החודש משטרת גאנה מצאה את שייק טורה, שוער בן 18 מסנגל, ללא רוח חיים. גופתו גולתה על ידי הרשויות בחדר המתים של בית החולים בעיר קומאסי. האיש שהביא את טורה לשם, לפי העדויות של עובדי בית החולים, היה אדם בשם איסה, שאמר להם ש"זו היתה תאונה". ואולם, השוטר שגילה את הגופה ראה הרבה פציעות דקירה בבטנו של השוער.
לפי הממצאים של הפוסט מורטם שערכו, טורה הצעיר ספג מכות קשות ועינויים רבים. כתבת תחקיר של העיתון הסנגלי L'Observateur אותה כתבו ביחד עם מומחים אירופאים לפשעים בעולם הספורט, יש עוד מספר כדורגלנים סנגלים כלואים בגאנה. מעט ידוע עליהם - רק שהם הגיעו לגאנה בעקבות הבטחות של סוכני כדורגלנים מזויפים.
טורה שיחק באקדמיה בסנגל עזב את דקאר כמה ימים לפני שנרצח. הוא האמין שהוא עוצר בגאנה רק בדרך שלו למבחנים במועדון עשיר במרוקו. הוא נסע לגאנה עם חבר כדורגלן שגם כן נעדר. חוטפיו של טורה דרשו ממשפחתו כופר של 850 אלף פרנקים של מרכז אפריקה (כ-1,500 דולר, כאשר השכר החודשי הממוצע בסנגל עומד על כ-180 דולר) כדי לשחררו.
מקורביו לא הצליחו לגייס את כל הסכום, רק 650 אלף פרנקים - אותם שלחו בהעברה טלפונית למספר טלפון מבורקינה פאסו. אחרי העברת הסכום החלקי, החוטפים רצחו את השוער הצעיר וצילומים של גופתו נשלחו לאימו. טורה, כאמור, עבר עינויים קשים. כנראה כדי להוציא ממנו את כל הפרטים של משפחתו. לפחות שלושה כדורגלנים צעירים אחרים מסנגל נחטפו בדרך דומה.
אינפלואנסרים סנגלים מנסים להעלות את הנושא לכותרות העולמיות אבל ללא הצלחה. מעטים מתעסקים באירוע. והאירוע הוא ככל הנראה רשת של סוכנים מזויפים, שמגיעים לשחקנים ברחבי העולם עם הבטחות על קשרים עם קבוצות באנגליה, בלגיה, צרפת, גרמניה, מרוקו, דרום אפריקה, אזרבייג'אן ומולדובה. הם מבטיחים לכדורגלנים הצעירים שרק רוצים שמישהו יוציא אותם מהכפר שלהם מבחנים בקבוצות שיכולות לשלם עשרות אלפי דולרים בחודש לשחקן.
הסוכנים מבקשים מהשחקן 30% מ"עלויות הנסיעה וביטוח הבריאות" וטוענים ששאר הכסף יגיע מהמועדון שיבחן אותם. במקרה הטוב, הם מביאים את הנערים לאירופה וזונחים אותם שם. במקרה הרע, קורה מה שקרה לשייק טורה. הסוכנים המזויפים משתמשים בשיטות מאוד זהות לסוחרי בני אדם אחרים - בעיקר לזנות. "הסוכנים" מגיעים היישר לחשבונות המדיה של הקורבנות שלהם ופונים עליהם עם הצעות שקשה לעמוד בפניהן.
הסוכנים מנהלים חשבונות מדיה חברתית, בהם הם מציגים תמונות שלהם עם כדורגלנים שכביכול חתמו על חוזים ברחבי אירופה. הם מציגים את עצמם כאנשים דתיים וערכיים ולעיתים מנצלים קשר אמיתי כלשהו במועדון כלשהו כדי להיראות אמינים. הם אפילו שולחים להם "חוזים" מקבוצות גדולות כדי שיראו איך הם נראים. ככה הם מפילים הרבה מאוד כדורגלנים צעירים בפח. רשת סוכנים כזו נחשפו לאחרונה על ידי ארגון Journalismfund Europe במגזינים בגרמניה וספרד. הסוכנים האלה בעלי מספר דרכונים. רבים מהם רוסים או ממדינות שהיו בברית המועצות. רבים מהם חיים במקלטי מס.
העברות לא חוקיות של צעירים ואפילו קטינים הן פשע נפוץ למדי בכדורגל העולמי. מאחר שכל מועדון רצה למצוא את ליאו מסי הבא בגיל 13 וכל ילד רצה לעבור לברצלונה בגיל 13 - התפתחה ממש תעשייה של החתמת צעירים מאפריקה ודרום אמריקה באקדמיות אירופאיות. זה הגיע למצב שבפיפ"א היו חייבים לאסור החתמת שחקנים בני פחות מ-18 בהעברות בינלאומיות. זה היה החוק הגיוני ביותר מאחר ש-99% מהילדים שמשחקים באקדמיות הבכירות ביותר בעולם לא יגיעו לשחק ברמת כדורגל שהם פינטזו עליה. המועדונים יודעים זאת אבל האפשרות של הבאת הכוכב הבא בסכום נמוך יחסית היתה קורצת מדי ולכן המשיכו לעשות זאת.
העניין הוא שסטטיסטית, רוב השחקנים הצעירים פשוט לא היו יכולים לעמוד בלחצים שמופעלים עליהם - כילדים במועדון מקצועי וכזרים קטינים במדינה זרה לחלוטין - ולכן שיעור ההצלחה שלהם קטן עד אפסי. ואולם, מעטים מההורים יכולים לעמוד בפיתוי של לשלוח את הילד המוכשר שלהם ל"בית חרושת" שמבטיח להם ולילד עתיד של עושר ואושר. כאמור, מה שקורה ברוב גדול של המקרים זה שעוקרים ילדים מהשורשים שלהם, מההורים שלהם ושמים אותם במקום אחר מבלי סיכוי אמיתי להצליח.
העיתונאי הצ'יליאני, חואן פאבלו מנסס (Juan Pablo Meneses) חקר את הקריירות של כדורגלנים צעירים מדרום אמריקה - מארגנטינה, ברזיל, צ'ילה, קולומביה, אקוודור, מקסיקו ופרו בספרו Niños Futbolistas (ילדים כדורגלנים). "זה קל הרבה יותר ממה שציפיתי לקנות ילד", אמר ל־FIFPro, ארגון הכדורגלנים העולמי. "זה היה קל יותר וזול יותר. רוב הילדים נרכשים כשהם בני 10. אלפי סוכני שחקנים מוכנים לקנות אותם עם מטרה אחת: למכור אותם לאחד מהמועדונים הגדולים באירופה עבור רווח נאה. ברגע שהם מצליחים למכור אותו, הם סיימו את שלהם. אם הילד לא מצליח להפוך למקצוען, זה לא העסק שלהם כבר". לפי מנסס "הורים לא רואים את הסיכונים - הם רק רוצים לראות את בנם הופך לכדורגלן מקצוען. דרום אמריקה היא כמו מפעל עבור הסוכנים האלה".
באפריקה, כאמור, המצב גרוע עוד יותר. גרוע כל כך שהוקמו מספר צדקות שמסייעות לכדורגלנים אפריקאים צעירים, שהוריהם שילמו לסוכנים כדי שיחתימו אותם בקבוצות אירופאית - הם, לעיתים מאות ממדינה אחת, מוטסים לאירופה ופשוט נזרקים שם. לפעמיים מבלי לעשות מבחן אחד בקבוצה אירופאית.
קרן הצדקה Culture Foot Solidaire למשל, ניסתה לסייע לשחקנים האלה להשיג את ההבטחות שלא קוימו על ידי סוכנים, אנשי עסקים, עורכי דין וגם שחקנים לשעבר שמנצלים את הילדים האלה כדי להרוויח כסף. "פעמים רבות קבוצות משתפות פעולה עם סוכנים כאלו, מעניקות מבחנים לשחקנים ודוחים אותם", אמר סוכן אפריקאי ל־CNN. "סוכנים לא יכולים לעשות את מה שהם עושים בלי מועדון מאחוריהם". חלק מהאנשים בתחום מכנים את העניין כ"סחר בילדים".
רק מקמרון נשלחו 700 ילדים בשנה למבחנים בכדורגל האירופאי לפי ז'אן קלוד אמבומי, יו"ר ארגון הצדקה CFS. הארגון סייע ל־1,000 קטינים שהגיעו ונזרקו בצרפת בלבד. "כולם מחפשים את הדבר הבא ולא איכפת להם גם אם הסוכן שהביא אותו הצליח "להבריח" אותו לאירופה בלי כרטיס חזרה".
בספרד נמצאים עשרות אם לא מאות כדורגלנים אפריקאים בלי עבודה בעולם הכדורגל וסוכן שדפק אותם. גם לישראל הגיעו כדורגלנים צעירים, לפעמיים אפילו לא בני 18, שהבטיחו להם או להוריהם עבודה בכדורגל. הם עבדו במטבחים במסעדות בתל אביב כדי לגייס כסף בשביל לחזור הביתה.
סוכנים מבטיחים להורים שהם מייצגים את מנצ'סטר סיטי, ברצלונה או אינטר ומוכרים להם הבטחות על ילד מיליונר בגיל 18. רבים לא עומדים בפיתוי ושולחים את הילד שלהם לאירופה בלי ליווי או מבוגר שדואג לו. מועדונים אירופאים שמחתימים שחקנים זרים בני 18 הזינו ומזינים את האשליות שמוכרים הפושעים לכדורגלנים הצעירים ולהוריהם.
למרות שהתופעה די שכיחה, הרשויות עושות מעט מאוד נגדה. תופעה שקיימת כבר עשרות שנים. תופעה שפיפ"א אף החריפה את הבעיה כאשר החליטה לבטל את הרישיונות לסוכנים. וגם לא נראה ששחקנים אפריקאים שהצליחו מגלים סולידריות ומעלים את התופעה לסדר היום.
כרגע יש מספר ארגונים פרטיים שמנסים להתמודד עם הסכנות הכבירות בסחר בבני אדם. ארגון Free2Play, למשל, מספק מידע אמין על סוכנים ומזהירים מסוכנים מזויפים אבל כנראה שזה לא מספיק כדי למנוע את הטרגדיה הבאה. ייתכן שהיא כבר עכשיו מתרחשת בגאנה או מולדובה.