בואו נערוך רגע ניסוי בדמיון מודרך. זרמו רגע. בואו נדמיין שלמאמן מכבי תל אביב לא קוראים עודד קטש, אלא עודאס קאטשינקאס - מאמן ליטאי צעיר ומבטיח שכבר הרשים בעונות הקודמות במכבי. אספר לכם קצת עליו. את הקריירה שלו קאטשינקאס התחיל כשחקן בריטאס וילנה - אך הפתיע רבים כשעבר לכסף הגדול של היריבה הגדולה ז'לגיריס קובנה איתה גם זכה באליפות אירופה היסטורית. באותה עונה נפצע, וגמר את קריירת המשחק מוקדם מדי. הוא החל לאמן את הקבוצה הליטאית הצנועה שיאוליאי - והביא אותה להישג השיא שלה: זכייה בגביע הליגה הבלטית. קוסם, קראו לו.
קאטשינקאס החל להתקדם והפך למאמן יורוליג לגיטימי. הכדורסל המתוחכם שהציג, בעיקר בצד אחד של המגרש, הפך לשם דבר באירופה. הפרשנים החלו לדבר על "הכדורסל של קאטשינקאס" כשם קוד. אבל היה לו טאץ' מעבר לכדורסל. בעידן מקצועני של שחקנים שמרוויחים הרבה כסף, הוא השכיל להחזיק תמיד בחדר הלבשה בריא. הוא לא האמין בשמירת דיסטנס, והשחקנים שלו שיחקו בשבילו. בתקשורת תמיד הציגו אותו כחמור סבר אבל כל מי שהכיר אותו ידע שהוא ההפך הגמור. שופע חוש הומור ומלא אהבה - בעיקר לשחקנים שלו.
מכבי תל אביב החתימה את קאטשינקאס אחרי אחת העונות הגרועות ביותר בתולדותיה, בה החליטה לפטר את המאמן שלה אחרי סדרת כשלונות ונתנה לכרוז שי סידי לאמן עד סוף העונה. להפתעת כולם, סידי לא הצליח להביא את הקבוצה להישגים משמעותיים והעונה הסתיימה בלי שום תואר. הקבוצה שבנה קאטשינקאס לא הייתה משופעת בכוכבים, אבל הוא הצליח לחבר את השחקנים הדי אנונימיים והפך אותם ליחידת התקפה מצוינת שהייתה רחוקה משחק אחד מפיינל פור (בדיעבד התברר שהשופט במשחק המכריע מכר את המשחק).
העונה השנייה של קאטשינקאס הייתה כבר קשה יותר. חלק מהכוכבים קיבלו הצעות נוצצות מקבוצות גדולות - אבל החליטו להישאר עם היחידה הלוחמת של קאטשינקאס. אלא שאז החלה המלחמה בעזה, ומשחקי הקבוצה נדדו למזרח אירופה. ההנהלה החליטה לקצץ לשחקנים בשכר לאור המצב. חלקם ביקשו לעזוב - אבל קאטשינקאס שכנע אותם לבלוע את הגלולה המרה. גם העונה הזאת, למרות כל הקשיים, הייתה מוצלחת יחסית. מאוד יכול להיות שאם הייתה מארחת את המשחקים ביד אליהו - מכבי הייתה מגיעה עם קאטשינקאס לפיינל פור באותה עונה, אך לעולם לא נדע.
העונה שאחרי כבר הייתה "עונה פיננסית" בהגדרה. המלחמה המשיכה, השחקנים התפזרו לרחבי היבשת והקבוצה פנתה לאוהדים וביקשה מהם לממן את התקציב השנתי. מסיבה שעדיין נבדקת על ידי מיטב המוחות - האוהדים הסכימו. זה נגמר בעונת נפל - אך כולם הסכימו שקאטשינקאס הצליח להוציא מהקבוצה החלשה שהוא קיבל הרבה יותר ממה שהיא שווה - בטח בליגה המקומית.
אחרי העונה החלשה, ובעקבות טענות האוהדים שלא יסכימו לממן שוב את הקבוצה, הוחלט במכבי להביא מנהל מקצועי איטלקי בכיר בשם אל פצ'ינו. הניסיון שלו היה שנוי במחלוקת, אבל החליפות שלו היו יפות. פצ'ינו הבטיח שבזכות נסיונו האירופי, הוא יצליח להביא לקבוצה שחקנים מהיבשת הישנה - אך בפועל נחתו בקבוצה שחקנים אמריקנים בלי ניסיון אירופי. מאחורי הגב קראו להם "ג'י ליג טראש". כולם ראו שהסגל חלש להחריד. בתקשורת דיברו בלי סוף על זה שלקבוצה חסרים רכז וסנטר (שני תפקידים די חשובים לכל הדעות) אבל האמת היא שגם בעמדות בהן היו לה שחקנים, הם לא התאימו לרמות הגדולות וחסר להם איי קיו הכדורסל שצריך בשביל לשחק את "הכדורסל של קאטשינקאס". הקבוצה נכשלה.
הקבוצה ספגה הפסד אחרי הפסד. הפער התקציבי על הפרקט עשה את שלו. מאחורי הקלעים, קאטשינקאס דרש חיזוק. פצ'ינו טען שיש קבוצות עם תקציב נמוך יותר שמצליחות יותר. קאטשינקאס חייך וסינן: "זה אומר משהו על מי שבנה את הקבוצה הזאת". נשמות טובות כבר החלו לתדרך עיתונאים בכירים ושאר שופרות בכך ששעון החול מעל קאטשינקאס כבר התהפך. בהפסד הבא הוא הולך הביתה. באורח פלא, המשחק הבא היה הטוב ביותר בעונה. השחקנים נלחמו בשביל קאטשינקאס. האוהדים עודדו אותו. בסיום המשחק המוצלח, התכנסה הנהלת הקבוצה ל"פגישת חירום לילית". כמו בשאר הפגישות האלה: הם לא הצליחו להסכים על שום דבר חוץ מהעובדה שהם לא יכולים להסכים על כלום.
הכותרות דיברו על כך שמאמנים בכירים באירופה קיבלו פניות ממכבי, בעוד שחקנים בכירים בקבוצה פנו להנהלת הקבוצה והודיעו שאם קאטשינקאס הולך - גם הם הולכים. סוכנים של חלק מהזרים העבירו הודעות בנוסח דומה להנהלה. האוהדים עצמם הגבירו את המחאה שלהם - שלושה מהם נעצרו אחרי שתקפו דלת. בתוך כל הטירוף הזה, בהנהלת מכבי הבינו שאף מאמן בכיר באירופה לא רוצה לבוא לאמן את חבורת הג'י ליג הבינונית שנבנתה השנה ביד אליהו בואכה פיוניר ארנה. מי שכן מסכים להגיע, רוצה שכר גבוה, חוזה ארוך טווח ותקציב לחיזוק הקבוצה.
בתוך משרדי המועדון, מקום שלא מצליח להחליט אם להביא לישיבות ערגליות תות או שוקולד - החליטו שוב שלא להחליט והוציאו במקום הודעה מדהימה לתקשורת: "מכבי מביעה אמון מלא במאמן עודאס קאטשינקאס. נשבעים באמא. בספר תורה. נגענו בכדור הארץ. נו אנחנו יודעים שפעם אחרונה שהוצאנו הודעה כזאת המאמן פוטר אחרי חודש אבל זה סיפור אחר לגמרי אנחנו ממש ממש ממש מאמינים במאמן ולכן הוצאנו הודעה שהוא המאמן אחרי שבוע של שמועות שהוא כבר לא המאמן, ולא כי לא מצאנו מאמן אחר אלא כי אנחנו מביעים בו אמון מלא. תמחקו את החיוך, אנחנו רציניים לגמרי. המועדון מאחל לעודאס הצלחה מלאה בכל האתגרים הניצבים בפניו בהמשך העונה, כי וואלה עם כזה סגל זה באמת חת'כת אתגר".
הגעתם עד לפה? קודם כל, סחטיין. בעידן הרשתות החברתיות וה-AI זה מפתיע שיש לאוהדי ספורט עדיין את יכולות הריכוז לקרוא 700 מילה על מאמן כדורסל דמיוני. אבל אם הגעתם עד כאן, תנו לי לשאול אתכם שאלה: האם אתם חושבים שעודאס קאטשינקאס - או לצורך העניין כל מאמן יורוליג לגיטימי אמיתי - היה מסכים לאכול את החרא שמאכילה מכבי תל אביב את עודד קטש בעונה האחרונה? התשובה היא לא. פשוט לא.
עודד קטש הוא מאמן כדורסל מצוין, וכשבודקים את המדדים הקבוצתיים של מכבי אפשר לראות את טביעת האצבע שלו גם העונה. ולא, זה לא שהוא חף מבעיות. לעתים נדירות מאמן שמוביל קבוצה למקום האחרון ביורוליג יכול להיות חף מבעיות. אלא שכל ניתוח מקצועי של העונה הזאת של מכבי תל אביב חוטא לעיקר. אחרי כל הדיבור על "התקציב הגדול ביותר אי פעם" מכבי בנתה את אחד הסגלים הכי חלשים שלה אי פעם. זה לא נעים להגיד את זה על שחקני כדורסל מקצוענים, אבל מה לעשות, רובם לא ברמת יורוליג - וספק אם אי פעם יהיו. זו גם לא אשמתם שמבקשים מהם להוביל קבוצת יורוליג, כשהם בקושי שחקנים משלימים בקבוצת יורוקאפ.
כל מאמן כדורסל אחר, במעמד של קטש, היה שולח את הסוכן שלו לגשש אצל קבוצות אחרות. יש לא מעט כאלה ביורוליג ממש עכשיו שמחפשות מאמן. בתוך שבוע מילאנו, פרטיזן ואנאדולו אפס נפרדו מהמאמנים שלהן. יש עוד קבוצות עם מאמנים מתנדנדים. קטש יכול היה לאמן כל אחת מהקבוצות האלה - אלא שיש לו בעיה אחת. קוראים לו קטש ולא קאטשינקאס. תעודת הזהות הישראלית של קטש מונעת ממנו לאמן בתקופה הזאת במקומות כמו טורקיה או דובאי, כשגם המשחקים בבולוניה או ולנסיה הראו כמה "אוהבים" כרגע ישראלים בעולם הכדורסל האירופי. זה מצב מחורבן. לא המקצוענות מונעת מקטש עבודה ברמות הגבוהות, אלא פוליטיקה. זה יעבור מתישהו, אבל כרגע האפשרויות של קטש ביורוליג הן מכבי או הפועל תל אביב, ונראה שהאדומים די מסודרים כרגע בעמדת המאמן.
כל מאמן אחר היה עוזב כבר מזמן. לא בגלל אגו או בגלל הכבוד, בטח לא בגלל הכסף - אלא בגלל שלא נותנים לו כלים להצליח - ואז גם שולחים אותו לבד להיות הפנים של הקבוצה. קטש הוא המאמן, הפסיכולוג, הדובר וזה שצריך לשמור על אופטימיות להמשך - בשביל האוהדים שלו ובשביל השחקנים שלו. קטש הוא השכפ"ץ של בעלי המניות של מכבי, וברוב חוכמתם הם החליטו להיפטר מהשכפ"ץ במקום מהסיבה שבגלל יורים עליהם (מטאפורית!) מלכתחילה.
זה לא מגיע לקטש. מגיע לעודד הרבה קרדיט ממכבי תל אביב. ילד שגדל בקבוצה, כיכב בשורותיה, חזר אליה כמאמן, החזיק מעמד על הקווים בשנתיים הכי קשות בתולדותיה כשאירחה משחקים בחו"ל - ואז רגע לפני שהמשחקים חוזרים לתל אביב החליטו להיפטר ממנו. מעולם מכבי לא פיטרה מאמן, או אפילו חשבה על לפטר מאמן, כשהקהל והשחקנים בעדו. למה דווקא במקרה של קטש? בשר מבשרה של מכבי, אפשר להתייחס אליו כאילו הוא איזה סוני ווימס ולזרוק אותו הביתה בבושת פנים?
למה מישהו כמו עודד קטש, מהאחרונים ביד אליהו שבאמת מבינים מה זה "מכביזם" במובן האצילי של המילה, צריך לקרוא על העתיד שלו בעיתון? איך יכול להיות ששחקנים כבר באו להיפרד ממנו, אחרי שהבינו שהמשחק נגד מילאנו היה האחרון שלו. לכל הפחות, מגיע לקטש את אותו יחס שהיו נותנים לקאטשינקאס הדמיוני. לא להתייחס אליו כמובן מאליו או ברירת מחדל, אלא למאמן שאלמלא היה ישראלי יכול היה לאמן היום ברמות הגבוהות ביותר באירופה. אבל הוא תקוע איתה, היא תקועה איתו. המעט שאפשר לצפות זה לתת לו מינימום של כבוד עד סוף העונה, לתת לו את הכלים להתחרות על האליפות המקומית, ואז להיפרד כמו בני אדם. ספוילר: זה לא יקרה, וזה לא יקרה.