גלי וזיוי הציגו לעולם את האמת: יוסף חדאד על ערב אמוציונלי בבלומפילד

הימים האחרונים לא היו קלים לאוהדי מכבי תל אביב. הפסד 2:0 בליגה האירופית נגד אסטון וילה, ו-6:2 כואב אמש (ראשון) בבלומפילד מול בית"ר ירושלים. בשני המשחקים הפסדנו, אך בשניהם היה משהו שהתעלה מעל הכדורגל. מול אסטון וילה זו הסערה בעצם האיסור על כניסת קהל מישראל. זו החלטה מקוממת של המשטרה בבירמינגהאם שלמעשה נכנעה לאנטי ישראלים העוינים בעיר שהפעילו לחץ. אני הגעתי לשם בשבוע שעבר למחאה נגד ההחלטה הזו, ואיפלו הצלחתי בדרכים עקיפות להיכנס לאיצטדיון למשחק. אני יכול להעיד מקרוב שהקהל של אסטון וילה תמך בנו, בירך אותנו, ואפילו בשלב כלשהו כשהמשטרה ניסתה להוציא אותנו מהאיצטדיון, הקהל ביציע מנע זאת מהם.

גם במשחק אתמול הפסדנו באופן כואב עם תבוסה שלא חלמנו עליה ולא מאפיינת את מכבי, אך מה שהתעלה מעל המשחק קרה למעשה רגע לפני תחילתו כשגלי וזיוי עלו על כר הדשא. חבל שהם היחידים עם חולצות מכבי שהלהיבו את הקהל אתמול באיצטדיון. הרגע בו הם עלו למגרש הוא רגע שייחלנו לו שנתיים. לראות אותם עם חולצות מכבי בבלומפילד, מכניסים רעל ושרים עם הקהל זה דבר מרגש וחלום שמתגשם לכל אוהד מכבי תל אביב. אבל גם בתוך ערב קשה שכל אוהד מכבי ירצה למחוק, יש את הרגע הזה שננצור תמיד, אושר טהור עם התאומים ברמן שנכנסו לנו ללב, ואין לי ספק שעוד יחוו אינסוף רגעי אושר בבלומפילד בעתיד.

כמה ימים קודם כאוהד מכבי בודד מחוץ לוילה פארק, עם צעיף צהוב ודגל ישראל, התראיינתי לעשרות כלי תקשורת זרים. הם הטיחו בי שאלות על הקהל של מכבי, על סטיגמות של "חוליגנים אלימים" ועוד שקרים למיניהם. חבל שאותם כלי תקשורת לא הגיעו לבלומפילד לראות בעצמם את האמת, לראות שני אוהדי מכבי תל אביב ששנתיים עברו גיהנום בשבי חמאס, ואת האלפים ביציע שמריעים להם, וגם בסוף המשחק אחרי תבוסה כואבת נשארים ומוחאים להם כפיים שוב.

אז נכון, מבחינת תוצאות אלו ימים לא פשוטים לאוהדי מכבי תל אביב, אבל מכביסט אמיתי לא מוריד את הראש. צריך לצמוח ולהתחזק, ולזכור שמחר יום חדש, העונה עוד ארוכה ואנחנו יכולים לעשות את זה. בואו נביא אליפות שלישית רצופה, גלי וזיוי רוצים הפעם להיות שם כשמניפים את צלחת האליפות.