבריאן גריזי נאבקים על הזכות להיות נציגי ה – AFC לסופרבול. חלומות לחוד ופוטבול לחוד. הג'יינטס והרייבנס לעגו להרבה מאוד אנשים ביום ראשון – ביניהם גם לחבר'ה מ"וואלה! ספורט".

11.די לבכיינות! – אינשאללה והסופרבול הזה יסתום את כל הפיות של מי שמפחד ממשחק עשיר בשערי שדה ודל בטאצ'דאונס. הלוואי! אבל בואו נהיה ריאליים – זה לא הולך לקרות. אבל בעצם, קראנו לסעיף הזה, די לבכיינות! אז יאללה, חאלאס, די לבכיינות! שיהיה לנו סופרבול פיצוץ, על אפם ועל חמתם של כל הבכיינים.