היא לא הרעשנית שבנבחרת, לא מרבה לשתף את חייה ברשתות וגם לא תמצאו ראיונות שלה בתקשורת, אבל על המזרן תמר מלכה מדברת בשפה ברורה. כזו שמורכבת מהתמדה, עקשנות, בגרות ויכולת לשמור על רעב גם אחרי כמעט עשור בזירה. מאז 2015 כשהצטרפה לנבחרת ישראל בג'ודו, מלכה הספיקה לעבור דרך ארוכה שכוללת פציעות, אכזבות, ניצחונות ובעיקר למידה על עצמה. היום, בגיל 25 בלבד, היא נחשבת לאחת הנשים המנוסות בנבחרת, כזו שכל מתאמנת צעירה שתסתכל עליה, תראה מול ספורטאית אנרגטית אך גם רגישה באותה מידה.
"מגיל אפס אני פצצת אנרגיה, ילדה שלא הפסיקה לזוז לרגע. בגיל 12 אובחנתי עם ADHD, והיה לי מאוד קשה בבית הספר לשבת, להקשיב ןלהתרכז. אמא שלי רשמה אותי לג'ודו כדי שיהיה לי מקום לפרוק את כל האנרגיה הזאת, ומהר מאוד זה הפך להרבה מעבר לחוג ספורט. המזרן הפך למקום שלי. כזה שבו הצלחתי להרגיש מרוכזת, שייכת ובשליטה. גם היום אני לוקחת אטנט כל בוקר, לפני אימונים ותחרויות, אבל למדתי איך להפוך את מה שבעבר היה קושי למשהו שמניע אותי קדימה".
מלכה גדלה במועדון ה.ל.ה.ב של אורן סמדג'ה, שם למדה מגיל צעיר שהזהב לא תמיד מגיע בצבע מתכתי. ב־2018 זכתה בארד באליפות אירופה עד גיל 23, שנתיים אחר כך חזרה על ההישג בג'וניור עד גיל 21, וב־2024 השלימה את הסדרה עם ארד בבוגרות ורשמה הישג חסר תקדים בג'ודו הישראלי. "לקח שבע שנים, אבל זה הישג נחמד", היא מצטנעת.
אחרי הרצף המרשים, נדמה היה שהכול מוכן לקפיצת המדרגה הבאה: הקריטריון האולימפי. "נכנסתי למירוץ ב־2023 עם המדליה הראשונה שלי בסבב, בגראנד סלאם תל אביב," היא מספרת. "אבל שירה ראשוני הייתה מדורגת גבוה יותר והיא זו שנסעה לאולימפיאדה". כיום, לאחר שראשוני הודיעה על פרישה, מלכה היא הבכירה במשקל עד 48 ק"ג ומבינה בדיוק מה נדרש ממנה כדי להגשים את החלום. "אקיא דם אם צריך כדי לעשות את הקריטריון ללוס אנג'לס".
בקריירה של יותר מעשור, הכוללת 16 מדליות מתחרויות בסבב העולמי, מלכה חוותה גם לא מעט רגעים לא פשוטים, כאלה שעיצבו את מי שהיא היום. "הרגע הכי קשה היה כשנכשלתי באליפות העולם והבנתי שלא אגיע לאולימפיאדה", היא מודה. "זה רגע ששובר אותך, אבל גם מאלץ אותך לבחור אם לשקוע או לקום. בקמפיין הקודם המכשול הגדול שלי היה חוסר האמונה בעצמי. היום אני מבינה כמה זה קריטי להאמין בעצמך ופשוט להמשיך קדימה".
אם תשאלו את מלכה איך הסביבה הקרובה שלה תתאר אותה, תקבלו תשובה מהירה בחיוך מבויש, "פרא אדם, ויש לזה הרבה סיבות". עד גיל שבע המקום שבו הכי הכירו אותה היה חדר המיון. "לא זוכרת כמה פעמים פתחתי את הראש, אולי אמא שלי תדע להגיד...".
ניכר שמאחורי הקשיחות מסתתרת נפש רגישה. את בת הזוג שלה היא הכירה בצבא, והן יחד כבר חמש שנים. "זה לא פשוט לתחזק זוגיות כשאני חצי שנה בחו"ל ועם לו"ז אימונים בלתי גמיש, אבל היא העוגן שלי, המקום הבטוח שלי", אומרת מלכה. "היא תמיד שם בשבילי, מכילה את כל זה, וזה לא מעט. עם הזמן היא כבר נהייתה ממש מומחית לג'ודו מבינה את כל החוקים הקטנים ויודעת בעל פה מי היריבות שלי".
תמר מלכה יודעת מה היא רוצה ולאן היא מכוונת. הדרך לאולימפיאדה בלוס אנג'לס תהיה מאתגרת, מלאה במכשולים, אבל אם מישהי יודעת איך להפוך קשיים להזדמנויות, זו בדיוק היא.