ניצחון נבחרת ישראל על מולדובה 1:4 עוד עשה חסד עם המפסידים. תוצאה של 1:10 הייתה משקפת נכון יותר את מה שהתרחש אמש (יום ראשון) בקישינב, במיפגש בין השתיים, שנעל את הקמפיין הישראלי במוקדמות גביע העולם בכדורגל.
אין ספק שלהרחקתו של שחקן מולדובי כבר בדקה ה- 18 הייתה השפעה ישירה על המשחק, שכן היא גררה בעיקבותיה גם בעיטת עונשין, שאותה ניצל דור תורג'מן כדי להבקיע מהנקודה הלבנה את השער הראשון. מאותו רגע ואילך כבר היה ברור לכל שישראל בדרך לניצחון, ואמנם יתרונה האיכותי לא הוטל בספק.
עם זאת, עובדה היא שחלוצה של מכבי תל-אביב, יון ניקולאסקו, במדיה של נבחרתו מולדובה, הבקיע בדקה ה- 37 שער שיוויון זמני במבצע מרשים, שהפתיע את ההגנה הישראלית. הייתה זו אחת מהפעמים הבודדות שבהן הועמד שערו של עומרי גלזר בסכנה, ואם היה בה כדי לכבוש שער, זהו מחדל הגנתי טיפוסי, המוכר לנו, ולא מאתמול.
אבל במחצית השנייה קיבלנו תמונה שונה לגמרי. המשחק התנהל במחצית המגרש של נבחרת מולדובה, וכל התקפה ישראלית, וכאלה היו לאין ספור, יצרה עמדות הבקעה. הפעם, בניגוד למשחק ה- 0:0 החלש מול ליטא, השחקנים שלנו הסתערו לעבר המטרה, הירבו בניסיונם לבעוט לעבר השער, ורק בנס נימלטה מולדובה מתבוסה מחפירה.
הכדורים שנבעטו נבלמו פעם אחר פעם בגופותיהם של שחקניה, בעמוד השער, בעצירות של שוערה, או בהחטאות מסמרות שיער של חלוצי ישראל. אפילו המגן השמאלי המצוין שלנו, רוי רביבו, היה שותף פעיל בלחץ הכבד על רחבת העונשין, ובעצמו הבקיע צמד קליל בדרך לניצחון המוחץ. בחגיגת השערים השתתף גם אליאל פרץ, שלא הפסיק לנוע במגרש משריקת הפתיחה ועד לסיום.
אמנם מולדובה הינה מהנבחרות החלשות ביותר באירופה, אך שחקניה עשו מאמץ גדול, שנידרש נוכח החיסרון המיספרי שממנו סבלה בדקות רבות של המשחק. לזכות נבחרתנו יאמר שידעה לנצל כהלכה נתון חשוב זה על מנת לנצח בצורה משכנעת. למעשה הכדור היה כל העת בשליטתה הרצופה, פרט לרגעים מעטים מאד שבהם ניסתה מולדובה להשתחרר מטבעת החנק ולצאת קדימה.
עדיין אין זה המקום לסכם את קמפיין מוקדמות גביע העולם, ואולם אין הפתעה בכך שנבחרות נורבגיה ואיטליה הקדימו את ישראל בטבלת המשחקים. בסיכומו של דבר כל נבחרת התמקמה במקומה הטבעי והצפוי.