הפעם הכל התחבר למכבי תל-אביב, ודווקא במשחק החוץ הקשה שלה מול ז'לגיריס. זה קרה ימים אחדים לאחר שמכבי הודיעה על כך שעודד קטש ממשיך לאמן אותה, חרף כל הידיעות המוקדמות שהוא בדרכו החוצה. התוצאה: ניצחון ענק של הצהובים 65:83.
זה לא היה סתם ניצחון, אלא נוק אאוט, שהדהים אפילו את קטש המאושר. בסיומו של המשחק הוא הודה: "לתוצאה כזו לא ציפינו". אבל אתמול הכוכבים בשמים הסתדרו סוף סוף על פי בקשתו. היו אלה שחקניו שעשו עבודה מעולה בשני צדדיו של הפרקט. ההגנה התישה את ענקי ז'לגיריס, וההתקפה צברה את הנקודות הדרושות.
את הרבע הראשון סיימה מכבי ביתרון בן 8 נקודות, ולאחריו הגיעו עשר הדקות שלמעשה קבעו את גורלה של ההתמודדות. הפער זינק משמעותית והגיע עד ל- 21 הפרש. מזה כבר לא היה לקבוצה הבייתית שום סיכוי אמיתי לבצע מהפך.
כל אחד משחקני מכבי שעלה למגרש נתן את חלקו. לוני ווקר ביום גדול הוביל את רשימת הקלעים עם 23 נקודות, מבלי לחוס על הקבוצה שבה שיחק בעבר, ג'יילן הורד קלע 16, איפה לונדברג הוסיף 10 ורומן סורקין 8. לונדברג שהצטרף זה לא מכבר לקבוצה, העניק לה ביטחון וניראה כמי שכביכול נמצא בה תקופה ממושכת.
מן העבר השני כמעט שום דבר לא הלך לז'לגיריס. את המחצית הראשונה היא סיימה עם 12 זריקות לעבר הסל מטווח ה- 3, וקלעה רק פעם אחת! אפילו כששחקניה סחטו עבירות, הם החטיאו לא פחות מ-7 זריקות מקו העונשין. ההחטאות מכל מצב היו איפא הסיפור העגום שלה. ברגעים רבים נדמה היה לי ששחקניה כאילו מתחרים זה בזה בשאלה מי מהם יקלע פחות. מעבר לכך, הם מצאו מולם הפעם הגנה מכבית נחושה, שכללה אף כמה חסימות מדהימות של סורקין. אלה הסיבות לכך שבאולמה הבייתי הרועש סיימה הקבוצה הליטאית רק עם 65 נקודות.
אין כמו הניצחון המשכנע הזה כדי לשפר את מצב הרוח של מכבי תל-אביב. היא תשוב לקיים את משחקי הבית שלה בהיכל ביד אליהו, כאשר התבוסה שהנחילה לז'לגיריס יכולה להיות המיפנה הגדול שאליו ציפתה ממש בכיליון עיניים.