שקט מחריש אזניים: תצוגת התכלית של הפועל ת"א על הדשא וביציעים

זה לא היה משחק רגיל של הפועל תל אביב, למען האמת זה לא היה משחק רגיל בליגת העל. שבת, 15:00, אצטדיון בלומפילד, הפועל תל אביב המתחדשת, על פניו חגיגת כדורגל ישראלית במיטבה. אבל היום הזה לא היה רגיל, מעבר לכדורגל הייתה עננה כבדה שריחפה מעל האירוע שהתקיים בצהריי היום ביפו, עננת הדמוקרטיה.

מאז ותמיד הפועל תל אביב ואוהדיה הזדהו עם צדק, שוויון וזכויות האזרח וכך, בלי שמישהו התכוון הפכה חגיגת כדורגל שמשית לחגיגה של חופש הביטוי, צדק ודמוקרטיה. אוהדי הפועל צעדו אל עבר שערי האיצטדיון עם חזה נפוח, מאוגדים, גאים ומעט שיכורי ניצחון, הניצחון עליו אני מדבר לא התרחש על הדשא אלא באולם בית המשפט הגבוה לצדק.

כולכם קראתם על העתירה, טענות המשטרה וצו הביניים שלא משתמע לשתי פנים בו הוכרע כי אוהדי הפועל תל אביב, בניגוד לקביעת המשטרה כן יוכלו להכנס עם "חולצת המריבה" למשחק הקרוב ועד לקביעה אחרת של בית המשפט, מה שהתחיל כהוראה על ציבור קטן הפך למחאה עצומה שבסופה, ניצחון.

ושלא תטעו, אני לא הגעתי לאיצטדיון עם החולצה ועל אף הזעם הרב שאחז בי מאז אותו משחק נגד הפועל פתח תקווה לא רכשתי אותה, אני נשאר נאמן לעקרונותיי האישיים אבל מעל הכל מבין את הצורך הציבורי במאבק הזה, כי היום זו חולצה עם מסר פוגעני ומחר זה צבע חולצה, פטיש ומגל, שיר או רוח שמנשבת לכיוון הלא נכון.

בסופו של דבר החששות של כולם התפוגגו די במהרה. היו אלה צהריים נפלאים של כדורגל, הפנינג נהדר שהתחיל כבר בשעה 13:00 בכרוניגן עם אלפי ילדים אדומים והמשיך בתצוגת תכלית של מועדון הכדורגל הפועל תל אביב, על הדשא ומחוצה לו.

רבבות של אוהדי הפועל תל אביב צבעו כל פינה בשדרות ירושלים, לצד שוטרים, ללא שום חיכוך, בהבנה של הסיטואציה. גם למשטרה מגיעה כאן מילה טובה, רבים חששו מנקמנות כלשהי בעקבות הפסיקה אך האמת היא שהייתה אבטחה מעט חריגה עבור משחק מול בני ריינה והבדיקה קצת מעט יותר קפדנית, אבל לא מעבר, אמן שכל משחק יעבור ככה, כולנו נהנה.

והיה גם כדורגל, הפועל תל אביב חזרה אחרי שבוע רועש וגועש, שבוע שלא רק שופטי בג"צ עלו בו לכותרות אלא גם שופטי המשחק נגד קריית שמונה ששדדו מהפועל תל אביב ניצחון יקר. ללא הכוכב הבלתי מעורר שלה ובלי רועי אלקוקין ומגן שמאלי ראוי, הפועל תל אביב הייתה צריכה להמציא את עצמה מחדש.

וברדה המציא, מור בוסקילה תפס את מקומו של לויזו באגף שמאל שהוסט ימינה במקומו של סתיו טוריאל הפצוע, מי שהחליף את אלקוקין היה אלטמן, שכבר הוכיח במשחק נגד הפועל פתח תקוה שהעמדה הזאת מחמיאה לו ובהעדר מגן שמאלי זמין נאלץ ברדה להרכיב את מורגן.

זה התחיל מצוין עם שער נהדר של לויזו שהוכיח שלפחות קור הרוח מול השער נשאר למרות שטוריאל נעדר. עוד מילה על הקפריסאי, משוכנע שמבחינת כישרון ותכף זה גם יתורגם ליכולת, מדובר בשחקן הטוב בישראל, אני לא מצליח למצוא טיעון נגדי, עם כל הכבוד לביטון, אצילי, שועה או טוריאל, אף אחד מהם אפילו לא מתקרב לרמת הכדורגל של הבחור הזה, כל כך הרבה איכות בכל פעולה, אני מאוהב. היה משחק נהדר גם לאלטמן, שסיים עם צמד ובישול, וכשהפועל תל אביב מתלבטת בין אלקוקין לאולי שחקן רכש לעמדת ה-10, הוא כיכב והוסיף עוד שאלה לצוות של ברדה.

כמובן שהנושא החם ביציע לאורך המשחק מלבד החולצות היה דניאל דאפה, החלוץ הצעיר והמאוד מאוד מוכשר הזה נראה כמו מי שנגעה בו קללה, אבל לא משהו פושט, קללה פרו מקס, אני לא מומחה לנתונים מתקדמים אבל אם אני צריך לנחש מדד השערים הצפויים שלו עומד על לפחות 1, שזה לא מעט לקבוצה שלמה אז בטח לשחקן בודד אבל אני לא שורף את הילד הזה, הוא מגיע למצבים איכותיים ומתרשל, יש להפועל עוד המון עבודה על דאפה, אבל ברגע שזה יתחבר, אם זה יתחבר זה יהיה הדבר היפה ביותר שתראו, אני מאמין בו.

אבל אני חייב לשים פה זרקור על שחקן אחד שלדעתי צריך להתחיל לקבל הרבה יותר קרדיט מכולנו, פלקאו. הקשר האחורי, שהרבה מאוד אוהדים הרימו גבה לגבי ההחתמה שלו בקיץ אבל היום מבינים כמה שהוא אחד מהשחקנים הכי חשובים במערך של הפועל תל אביב, חשוב לא פחות ממאיימבו, טוריאל או לויזו.

מלבד זה שהוא יציב ביכולתו, הוא שונה מאוד מכל מה שסיפרו לנו, הוא יורד לקבל את הכדור מהבלמים ומזיז את הכדור יפה מאוד גם קדימה, כשצריך. הפועל זכתה בשחקן נהדר, מחויב וקשוח מאוד במרכז השדה, משהו שלא היה קיים אצלה הרבה מאוד שנים.

אני יכול לכתוב עוד שעות על כדורגל, על הבישול האדיר של צ'יקו, על ניהול המשחק של קרייב ועל היכולת הפחות טוב של פיבן ומורגן אבל בשביל כל זה יש את סרטונים הסיכום שלי באינסטגרם, אני יוצא מרוצה בעיקר מהעובדה שהיינו חסרים בשלוש עמדות ועדיין הצלחנו לנצח, נכון לא יריבה קשה במיוחד והסתבכנו שם לחינם אבל גם משחקים כאלה חשוב מאוד לנצח, במיוחד לנוכח כל הרעש מסביב.

אז אם בשבת ההיא נגד הפועל פתח תקוה כמעט הרמתי ידיים, התייאשתי מהגעתי למגרשי הכדורגל השבוע האחרון והמשחק אתמול הוכיחו לי, כאשר אתה נאמן לצדק ולאמת, אתה תנצח. מה יוליד יום? אני לא יודע, יכול להיות שהמצב עוד יסלים ואוהדי הכדורגל יסבלו אבל אני יודע דבר אחר, אוהדי הפועל תל אביב הוכיחו שמחאה חוקית, לא אלימה ואפילו מלווה בשקט היא הכי עוצמתית יותר מכל רעש מחריש אוזניים. יאללה הפועל!