מסך עשן: המשטרה היא זו שמייצרת אווירת מלחמה במגרשי הכדורגל

נתחיל מהשורה התחתונה: האלימות בכדורגל הישראלי היא בשוליים. כן, בשוליים. נכון, יש אירועים חמורים וחריפים שלא אמורים לקרות (אני לא מדבר על פירוטכניקה) - אבל דווקא מספרם המועט הוא תעודת עניות למשטרת ישראל, שאינה מצליחה למגר תופעות שוליות, אז בשביל להסיט מעצמה את הביקורת היא שמה אותן במרכז ויוצרת מצג שווא שמוביל לאחד הסרטונים הבזויים והמחליאים ביותר שראינו שלשום - השוואת אוהדי כדורגל למחבלים ממזרח ירושלים.

אסביר: אוהדים רבים טוענים, ולא בלי מידה רבה של צדק, שאת הבלאגן מחוץ ובתוך האצטדיונים יוצרת המשטרה עצמה - הגוף שאמור להיות אחראי על שמירת הסדר הציבורי. אבל את משטרת ישראל כבר מזמן לא מעניין הסדר הציבורי. יש לה אינטרסים אחרים.

לא הייתי שלשום בסמי עופר. אני לא אוהד לא של הפועל ת"א ולא של בית"ר ירושלים. כן הייתי, בתור אוהד מכבי חיפה, במשחק שפוצץ בינואר האחרון לאחר עשרות האבוקות שהושלכו לדשא. זה היה האירוע החמור ביותר בעונה שעברה, כזה שיצר קרע של ממש בקרב האוהדים הירוקים. חלק מהם אפילו עזבו בעקבותיו את היציע הצפוני והעבירו את המנוי שלהם למקום אחר באצטדיון. תשאלו כל אוהד מכבי חיפה והוא יספר לכם עד כמה פעולה כזו היא חריגה - אפילו ברמה הלוגיסטית - ותבינו עד כמה ההוקעה הציבורית של האירוע הזה הייתה נרחבת.

ולמרות זאת, האירוע לא הגיע בחלל ריק. האבוקות הושלכו אז לדשא - באקט עברייני ופחדני שאני בז לו ולכל מי שלקח בו חלק - לא בגלל היכולת של השחקנים, או החילוף של המאמן, או בגלל זהות היריבה המושבעת. אולי שכחתם, אבל זו הייתה משטרת ישראל שבחרה להתסיס בימים שלפני המשחק את האווירה בכך שלא אישרה הכנסת ציוד עידוד (במטרה למנוע הכנסת פריטים אסורים, שכמובן הוכנסו בסופו של דבר בעשרות. זו לא סתם אירוניה - זו המחשה ברורה של אימפוטנציה מצד מי שתפקידו הוא שמירה על שלום הציבור). ההתססה לא הסתיימה בכך והגיעה להחלטה שערורייתית ביום המשחק על איסור מכירת אלכוהול באזור האצטדיון.

אין חוכמה כמו חוכמת הבדיעבד, אבל כל אוהד כדורגל, של מכבי חיפה וגם של קבוצות אחרות, יסכים עם המשפט הבא ב-100%: לולא הייתה המשטרה אוסרת על הכנסת ציוד ומכירת אלכוהול, לא היו מושלכות אבוקות והמשחק היה מסתיים בשלום. לולא הייתה המשטרה פועלת באגרסיביות בכניסתה ליציעים פעם אחר פעם, היו הרבה פחות נפגעים.

לולא הייתה המשטרה מחליטה לבטל את הדרבי התל אביבי ולפזר 30 אלף אוהדים מתוסכלים וזועמים לבתיהם, היו מגיעים הרבה פחות אוהדים פצועים לבתי החולים. האלימות בכדורגל שלנו, אף שלצערי עדיין קיימת (כל אלה שמשליכים אמצעים פירוטכניים, ולא משנה לאן, כמו גם כל אלה שבאים עם כלי תקיפה לאצטדיוני כדורגל - מקומם בכלא ולא במגרשים), היא שולית בהשוואה לכאוס ולאווירת המלחמה שמייצרת המשטרה. והכי גרוע, שהיא מייצרת אותה לא בטעות - אלא כמדיניות.

כי אם נצייר אוהדים כעבריינים, אז מותר לנו לקחת אוהד תמים לגמרי ולשלוף אותו מהיציע אל תא המעצר. כי אם נצייר אוהדים כסכנה לשלום הציבור, אז מותר לנו להורות לכוח שנמצא ברחובות יפו לפרק את כל מי שהם רואים. כי אם נצייר שימוש בפירוטכניקה כדוגמה לאלימות בספורט, אז מותר לנו להחליט על ביטול משחק כמו שמחליטים על איזו סדרה לראות בנטפליקס. כי אם נצייר אוהדי כדורגל כמחבלים ממזרח ירושלים - - - אני מפחד אפילו להשלים את המשפט הזה.

כי אם אנחנו, המשטרה, לא יכולים באמת להילחם באלימות השולית בספורט, ואם אנחנו, המשטרה, לא יכולים להצדיק את מיליוני השקלים שהמועדונים נאלצים לשלם לנו, אז אנחנו, המשטרה, מייצרים אלימות בעצמנו, כזו שנוח לנו וקל לנו יותר להתמודד איתה וקל לכם הרבה יותר להאמין שאם יש 300 שוטרים במגרש כדורגל ואם הם נכנסים ליציע ואם הם מבצעים מעצרים - אז כנראה שמשטרת ישראל עושה את עבודתה.

היא לא. 300 שוטרים באצטדיון כדורגל זו לא מטרה. מעצר אוהדים זו לא מטרה. כניסה ליציע זו לא מטרה. שימוש בכוח זה לא מטרה. המטרה היא שמירה על שלום הציבור. המטרה היא שמירה על ביטחונם של 99.9% מהאוהדים שמגיעים לאצטדיון לא כדי לעשות בלאגן - ואיכשהו בסוף הבלאגן פוגש אותם.

ועוד מילה אחרונה. הדיון על אם וכיצד יש לעשות שימוש בפירוטכניקה במגרשי הכדורגל הוא דיון ראוי וחשוב. רימוני עשן שחונקים 30 אלף איש - ונניח לרגע לשאלה אם זה חוקי או לא חוקי - אני לא בטוח שזו השגרה שאנחנו רוצים לייצר ושזה המקום שהייתי רוצה להביא אליו את שני הילדים שלי. צריך לדבר על איך מייצרים את המפגש בין הפירוטכניקה ובריאות הציבור. דיון כזה צריך להתקיים. באווירה הנוכחית, כשהמשטרה משתמשת בפירוטכניקה כתירוץ לאלימות וכשהאוהדים משתמשים בה כנשק מול המשטרה - הוא לא יכול להתקיים. ואותם 99.9% אוהדים שוב נשארים עם העשן, ועם האלימות, ועם המון המון סיבות להישאר בבית.