אם יצא לכם לעבור בימים האחרונים ליד מגרש כדורגל ולראות טרקטור שעובר הלוך ושוב, או שלט קטן שמזהיר "אין כניסה - שזרוע בעיצומו", אתם צופים באחת הפעולות החשובות ביותר שמתרחשות מאחורי הקלעים של הכדורגל הישראלי. רגע לפני שהחורף מגיע באמת, אנשי התחזוקה, הגננים והאגרונומים יוצאים לשטח כדי להכין את המגרשים לעונה הקרה, ולדאוג לכך שהמשחק ימשיך להתקיים על משטח ירוק, אחיד ובטוח.
בישראל, שבה החורף קצר אך קריר והקיץ ארוך ולוהט, אין סוג דשא אחד שיכול לשרוד את כל השנה ולהבטיח איכות מתאימה לפעילות ספורטיבית. הדשא הקיצי, שמספק מראה ירוק בקיץ ועמידות גבוהה לחום, "נרדם" כשהטמפרטורות יורדות, בדומה לעצים נשירים ונכנס לתרדמת חורף. משטח הדשא הופך חום, נראה יבש ולא מתאים לשימוש. זו הסיבה שבכל שנה, בסביבות נובמבר, מתחילה "עונת השזרוע" - תקופה שבה זורעים על גבי הדשא הקיים זרעים של דשא חורפי שמסוגל להתמודד עם הקור והגשם.
השזרוע היא פעולה מכנית לא פחות משהיא "חקלאית". היא מתחילה בכיסוח נמוך מאוד של הדשא הקיים, שמאפשר לזרעים החדשים להגיע ישירות אל הקרקע. לאחר מכן מאווררים את השכבה העליונה, מפזרים זרעים, מוסיפים דשן בשחרור מבוקר, ומשקים במנות קטנות ותכופות עד להנבטה. כל התהליך נמשך כמה שבועות, שבמהלכם אסור כמעט לדרוך על המגרש. רק אחרי שהשורשים מתבססים והצמחים הצעירים מתאחדים לשכבה צפופה - המגרש חוזר לפעולה.
התקופה הזו מאתגרת במיוחד. עבור הקבוצות - זו תקופה של נדודים בין מגרשים חלופיים ואימונים בתנאים פחות נוחים. עבור אנשי התחזוקה - זה מרוץ נגד הזמן. כולם רוצים להתחיל את השזרוע באותו שבוע בדיוק, כדי שהדשא יתאקלם לפני הגשמים הכבדים, מה שיוצר עומס עצום על הקבלנים והצוותים המקצועיים. ובכל זאת, מדובר בתהליך שאין ממנו מנוס. ישראל נמצאת באזור אקלימי המכונה Transition Zone - אזור מעבר שבו חם מדי בקיץ בשביל דשא חורף וקר מדי בחורף בשביל דשא קיץ. המשמעות פשוטה: אם לא מבצעים שזרוע - אין על מה לשחק.
מעבר למראה הירוק שאנחנו רואים מהיציע, לדשא יש תפקיד מקצועי של ממש. איכות המשטח משפיעה ישירות על מהירות המשחק, על הנעת הכדור, על היכולת לבצע מסירות מדויקות ועל אחיזת הרגליים של השחקנים בקרקע. דשא אחיד וצפוף מונע את אותם רגעים שבהם הכדור מאט על גבשושית או שחקן מחליק בגליץ' ומסתכן בפציעה. אפילו הפרש של חצי סנטימטר בגובה הדשא או בעומק השורש יכול לשנות את תחושת המגע עם הכדור. לכן כל פרט קטן - מגובה הכיסוח ועד סוג הדשן - נמדד ומתוכנן מראש.
השזרוע עצמו נמשך בדרך כלל ארבעה עד חמישה ימים, אך השיקום נמשך עוד כשלושה שבועות. זהו זמן שבו הדשא החדש נאחז באדמה, בונה מערכת שורשים חזקה ומכין את עצמו לעומסים שיבואו. שימוש מוקדם מדי במגרש עלול להרוס עבודה שלמה. לכן ההתאחדות לכדורגל מתאמת מראש את לוחות הזמנים, וקובעת פגרה קצרה של שלושה שבועות שמאפשרת להשלים את התהליך בצורה מסודרת.
גם בעידן של דשא סינתטי, שזרוע נשאר חלק בלתי נפרד מתרבות הכדורגל המקומית. מגרשים רבים, גם בליגות נמוכות, מעדיפים עדיין דשא אמיתי בזכות התחושה, הנראות והביצועים. ובדיוק כמו בקבוצות הגדולות בעולם, גם כאן בארץ מיושמות טכנולוגיות מתקדמות של דישון מדויק, חיישני לחות ובקרה על תנאי הקרקע, כדי להבטיח שהמגרש יחזיק מעמד לאורך כל החורף.
השזרוע בסופו של דבר מאפשר לכדורגלנים לשחק בביטחון, לאוהדים ליהנות ממשחק יפה לעין, ולכולנו לראות מגרש שמכבד את המשחק. בפעם הבאה שתעברו ליד מגרש סגור באמצע נובמבר ותראו טרקטור שעובד בקפדנות, תזכרו שזו לא הפסקה - זו ההכנה החשובה ביותר של העונה. בזכותה, כשתשבו בינואר מול המגרש הירוק ותראו את הכדור מתגלגל חלק על פני הדשא, תדעו שהכול התחיל באותם זרעים קטנים שנזרעו עכשיו. לקיים מגרש ספורט עם דשא ירוק כל השנה- זה אתגר משמעותי.
יתרון (3) 98
19:30
צ'ינדיה טרגוביצה
אפומטי
(1+)
1
2.40
X
3.10
2
1.95
חמישה מששת משחקי הבית של המארחת העונה הסתיימו בניצחון שלה ביותר משער אחד. נגד אפומטי שלא מגיעה בכושר שיא למשחק הזה, אפשר לצפות לתוצאה דומה
יתרון (3) 304
22:00
ליון נשים
וולפסבורג
(2+)
1
2.00
X
3.50
2
2.15
ליון מציגה יכולת גבוהה ועדיין מושלמת אחרי תשעה משחקים בכל המסגרות. בבית היא תדע למצוא את הדרך להביס את וולפסבורג שאמנם בכושר לא רע, אבל פשוט לא מספיק איכותית ביחס לליון
* גדי שיפטן הוא מנהל שיווק דשנים מבוקרי שחרור בקבוצת חיפה