"חזרתי הביתה מגדי קינדה והתחלתי לבכות. איזה בנאדם"

שחקן מכבי חיפה מיכאל אוחנה התארח בפודקאסט הרשמי של הירוקים, "גורמים במועדון", וסיפר בין היתר על גדי קינדה ז"ל, איתו שיתף פעולה במ.ס. אשדוד.

"גדי הוא מבחינתי חבר, לפני הכול", אמר. "למדתי ממנו כדורגל בצורה לא רגילה. הוא לימד אותי מה זה חברות. אני הגעתי בגיל צעיר מאוד לאשדוד והוא עזר לי כל יום. הוא הכניס בי תשוקה לכדורגל, למשחק. כל יום. התשוקה שלו היא תאווה לעיניים, ומי שמשחק איתו עוד יותר נהנה. והוא בנאדם יחיד במינו. זה לא אחד למיליון, זה אחד לחיים. בן אדם זהב".

על סיפור זכור מקינדה: "הייתי אצלו הרבה בבית החולים, ישבתי איתו ועם אשתו והקראתי לו הרבה דברים - של אמונה, ביטחון ומחשבות טובות. הוא אהב שאני מקריא לו. יום אחד ירדנו, הוא רצה לנשום אוויר. ירדנו עם כיסא הגלגלים ואשתו נכנסה לחנות ספרים. היא יצאה ואמרה לו: 'גדי, תראה, יצא הספר של מסי, אני יודעת שאתה אוהב את מסי'. הוא אמר לה 'תקני שניים'. חשבתי אולי לדוד שלו, או משהו, ואז הוא אומר לה: 'תביאי למיכאל, הוא אוהב אותו יותר ממני'. אמרתי לעצמי, איזה בנאדם. הוא על ערש דווי, ועדיין חושב על אחרים. יש לי עוד הרבה סיפורים, אבל זה ריגש אותי. חזרתי הביתה והתחלתי לבכות. איזה בנאדם".

על האמונה: "זה מבית, אני מאוד מחובר ומאוד מחפש את הדברים האמוניים. אפשר להגיד שאני מתחזק בפן האמוני, כל מני דברים שאמרתי בחיים ומקומות שהייתי. התקדמתי".

על היותו ההעברה הישראלית הכי יקרה בתוך ליגת העל: "מעולם לא הסתכלתי על זה, זה לא יושב לי על הכתפיים. אני שמח על ההכרה שיש סביב העניין, אבל זה לא הפריע לי".

על התפתחות הקריירה: "לא נכון יהיה להסתכל על איזה מסלול דמיינתי או איפה חשבתי שאהיה. החיים זה עכשיו, אני לא מסתכל על מה היה אם. אני מאוד שמח על המקום בו אני נמצא עכשיו. על אחת כמה וכמה כשאני במועדון כזה עצום כמו מכבי חיפה. אני מאוד שמח בחלקי".

על האליפויות בהפועל באר שבע: "היינו קבוצה מאוד מוצלחת תחת ברק בכר, קבוצה שעשתה הרבה מאוד בכדורגל הישראלי. למדתי שם המון, התפתחתי וזו הייתה תקופה מאוד יפה".

על הפציעות: "הייתי מושבת כשנה אחרי הפציעה הראשונה. כשאתה נכנס לזה, אתה לא באמת יודע מה זה. סמכתי על הקדוש ברוך הוא ואמרתי שהברכה שלי תלויה בו. אני אעשה את המקסימום, אבל זה תלוי בו. הייתה תקופה לא קלה, עליות וירידות. יש ימים שאתה מרגיש טוב וימים שאתה מרגיש יותר גרוע מאשר לפני חודשיים. הייתי בן 22. חזרתי מדהים אחרי הפציעה הראשונה, ואז אחרי כמה חודשים עברתי לבית"ר ושוב נפצעתי, רק ברגל השנייה. אמרתי: טוב, נתמודד עם זה הפעם עוד יותר טוב. ואז יצא שכמעט שלוש שנים לא שיחקתי, זו הייתה תקופה קשה".

על המעבר למכבי חיפה: "כשאתה מקבל הצעה ממועדון כזה עצום, זה מכה בך לכמה זמן. מאוד התרגשתי, כל ישראלי רוצה לשחק במועדון הזה. אחרי כל מה שעברתי, פתאום אני מסתכל אחורה ולחזור לבמה הזו אחרי כל הקשיים זה חלום עצום. אני לא חושב רחוק. אמרתי שאני בא לפה ומודה על כל רגע, כי החיים עפים. בא לי לחוות את זה, את העוצמה של המועדון הזה ואני לא חושב מה יהיה הלאה. חושב על היום, האימון, המשחק הקרוב, התקופה הקרובה. אני מוקיר תודה על הזכות ונהנה מכל רגע. וכשאתה נהנה, זה יותר קל".

על פתיחת העונה: "באתי כדי להוכיח שאני ראוי, ובהתחלה לא הייתי בסגל ברוב המשחקים לפני ההגעה של ברק. מאוד גירד לי, רציתי, ביקשתי והתאמנתי כמו שצריך, אבל... הבנתי שאני צריך לעבוד יותר קשה וכנראה זה לא הזמן שלי. אמרתי לעצמי, תכף תגיע ההזדמנות ואצטרך לקחת אותה. אני שמח שעכשיו אני מקבל את ההזדמנות שלי".

על התגובות למעבר: "לא עניין אותי מה אומרים. ידעתי שאני צריך להוכיח את עצמי, ולא משנה מה חושבים עליי. זה בסדר שלא התלהבו מזה שאני מגיע למכבי חיפה, אני יכול להבין. זה הוציא ממני יותר, להוכיח שאני ראוי. אני שמח על זה".

על השיחה עם ברק בכר: "זה חד משמעית שינה את המצב. היו לי תקופות יפות איתו, אני מאוד מעריך אותו כאדם ואיש מקצוע. וכן, הרגשתי אישית שעכשיו יגיע הצ'אנס שלי, שהוא יעריך אותי".

על הכושר: "לא שיחקתי עד לא מזמן, זה משהו שבונים אותו. חד משמעית הרגשתי בהתחלה שאני לא בכושר משחק, כי לא שיחקתי. הצוות עובד איתי ובונה אותי כל הזמן".

על סמי עופר: "חוויתי את זה כשחקן יריב, ורציתי להרגיש את זה עכשיו. מאוד מרגש אותי קהל, אני אוהב עוצמות. אני תמיד אומר שאם לא הייתי כדורגלן, הייתי מהמטורפים ביציע. זה עושה לי את זה כשחקן. אני יכול לשיר עם הקהל. נגד הפועל תל אביב הייתה אווירה לא רגילה, וזה מרגש. זה ריגוש שאתה יכול לקבל רק באצטדיונים, ואני אסיר תודה עליו".