הפסד בית נחשב תמיד להפתעה כאשר מדובר בשדים הלבנים ממדריד, אלא שהפעם הוא בקטגוריה שונה. בהעדרו של חלוצה קיליאן אמבפה, ניתן להגדיר את הופעתה של הקבוצה בלא יותר מבינונית באיכותה. גם העובדה שעלה ברגליה להוביל זמנית 0:1 משערו של רודריגו, לא משנה את תמונת המציאות שחשפה את כל מיגרעותיה של ריאל. בראש ובראשונה הדבר ניכר בחולשת מרכז השדה, שהיה בשליטתה המוחלטת של הסיטי.
כולנו זוכרים את תקופתם של קאסימירו, מודריץ' וקרוס, ולאוהדיה הרבים של הקבוצה ממדריד הם הותירו מצד אחד זיכרונות בלתי נשכחים, ומצד שני חלל עמוק במרכז המגרש. כל עוד לא תיפתר שאלת השליטה במשחק על ידי שחקנים ברמתם של קרוס ומודריץ', ספק גדול מאוד אם יהיה ביכולתה להגיע להישגים עליהם בנתה בעבר את זכיותיה בתארים. האמת היא ששחקנים באיכותו של מודריץ' לא נמצאים על המדף, ולפיכך הקישור המדרידאי היה אמש אפילו חיוור יותר מצבעה של חולצת המועדון.
להוציא שחקני שדה מעטים, הרכבה של ריאל כולל עתה כאלה שבעבר הרחוק והקרוב לא היו יכולים לעלות על כר הדשא בברנבאו. אני כמעט משוכנע בכך שראשי המועדון "שוברים" את הראש כיצד ומה לעשות על מנת שהקבוצה לא תמשיך לבייש את הפירמה. כי ריאל מדריד מאכזבת את כל מי שמצפה ממנה להצגות כדורגל. אחרי הכל, השם ריאל מדריד מחייב.