מיטש ג'ונסון, מאמן סן אנטוניו ספרס, הציל את חייו של דז'ונטה מארי, רכז ניו אורלינס פליקנס. ובזכות זה הוא מאמן את ויקטור וומבניאמה. מארי היה נער בעייתי שגדל על המגרשים וברחובות סיאטל. סביב גיל 15 מארי - ש"ביקר" כמה פעמים בבית כלא לנוער ולא פעם ישן ברחוב - כבר התקשה לשרוד ברחובות. אם היה ממשיך בחיי הפשע, היה - ככל הנראה - גומר את חייו בגיל צעיר מאוד.
ג'ונסון, מאמן נוער באזור סיאטל, היה חבר קרוב של דודו של מארי. הוא החליט לתפוס פיקוד ולהציל את האחיין של חברו הטוב. ג'ונסון הוציא את מארי מבית מעצר לנוער, לקח אותו לביתו, לימד אותו על עבודה קשה, משמעת, הפך למנטור שלו ואף פתח עבורו קבוצת AAU בשם Aּּ+.
עם הקבוצה הזו ג'ונסון לקח את מארי ברחבי ארה"ב אבל חשוב עוד יותר: נתן לו שגרה בריאה, מטרה ברורה, הזדמנויות להוכיח את עצמו וחשיפה לכישוריו. בעקבות הצלחתו ב-A+ מארי קיבל מלגה לאוניברסיטת וושינגטון. הוא נבחר בדראפט חמש שנים אחרי שישן ברחוב או בבית מעצר.
"הוא הגיע אליי בגיל 15 כשהייתי בבית כלא לנוער, הוציא אותי משם ואמר לי 'אנחנו בזה ביחד'", אמר מארי ל-ESPN. "הוא אמר לי שנעבוד ביחד כדי שאני אצליח". הספרס בחרו את מארי בדראפט וכחלק מהתהליך הם אספו מודיעין על מי שהם מתכננים לתת לו חוזה של מיליונים. דרך הסיפור ששמעו על מארי הם גילו את ג'ונסון. הם כל כך התרשמו מהעבודה שעשה עם מארי שהם שלחו אנשים לראות אותו עובד כמאמן בנוער וראו שיש לו את כל יכולות האימון והתקשורת שהם רוצים בארגון שלהם. הם החתימו אותו להיות עוזר של קבוצת ה-G ליג של הספרס באוסטין.
ג'ונסון טיפס מהר מאוד בארגון בגלל העבודה שלו ובילה שש עונות כעוזרו של גרג פופוביץ'. כשפופ סבל משבץ בעונה שעברה, ג'ונסון היה זה שהחליף אותו על הקווים. וכשהמאמן עם הכי הרבה ניצחונות בהיסטוריה של הליגה החליט לפרוש מאימון הוא הכריז על ג'ונסון כאל "חפה" - בוס בספרדית.
ולמרות שלהחליף את פופוביץ' זו חתיכת משימה מבהילה עבור מאמן בן 38 שאינו מוכר כמעט בכלל, ג'ונסון מוכיח שיש לו את הידע וחשוב יותר - את האישיות - להיות המאמן של סן אנטוניו ספרס.
ג'ונסון, בנו של ג'ון ג'ונסון, אולסטאר NBA לשעבר שזכה באליפות עם סיאטל ב-1979, היה שחקן לא רע בעצמו ברמת התיכונים ובקולג'ים. הוא שיחק בסטנפורד לצד ברוק לופז ורובין לופז והאחים אף כינו אותו "מאסטרו" כי היה רכז שניהל את ההתקפה כמו מנצח של מקהלה. "הוא היה השחקן עם הכי הרבה IQ של כדורסל ששיחקתי איתו" אמר עליו ברוק לופז.
כמאמן מחליף בספרס, ג'ונסון הרשים את פופוביץ', את הנשיא אר סי ביופורד ואת והג'נרל מנג'ר בראיין רייט - במיוחד כמאמן ראשי זמני של הקבוצה למרות שהקבוצה הפסידה לא מעט אחרי שגילו קריש דם בכתפו של וומבניאמה. ג'ונסון זכה בכבוד של חדר ההלבשה ודרש מכולם להראות מקצועיות ואחריות. השחקנים אהבו לשחק עבורו וכשמונה לאימון וומבניאמה אמר "אני חושב שאנחנו בידיים טובות. אני סומך על הארגון ואני סומך על מיטש. הוא יגדל לתוך התפקיד".
וומבניאמה צדק. מיטש ג'ונסון גדל לתוך התפקיד. כמו קודמו בתפקיד, המתודות שלו והפילוסופיה של ג'ונסון מבוססת לא על כדורסל במעבדה שפיתח איזה גאון פיני, אלא על דברים יסודיים ובסיסיים, התנהגות רצינית ואחראית של השחקנים, תקשורת חזקה בין כולם וגיבוש.
הדברים "המקצועיים" שג'ונסון שם עליהם דגש הם סגירה קולקטיבית לריבאונדים, עצירות בהגנה ויציאה מהירה להתקפה. הוא כמעט תמיד נשאר רגוע ויציב על הקו ואחרי שנים כעוזר הוא פיתח מערכות יחסים חזקות מאוד עם כל שחקניו. במשחקים הוא מתייעץ הרבה מאוד עם עוזריו וגם עם השחקנים שלו ומעודד קבלת החלטות עצמאיות על ידי כולם אבל גם דורש לשמור על כמה שיותר פשטות.
מה שלא פשוט זו הדרך שבה הוא וצוותו עובדים אינדיבידואלית עם כל שחקן כדי לפתח לכל אחד תרגילים שונים שישפרו את הדברים במשחק שלו שהוא צריך לשפר. האימונים מותאמים לכל אחד בנפרד כדי להוציא יותר מכל שחקן. ג'ונסון גם לא לוקח טיים-אאוטים במצבי עם לחץ גבוה - כי הוא רוצה להעביר את המסר שהוא סומך על שחקניו ושאם הם עשו טעות, הוא סומך עליהם שהם ילמדו ממנה.
כמובן שבלי וומבי סן אנטוניו לא קבוצה שיכולה להתחרות ברצינות על מקום בפלייאוף במערב - אבל צריך לשים לב לתרבות שג'ונסון עוזר לפתח מסביב לסנטר הצרפתי הצעיר. נראה שבארגון הכי יציב ואיתן ב-NBA, סן אנטוניו ספרס, בחרו מנהיג חדש שהם סומכים עליו לקחת את הקבוצה הכי גבוה שאפשר.