את ניצחונה של נבחרת איטליה 4:5 על נבחרת ישראל זה לא מכבר, במוקדמות גביע העולם בכדורגל, קשה לשכוח. הוא הושג בזכות שער חמישי שספגה ישראל בדקה ה- 90. דווקא הניצחון הקשה הזה מסמל את ירידתה של איטליה, שזכתה בעבר ארבע פעמים בגביע העולם, ושאולי כלל לא תשיג את הכרטיס למונדיאל 2026.
אם אכן כך יקרה, תהיה זו הפעם השלישית ברציפות ש"הסקוואדרה אזורה" לא תשתתף בחגיגת הכדורגל הגדולה בתבל. היא החמיצה אותה ב- 2018 וב- 2022, ואל יקל הדבר בעיניכם. כי לא רק שאיטליה הניפה בעבר ארבע פעמים את גביע העולם, היא הנבחרת הראשונה שזכתה בו פעמיים ברציפות, ב- 1934 וב- 1938.
תמיד לבשו את מדיה גדולי הכדורגלנים באירופה. לא אמנה כאן את כל הרשימה, אבל ראוי שאזכיר כמה מהשמות: מיאצה, ריבה, ריברה, מאלדיני, מאצולה, זוף, בופון, פירלו, טוטי, קנאוורו, דל-פיירו, באג'ו ובארזי. אלה כאמור, רק מקצת מהשמות הגדולים ששיחקו בשורותיה.
במשחקה האחרון, השבוע, ביום ראשון, היא הובסה בתוצאה 4:1 בידי נורבגיה, ולפיכך סיימה רק במקום השני בטבלת הבית של מוקדמות במונדיאל, אך עדיין נותרה במאבק על הזכות להגיע לטורניר הגמר.
ספק גדול אם הדבר יעלה בידיה. כפי שראינוה, זו נבחרת נטולת ברק וחסרת תיחכום, במיוחד מפני שאין לה את השחקנים שוברי השיוויון. הגנתה רעועה ואינה מזכירה במאום את ה"חומה הבצורה", שהייתה מסמליו הבולטים של הכדורגל האיטלקי. אישית, לא אופתע אם תיכשל במשימתה. תהיה זו עבורי אף הפתעה אם תצליח.