ביילי טאון היא עיר עם פחות מ-2,500 תושבים, על האי בימיני שהינו חלק מאיי באהמה. היא נמצאת כ-150 ק"מ מהאי הגדול ביותר במדינה, אנדרוס ובערך 90 ק"מ ממיאמי. על האי הזה גדל הרוקי הכי חם ב-NBA, וי.ג'יי אדג'קום. ולמרות שעזב את איי הבאהמה בכיתה ט', קודם כל לחטיבת ביניים ותיכון בפלורידה ואז סיים תיכון בברוקווייל, ניו יורק - הוא אף פעם לא שכח איפה הוא התחיל את הדרך שלו ל-NBA.
לאורך התקופה שלו בתיכון ובקולג' בביילור הוא קיבל כספים מנותני חסות (מה שמכונה NIL - או name, image, and likeness) ואותם השקיע בתשלום על לימודים, ספרים וציוד לבית הספר של ילדי האי שלו. "לילדים שלא מקבלים מספיק מימון אין בסיס חזק, יסודות חזקים להיבנות פיננסית בעתיד" אמר אדג'קום כתלמיד תיכון (!) ליו.אס.איי טודיי. "אני פשוט רוצה לעזור להם, לאפשר להם להיות מאושרים ולתת להם את ההזדמנות לקבל חינוך חינם באחד מבתי הספר הכי טובים בבאהמה".
רוב הכסף שנשלח חזרה הביתה על ידי אדג'קום הגיע מחסות שקיבל מאדידס (שככל הנראה תהפוך אותו לאחד מהפרצופים של המותג בעולם הכדורסל בשנים הקרובות). הערכות הן שלא מדובר בסכומים גבוהים מדי - כמה עשרות אלפי דולרים - מה שהופך את התרומה של אדג'קום לעוד יותר מרשימה. זה לא הדבר היחיד שמייחד כל כך את הרוקי של הסיקרס.
אדג'קום התאהב בכדורסל הרבה בזכות צ'וואנו רייניר הילד או כפי שמכירים אותו בארה"ב, באדי הילד. צ'וואנו, כמו אדג'קום, נולד על אחד מאיי הבאהמה. ככדורסלן NBA הוא עשה (ועדיין עושה) מחנות כדורסל עבור ילדי האיים. אדג'קום היה באחד ממחנות הכדורסל האלה ובהם התחיל את מסעו ל-NBA.
והמסע הזה, כאמור, הוא לא פחות ממדהים. אג'קומב גדל בפחון ואף פעם לא שכח מאיפה הוא הגיע. הוא התבגר לצד ארבעת אחיו לאמא יחידנית. שבע שנים מחייו היו ללא חשמל. גנרטור מקרטע סיפק להם אור בבית הרעוע וגם לא תמיד עבד. לעיתים לא היה לכולם מה לאכול.
כדי לשחק כדורסל אדג'קום, אחיו וחבריו יצרו סלים מארגזים שמצאו ברחוב. פעמים רבות לא היה לו ולחבריו עם מה לשחק כדורסל, אז הם יצרו כדור מגרביים ובדים אחרים ולא הקפיצו - רק קלעו לתוך ארגז החלב שתלו על צד של בית או על עמוד. את נעליי הכדורסל הראשונות שלו - נעלי אדידס של דרק רוז - הוא קיבל רק כשחקן בתיכונים בארה"ב. אלו סיפורים מעידנים אחרים והנתונים שלו מהמשחקים הראשונים שלו בליגת הכדורסל הטובה בעולם גם כן מעידנים אחרים.
את משחק הבכורה שלו ב-NBA סיים עם 34 נקודות. מאז 1959 רק לשחקן אחד היה יותר נקודות במשחק הבכורה שלו בליגה - ווילט צ'מברליין (43). כמו כן, אדג'קום נכנס למועדון מצומצם מאוד ומכובד מאוד. מבין כל הרוקים בהיסטוריה של הליגה, רק לשלושה היו ממוצעים של 25+ נק', 5+ ריבאונדים ו-5+ אסיסטים במשחקים הראשונים שלהם בליגה. אוסקר רוברטסון, מג'יק ג'ונסון וכמובן וי.ג'יי.
אם ימשיך ככה, סיום עידן ג'ואל אמביד בפילדלפיה, יראה הרבה יותר טוב ממה שציפו שיראה. אדג'קום וטייריס מקסי יכולים להיות הקו האחורי הטוב ביותר ב-NBA בשנים הבאות ואם אמביד עצמו יעריך את השינוי וידע לשנות את תפקודו כדי לאפשר לשניים האלה להוביל את קבוצתו, הקבוצה עוד עשויה להפוך להישגית ביותר - למרות השכר של אמביד ופול ג'ורג', שדי תוקע את תקרת השכר של פילדלפיה לשנים הבאות.
וי.ג'י, שרק ביולי חגג 20, צפוי לקבל כ-50 מיליון דולר בחוזה הראשון שלו בליגה (בערך 7% מתקציב החינוך של באהמה). ואם הוא ימשיך לנפק את אותם מספיק כפי שניפק בתחילת העונה הנוכחית, הוא כנראה יהיה בעל החוזה המשתלם ביותר ב-NBA.
אל תפסלו את האפשרות שהחוזה שלו ישתלם מאוד גם לבית שלו. סביר מאוד להניח שהוא יעביר חלק גדול מהכסף הזה חזרה למדינתו - כדי שלילדים כמוהו יהיה עתיד טוב יותר. וזה כבר הופך את הסיפור שלו לסיפור הצלחה גדול בהרבה מכדורסל.