וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

הסימפוניה השישית של ברק יצחקי: רגעי הקסם מאחורי ההתפוצצות של בית"ר

משה זיאת, ציון 3

10.11.2025 / 13:00

הנמרים הרעבים מירושלים טרפו את הקבוצה שאי אפשר להשפיל, ריסקו את תקרת הזכוכית והראו לעולם מה יש להם להציע. משה זיאת מתקשה להירגע מה-2:6 החלומי על מכבי תל אביב, ומנסה להסביר איך השיטה המייגעת של יצחקי הופכת פתאום לסימפוניה

תקציר ליגת העל: מכבי תל אביב - בית"ר ירושלים 6:2/ספורט1

תכתוב, תכתוב. שיהיה מה להראות לילדים.אבל איך אפשר להניח את העט על הדף כשהרגליים טופפות טופפות שני מטרים מעל הקרקע. ומי יודע מה קורה בין אוזן אחת לשניה, והלב היו לו ארבעה חדרים, עכשיו יש לו שישה, והדם זורם, לעומק ולרוחב, והמיתר ינגן לנו כל הלילה.

הרי מכבי זו הקבוצה שאי אפשר להשפיל כבר תקופה. הם קיבלו 4 עד היום ואנחנו נתנו 6, לא ניצחנו שם מאז ניקיטה רוקאביציה, ומתי עשינו שש במחצית בכלל; אבל היום כל רף שהציבו בפנינו, תפסנו את המוט ועברנו אותו ברגלי איילה. כמו דולפנטיס, שוב המקל, ושוב הרף, תחרות אחרי תחרות, חודש אחרי חודש, ואנחנו עשינו הכל במרחק של דקות ספורות. נכנסנו לחדר זעם והתחלנו לשבור: שיא אחד התנפץ על הקיר, תקרת זכוכית התרסקה השמיימה, והיד מטיחה ומטיחה והגוף איננו עייף.

מי ידע שלנמר יש טפרים מחודדים כל כך, וקיבה שלא יודעת שובע/דני מרון

לא הגעתי עם ציפיות, בטח לא אחרי עוד הפסד לבאר שבע. הולכים למין עונה כזאת, אולי מקום 3 אולי 4, כמה אמוציות אפשר כבר לגייס למאבק על טיול במזרח אירופה בשלהי יולי. לוקה שייצב את ההגנה איננו, והנה ירין גם כבר חסר, ומה אפשר לעשות בבלומפילד מול המועדון הזה. באיירן בהתהוות. ומחצית מתחילה, ואולי דווקא אפשר, קצת מדגדגים, קצת מדוגדגים, ואז חוטפים שער ראשון מקרי. שום דבר שלא ציפינו לו, נעביר עוד מחצית ונסיים את היום הזה.

בדיעבד, מכבי הייתה במנח מושלם להיטרף על ידי בית"ר בערב הזה. עודד קטש, כשעוד אימן בגליל \ גלבוע, ירד בפיגור 8 במחצית בגמר מול מכבי לפני עשור וחצי. אחרי המשחק הוא אמר, מינוס 8 זה המצב הכי טוב לרדת בו בהיכל מול מכבי. גליל ניצחה אז בגמר שסימן את היורש; והנה מכבי היום, בטוחה בעצמה, בטוחה מדי, אחרי ערב סוחט בבירמינגהאם, יורדת ביתרון 1, רגועה, רגועה מדי. הכל היה נראה כמו עוד ערב סולידי בבלומפילד, המקום הראשון כבר חיכה. ואז יצא הנמר וטרף הלוך וטרוף, ומי ידע שיש לו טפרים מחודדים כל כך, וקיבה שלא יודעת שובע.

טעות איומה של רז שלמה והלחץ משתלם, דווקא שועה הוא זה שהתרוצץ שם וכבש. ואז החילוץ של גיל כהן, מיכה מוביל כדור, שועה, הנה קאלו, מוצא את אצילי באגף, ויונה מסתנן, גול שעותק נשימה ומתויק בזיכרון מיד ברגע שנכבש. והפנדל המושלם של אצילי, ומה זה יונה מסיים כמו ואן ניסטלרוי, מה קורה פה. אבל עדיין חשש, זו עדיין מכבי; ואז הצ'יפ, ירדן כמו בימים שלו כילד בבני יהודה ממש. וזיו בן שימול על תקן נהוראי דבוש של 2025, מחלק נשיקות ליציע. זה בית"ר, זה הטופ, זה מה שיש לנו להציע לעולם. השפיץ של השפיץ, אי פעם.

sheen-shitof

עוד בוואלה

פריצות הדרך, הטיפולים ומה צופן העתיד? כל מה שצריך לדעת על סו

בשיתוף סאנופי

התפרץ לעונה הזו בסערה. שועה/דני מרון

יצחקי, קודם כל. כמה זה מייגע הנעת הכדור הזאת, אבל ככה הוא נתן 5 להפועל ו-6 למכבי באותו לוקיישן אז נוע תנוע. יש בו משהו ביצחקי, תמיד היה בו. אם זה מתפוצץ זה בוער כמו זיקוקין די-נור בשמיים. לפעמים קשה עם השיטה, מרגיש שהיא יותר מדי שיטה, וכשזה מתחבר זה הסימפוניה החמישית של בטהובן. כשזה בא, זה הכי בית"ר שיש: כל שאגת נווווו ביציע אשכרה נגמרת בגול, זה עוד יותר טוב ועוד יותר טוב.

וירדן שועה, התפרץ לעונה הזאת בסערה, הוא לא תמיד מופיע אבל כשהוא בא הוא לוקח את האוויר מכל החדר. היום הוא היה חלוץ ונע לאגף והוא בעיקר היה, ובעיקר נע. ועדי יונה, מי ידע. עונה טובה שלו עד היום, אבל בגיל 21 כבר יש לו קלטת להוריש לילדים בצוואה. עומר אצילי שנחנק שוב ושוב בשיפולי יפו, והנה עוד בישול, ועוד בישול, וגול. בא לקחת את המשחק הזה מהרגע הראשון, במחצית השניה זה גם נדבק. קאלו כמו חומר פותח סתימות, איך הוא רוקד יפה במעברים, העין מתמוגגת. וטבארש, כמה פחדנו. וקרבאלי, כמה פחדנו. וסילבה, כמה פחדנו, חטף ושכחנו. וירדן כהן שמצליח להיות מגן במדינה שמגדלת מגנים בקצב שגדל דרדר באנטרטיקה. כולם שלנו.

המשחק הזה הוא משחק פיבוטלי עבור בית"ר, חייב להיות. הניצחון הכי גדול שראיתי בעיניים. אבל אל נא תאמרו אליפות, עוד לא; הפערים עדיין גדולים. הוכחנו לערב אחד, כן, זה לא כמו עונה שלמה. אף אחד לא לקח שום דבר בנובמבר מלבד גביע שלוגמים ממנו שוקו, בטח שלא אליפות. אבל היום אני מאוהב. כן, שוב. אני אחכה לה שלושה שבועות, אראה את התקציר הזה ספור פעמים, ספור ועוד ספור עד הנצח. ונשמח, כי אם יש משהו שלמדנו זה למצות את השמחה כשהיא אפשרית. ובלילה הזה, היא מאוד אפשרית. אם נתנו 6 למכבי, מי יגיד שלא?

טרם התפרסמו תגובות

top-form-right-icon

בשליחת התגובה אני מסכים לתנאי השימוש

    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully