הוויקינגים היו לוחמי העל שמהמאה השמינית ועד המאה ה-11 הצליחו לפלוש ואף להתיישב ברחבי אירופה בעיקר בזכות שהצליחו לנצח ברוב הקרבות שלהם, למרות חיסרון מספרי משמעותי מול צבאות גדולים בהרבה. לפי רשמים היסטוריים אנחנו יודעים שהוויקינגים השתמשו בטקטיקות לחימה ממושמעות וגמישות, שהתבססו על ניידות והפתעה תוך כדי ניצול ספינותיהם הארוכות לפשיטות מהירות ושימוש בחזיתות קרב כמו "קיר המגן" לצורכי הגנה וחדירה לקווי האויב.
קיר המגן (skjaldborg) כלל לוחמים שהצמידו מגנים זה לזה כתף אל כתף, כשהלוחמים מאחור דקרו עם חניתות מעל לשורה הקדמית. כך הוויקינגים יצרו מחסום כמעט בלתי חדיר, שאיפשר התקדמות או נסיגה מתואמת תוך שמירה על מבנה קוהרנטי. הוויקינגים השתמשו גם במבנה "אף חזיר הבר" (svinfylking) — מערך משולש שבו עמדו מיטב הלוחמים בקצה המחודד כדי לפרוץ את שורות האויב, ולאחריהם הגיחו גלים נוספים של לוחמים.
מנהיגי הוויקינגים שהיו אחראים לטקטיקות המוצלחות לרוב היו ראשי שבטים או יארלים (Jarls) ולא מלכים. הם הובילו את אנשיהם מהחזית עצמה - ממש עמדו בקדמת מבנים מרכזיים כמו "קיר המגן" או מערך "אף החזיר", נלחמו לצדם כדי לעודד נאמנות ואומץ, וקיבלו החלטות טקטיות בזמן אמת ביחד איתם.
היארלים בדרך כלל הובילו אנשים מהקהילה שלהם כדי להבטיח נאמנות וגיבוש. כאשר הוויקינגים היו צריכים הרבה כוחות - למשל כדי לנסות לכבוש את פריז (מה שהבטיח להם בסופו של דבר לקבל את השטח הצרפתי שנקרא היום על שמם - נורמדי, "השטח של אנשי הצפון") - הוויקינגים איחדו כמה שבטי לוחמים, כאשר המנהיגים או ראשי הצבאות עבדו יחדיו ללא אגו וקיבלו החלטות שהמליצו עליהם מועצות יועצים (thingmen). היחידות הלוחמות אורגנו על פי נאמנויות אזוריות וההיררכיה של הצבאות הוויקינגים היתה גמישה.
הוויקינגים גם היו מומחים בתקשורת בין הגופים הלוחמים (השתמשו בשופרות, דגלים בצבעים, שליחים ומבנים מוסכמים מראש כדי להעביר פקודות בין יחידות). המסמכים ההיסטוריים מראים שבקרבות על אדמת בריטניה, היארלים נלחמו זה לצד, כדי לעורר אחדות בין הלוחמים הוויקינגים. הם גם פסקו במחלוקות ביחד וניהלו דיפלומטיה מתוחכמת ביניהם כדי לשמור על גיבוש במהלך פשיטות ומסעות.
ועכשיו לכדורגל. מועדון הכדורגל ויקינג (Viking Fotballklubb) הוא מעיין הפועל פתח תקוה של הכדורגל הנורבגי. אחד מהמועדונים הראשונים בנורבגיה שחווה הצלחות כבירות - כולל זכייה בשמונה אליפויות - אבל עד העונה, ויקינג זכה באליפות האחרונה שלו ב-1991 (לפני 34 שנים).
המועדון מהעיר העשירה ביותר בנורבגיה - סטוונגר, בירת הנפט של המדינה הנורדית - ירד מגדולתו ואף הגיע למצב של כמעט פשיטת רגל מאז. רק לאחר אימוץ של מחשבה, ובכן, ויקינגית של ממש, זכה השבוע באליפות הראשונה. והדבר המיוחד ביותר באליפות הזו היא שהפועל פתח תקווה של נורבגיה הסתמכה על צוות מאמנים ראשיים. מעין יעקב גרונדמן ויצחק שניאור נורבגים או דיוויד בלאט ופיני גרשון נורדים כדי להתגבר על בודו/גלימדט, האלופה הנורבגית בחמש העונות האחרונות.
אבל בוא נחזור קודם ל-2017. לפני 8 שנים ויקינג קרסה מקצועית וירדה לליגת המשנה. גם המצב הכלכלי היה נוראי לאחר שנים של ניהול הקבוצה כשם גדול, שמנסה להביא שחקני חיזוק יקרים ומתנהל בצורה מאוד מנותקת מהקהילה המקומית.
הקבוצה ניצלה מפשיטת רגל ממש בדקה ה-90' כאשר משקיעים וספונסרים מקומיים הצילו את המועדון ביחד עם העירייה. המועדון נותר עם כמה עובדים בודדים וללא שום שחקן רשום בקבוצה. ואז החליטו בוועדה המנהלת שהוקמה לבנות את המועדון באופן שונה לחלוטין מאשר עשו בעשרות השנים שלפני. הוחלט שהמועדון - השדרה הניהולית שלו, הקבוצה הראשונה, האקדמיה ובכלל - יתבסס על מנהלים, עובדים וכישרונות מקומיים, ושהמטרה העליונה שלו אינה זכייה באליפות אלא "חיבור הקבוצה חזרה לקהילה שלה".
The moment Viking FK won their first Norwegian league title in 34 years with one point ahead of Bodo Glimt?✨
— Mr Onilè (@MrOnile_) December 1, 2025
Emotional! ♥
pic.twitter.com/k4cEhM83zA
"מאז 2017, כאשר ירדנו ליגה, השינוי היה מאוד גדול" הסביר אייריק ביורנו, מנכ"ל ויקינג מאז 2020. "אימצנו אסטרטגיה חדשה לחלוטין. היינו מועדון גדול בעיר העשירה בנורבגיה שהמחשבה הדומיננטית של מנהליו היתה שאין תחתית לשק הכסף ואפשר לבזבז כמה שרוצים. אנחנו פשוט שינינו את התפיסה שלנו. אמרנו 'אנחנו בונים את זה צעד-צעד ואנחנו נייצר מספיק הכנסה עצמאית כדי שנוכל לשרוד בעצמנו ולא נהיה תלויים בהשקעות מבחוץ".
אחרי הירידה לליגת המשנה ביארנה ברנשטן, גיבור בפולקלור המקומי - מאמן, מנכ"ל ומנהל ספורטיבי מאז שנות התשעים - בנה קבוצה סביב בוגרי האקדמיה והחזיר את הוויקינגים לליגה הראשונה ב-2018. ב-2019 כבר הוביל את ויקינג למקום החמישי בליגה ולזכייה בגביע הנורבגי. ואולם, ב-2020 ההיררכיה של המועדון הרגישה שצריך מבט "טרי וחדש" על הקבוצה אבל גם כזה של אנשים שמכירים את המועדון, את העיר והקהילה. הם מצאו מבט חדש וטרי אבל לא רק בקרב אדם אחד במועדון, אלא בשניים: ביארטה לונדה אארשהיים ומורטן ינסן.
מאז, כמו שני יארלים, אארשהיים וינסן עובדים ביחד כמאמנים ראשיים. שניהם הגיעו לעמדת המאמן מעמדת עוזרי המאמן, שניהם הגיעו לתפקיד במסלולים שונים, שניהם גדלו במועדון. אארשהיים היה שחקן המועדון במשך שנים וינסן היה שחקן באקדמיה של המועדון שטיפס בשדרת האימון שלו. השילוב ביניהם הוא שילוב בין מומחיות בטקטיקות שונות, ניהול שחקנים ופיתוח שחקנים. הם מצליחים לשמור על מה שמכונה בנורבגיה "אווירה חופשית מאגו", הם מוציאים הודעות משותפות לתקשורת, כשהתקשורת ביניהם פתוחה לחלוטין והחזון לכדורגל ולניהול הסגל משותף.
שניהם מנהלים את האימונים, ההכנה למשחק והאסטרטגיה. גם שניהם זכו לאחרונה לחידוש החוזה שלהם עד 2028. "מדובר על שותפות" הם אומרים. "אנחנו נאמנים למועדון יותר מאשר לאמביציה הפרטית שלנו. המודל שלנו מטפח שותפות ויציבות, שמאפשרות לנו לבנות הצלחות מקצועיות".
אמנם ב-2020 הם סיימו 37 נקודות מאחוריי האלופה בודו/גלימדט אבל מאז התקרבו לפסגה מדי עונה למרות הסקפטיות על כך שצמד מאמנים יכול לעבוד היטב ביחד. בעונה שעברה סיימו השניים במקום השלישי והשנה, כאמור, זכו באליפות.
??
— Nordic Footy ??????? (@footy_nordic) November 30, 2025
- July 19th: Bodø/Glimt beat Viking 4-2 at Viking and unveiled 'that' banner aimed at Viking and their title charge.
- November 30: Viking unveil the same banner as they claim the title on the final day.
Norwegian football fans never hold back ? pic.twitter.com/f80QZPPzlc
"אני לא ממליץ את זה לאף אחד אבל עבורנו זה מושלם" אמר המנכ"ל ביורנו. "הם שמו את האגו שלהם בצד. הם משלימים אחד את השני. כל אחד יודע את החולשות של האחר אבל גם את החוזקות של האחר. הם מאוד שונים אבל יש להם את אותה התפיסה לגבי כדורגל ומנהיגות".
"רוב עובדי המועדון הם מקומיים ששיחקו עבור המועדון וכולם אוהבים את כל מה שאנחנו עושים" הסביר אריק נבלאנד, המנהל הספורטיבי של ויקינג (שגם כן היה שחקן בקבוצה ואף שיחק במנצ'סטר יונייטד ופולהאם) את הפילוסופיה והתרבות המנחות של המועדון. "המאמנים אוהבים את המועדון, אני אוהב את המועדון, המנכ"ל אוהב את המועדון. זה מאוד שונה כשמקומיים מנהלים את הדברים".
איך השותפות הזאת עובדת בעולם עמוס אגו כמו עולם הכדורגל? "זו שאלה שתמיד שואלים" לפי נבלאנד. "והתשובה היא פשוטה: יש ביניהם כימיה מיוחדת. אני לא חושב שזה היה יכול לעבוד עם אנשים אחרים. מסלולי הקריירה שלהם משלימים זה את זה והניסיון והידע שלהם על המשחק הוא שילוב מושלם".
השניים ישבו במשרד שלהם ופיתחו כל מיני חידושים טקטיים (ויקינג היום היא אחת מהקבוצות הכי טובות באירופה בניצול 'חצאי-שטחי' וחילופי מקומות בהתקפה). השחקנים שלהם מאוד מסונכרנים ויש מאמן בצוות, רונה רפוויק, שתפקידו היחיד הוא לפתח שחקני אקדמיה ולהתאים אותם למערך, כאשר שלושה שחקני אקדמיה צעירים (שניים בני-עשרה ואחד בן 22) התאמנו אצלו בשנים האחרונות והפכו לשחקנים הרכב חשובים בקבוצה האלופה. כמעט 90% מהסגל הם שחקנים נורבגים, רובם הגדול מסטוונגר או מאזור העיר ולפי אנשי העיר הלוקאליות הזו היא יתרון יחסי משמעותי עבור הקבוצה.
"השחקנים הולכים עם הילדים שלהם לגן ילדים ומקבלים תמיכה מכולם" אומר המנכ"ל ביורנו. "הקהילה חמה ומחבקת. זה החלק היפה בכדורגל, לראות איך הוא משפיע על חייהם שלאחרים. היום צעירים מקומיים בארגון הם הלב הפועם של ויקינג. הם לא מקצוענים שרואים את ויקינג כמדרגה בדרך להצלחה במקום אחר אלא רואים את הצלחת המועדון שלהם כמטרה גדולה יותר מאשר הרווח האישי שלהם". וזה בסופו של דבר היה גם סוד ההצלחה של הויקינגים. כולם ב-skjaldborg ידעו שהם צריכים להיות כתף אל כתף, מגן אל מגן, כדי להצליח.