האם הכדורגל האנגלי הפך לתחרות של מצבים נייחים וזה מה שיביא לחורבן שלו כי אנשים לא רוצים לראות משחק של קרנות והוצאות חוץ? מאחר שהשאלה מחולקת לשניים אז התשובה היא כן ולא. בוא נבחן את המספרים. ב-1994/95, כאשר בחברת Opta התחילו לאסוף נתונים על כדורגל, כ-14% מהשערים הובקעו מקרנות ומאז בערך 12%-15% מהשערים שהובקעו בפרמיירליג הגיעו מקרנות. העונה כמעט 20% מהשערים הובקעו מקרנות.
האם נרשמה עלייה משערים רק מקרנות או שזה עניין של מצבים נייחים בכלל? ובכן, שיעור השערים ממצבים נייחים בעשור האחרון בפרמיירליג עמד על כמעט 22% (ללא פנדלים). העונה זה כבר כמעט 30%. כאשר מי שמוביל את המגמה הזו היא הקבוצה שבילתה את רוב השנים האחרונות בפסגה והעונה היא במקום הראשון - ארסנל.
מאז 2023/24, ארסנל כבשה כמעט 40 שערים מקרנות. הבאות בתור באירופה הן בורוסיה מנשנגלדבאך, אינטר, לברקוזן וטוטנהאם שכבשו כל אחת בין 25 ל-27 שערים מקרנות. מאחר שארסנל התחילה להתמקד הרבה יותר בהבקעה מקרנות ומצבים נייחים, כמעט כל הקבוצות באנגליה התחילו להעתיק אותה ונרשמה עלייה בשיעור השערים מקרנות.
העונה, כאמור, כ-19% מהשערים בפרמיירליג הגיעו מקרנות (רק 12% בעונה שעברה) כאשר גם בליגות האחרות חלה עלייה. בעונה שעברה בין 11% ל-12% מהשערים בכל הליגות הגדולות נכבשו מקרנות והעונה זה בין 12.5% (ליג1) לכמעט 18% (סריה A).
מה גרם לזה? אותו דבר שגרם לקבוצות כדורסל לזרוק יותר מהשלוש וגרם לקבוצות בייסבול להפסיק לחפש אחר ההום-ראן ולנסות להשיג כמה שיותר ריצות לבסיסים: אנליטיקס.
אפשר לתאר זו כתפיסה "מאניבולית". החיפוש הבלתי נגמר אחר "כשלי שוק" שמעניקים יתרון יחסי לקבוצה שעושה את הדבר המובן מאליו. 3 נקודות שוות 50% יותר מ-2 נקודות? אז נזרוק יותר משלוש - כאילו דא. אז "הכאילו דא" הגיע לכדורגל ברמות הכי גבוהות. המספרים משני עשורים של נתונים מתקדמים בכדורגל ברורים: בין 40% ל-50% ממצבי ההבקעה האיכותיים של קבוצה מגיעים לאחר מצב נייח - בעיקר בגלל ריבוי שחקנים של הקבוצה התוקפת ברחבה. למרות הנתון הזה, לאורך השנים פחות מ-15% מהשערים הובקעו ממצבים נייחים. למה? אולי בגלל שלאורך השנים פחות מ-15% מזמן האימון הושקע במצבים נייחים.
לפני עשור, הקבוצה הדנית מיטיולן היתה הראשונה להדגיש את נושא המצבים הנייחים באימונים ומאז זכתה ב-4 אליפויות דנמרק ושלוש פעמים סיימה כסגנית - כשאף פעם לא היתה הקבוצה עם התקציב הכי גבוה בליגה הדנית. ברטנפורד - שלה ולמיטיולן יש את אותם בעלים - הצליחה להעפיל לפרמיירליג בזכות ההתמקדות הזו במצבים נייחים ולא רק שהעפילה, הצליחה להפוך לקבוצה הכי מוצלחת בפרמיירליג ביחס לתקציב השכר שלה. כיום מי שהיה מאמן המצבים הנייחים שלה, קית' אנדרוז, הוא המאמן הראשי שלה ושוב היא בחלק העליון של הטבלה - למרות שיש לה את אחד מתקציבי השכר הנמוכים ביותר בפרמיירליג.
כמו שתמיד קורה, קבוצות עשירות ראו את מה שהקבוצות העניות עשו טוב - והעתיקו מהן עם יותר משאבים. התוצאה? יותר ויותר קבוצות מתאמנות יותר ויותר על מצבים נייחים והרבה יותר מהשערים מגיעים ממצבים נייחים. והן עושות את זה עם מאמנים שכל תפקידם הוא לאמן את השחקנים במצבים נייחים. כלומר, חלה התמקצעות ברורה ומהירה מאוד בתחום מאוד ספציפי.
יש לומר גם שהאבולוציה של המשחק הובילה אותו למצב בו יותר קבוצות מחפשות להבקיע ממצב נייח. האיכות הטקטית, הטכנית והפיזית של קבוצות טובה יותר מאי פעם - מה שמקשה על כיבוש שערים במשחק זורם. "אנחנו שמים לב לשינוי משמעותי" אמר מיקל ארטטה, מאמן ארסנל. "הפיזיות של השחקנים היריבות טובה יותר, המתודות מוטמעות בצורה יותר יעילה והמשחק יותר קשה בגלל שיש פחות שטחים. במצב כזה חייבים למצוא דרכים אחרות להבקיע וזה מה שכולם מנסים לעשות. גם אנחנו". וארסנל פשוט עושה את זה טוב יותר מקבוצות אחרות.
זה לא משנה לפרשנים כמו ג'יימי קארגר שאומרים ש"הכדורגל הלך אחורה" ופרשנים אחרים אומרים שכדורגל היום מזכיר יותר פוטבול עם כל הדגש הזה על תרגילים בקרנות. אגב, סביר מאוד להניח שבקרוב או המומחים בכדורגל, הטובים ביותר בתעשייה שמועסקים על ידי הקבוצות באנגליה, ימצאו דרך להוציא קצת מהעוקץ ממצבים נייחים והאנשים המבריקים האחרים שמועסקים על ידי קבוצות הפרמיירליג, יצטרכו למצוא סגנון כדורגל יעיל אחר - ואולי הוא יהיה יותר "טוטאל פוטבול" מאשר פוטבול אמריקאי. ככה אבולוציה בכדורגל עובדת. מטוטלת שעוברת בין "כדורגל התקפי" ל"כדורגל הגנתי".
אבל בינתיים המצב הנייח וההתמקצעות בו הוא יתרון יחסי משמעותי עבור מי שאימץ והטמיע את האסטרטגיה הזו. כבר יש דיווחים על כך ששותפות השידור של הפרמיירליג מתלוננות שקבוצות הפרמיירליג "מסתמכות יותר מדי על מצבים נייחים וזריקות חוץ כדי לנצח משחקים" ושה"ריגוש מהכדורגל יורד". ובכן, סביר מאוד להניח שזה בולשיט. כבר בעונה שעברה חלה ירידה ברייטינג וזה לא היה קשור לסגנון המשחק אלא למחירים שגובים מכמה פלטפורמות כדי לצפות בכל המשחקים והתחרות על העיניים והלבבות של האוהדים הצעירים בעיקר משירותי סטרימינג ומשחקי מחשב.
אה, ואיזה ענף לא חווה ירידה ברייטינג למרות שהוא כולו מצב נייח אחרי מצב נייח? פוטבול. ולמה? כי יש רק 18 משחקים בעונה לקבוצה. כל משחק תחרותי, משמעותי ו-must see tv. אז אל דאגה, הכדורגל האנגלי ישרוד את המגמה שיש *יותר* שערים ממצבים נייחים.
ורק עוד הערה לאלו שלפתע פתאום כל כך שונאים שערים ממצבים נייחים כי זה "לוקח את הכדורגל אחורה" או חמור יותר "הורג את הכדורגל". כנראה שהסיומת הגדולה והמרגשת ביותר לגמר ליגת האלופות התרחשה בזכות שני שערים ממצבים נייחים בתוספת הזמן. האם הניצחון של מנצ'סטר יונייטד נגד באיירן מינכן בגמר ליגת האלופות 1999 הרג את הכדורגל? כן, כמו שחשבתי. אלו תלונות שבבסיסן הן בולשיט.