למרות המוסכמה שקבוצת אליפות בונים מההגנה, עדיין צריך לשים נקודות על הלוח כדי לנצח משחקים. בשביל זה צריך קווטרבק שימסור, תופס שיתפוס ורץ אחורי שיטחון יארדים על הקרקע כשהאופציה הנ"ל מכוסה. על כל הארטיסטים העדינים האלה צריך שומרי ראש כדי שהם לא יימעכו על ידי המתנגד, כמו שהיה דוביד שווייצר אומר. בקיצור - צריך התקפה.
לפניכם הבולטים שבכישרונות ההתקפיים שייבחרו בדראפט ה-NFL בשבת הקרובה. כמו שכבר מבין מי שקרא את כתבת הדראפט הקודמת שלנו, דראפט זה לא חברת ביטוח. עם זאת, טובים מאד הסיכויים שרוב החבר'ה הבאים יהיו כוכבים בליגה, כאלה שעוד תשמעו עליהם הרבה. אז למה לא להתחיל כבר עכשיו? היידה לעניין:
אל תפספס
והמנצח הוא...
קארסון פאלמר, קווטרבק מכללת דרום קליפורניה, ייבחר ראשון על ידי הסינסינטי בנגאלס. לן פסקרלי מ-ESPN דיווח על כך אמש ומקור מוסמך מזה אין בענף. ובכך הגיע קץ למידת הספק הזעירה שעוד היתה קיימת באשר לבחירה הראשונה.
פאלמר השלים ארבע שנים במכללת דרום קליפורניה, במהלכן רשם את שמו על שיאי ניסיונות המסירה, המסירות המוצלחות, היארדים במסירה והיארדים הכוללים של ליגת ה"פאק 10". בתור דובדבן, זכה פאלמר בפרס ההייזמן, המוענק לשחקן המכללות המצטיין של השנה.
יתרונותיו של פאלמר הם גודלו (1.95, גבוה מאד לעמדה), ניסיונו (שיחק כפותח מאז אמצע השנה הראשונה שלו בדרום קלי), עוצמת זרוע אדירה ואתלטיות כוללת. מסוגל לבצע את כל סוגי הזריקות בצורה מדויקת וקל רגליים.
חסרונות: חסר יציבות עד לעונתו האחרונה במכללה, יחס טאצ'דאונים לחטיפות גרוע (שוב, מלבד העונה האחרונה). גילה נטייה להינעל על תופסים ולמסור בכוח לתופסים מכוסים.
סינסינטי החליטו שמעלותיו של פאלמר עולות על חסרונותיו ושהוא האיש המתאים לעמוד בראש פרוייקט השיקום הרב-שנתי שלהם (לא בהכרח מיד, שכןו הם כבר הודיעו שג'ון קיטנה יהיה הקווטרבק הפותח שלהם).
אבל ההיסטוריה של קווטרבקים שנבחרו ראשונים בדאפט רחוקה מלהיות זוהרת בהכרח. למען התחרותיות בליגה, יש לקוות שפאלמר יגאל את הנמרים הבנגאליים מעליבותם.
קווטרבקים
אין בשום ענף עמדה חשובה כמו הקווטרבק - השחקן שבידו ניתן הכדור, לכוון את ההתקפה ולהביא אותה לארץ המובטחת. קווטרבק טוב כשלעצמו לא מבטיח שום דבר, אבל בלעדיו קשה להגיע רחוק. אלה הקווטרבקים הבולטים בדראפט 2003 הבא עלינו לטובה:
* ביירון לפטוויץ'
הוא המדורג שני מבין הקווטרבקים אצל הפרשנים. מדובר בשחקן המזכיר את דונטה קולפפר המלהיב ממינסוטה גדול וזריז, אם כי פחות מקולפפר עצמו. דייק בשיעור מצוין של 69 אחוז ממסירותיו בשנתו האחרונה במכללה.
יתרונות: גדול מאד, אתלטי, זרוע חזקה ומדויקת מאד. רגוע מאד ב"כיס", נבון מאד ומקבל החלטות טובות. בעל מגע רגיש במסירה וזורק כדור נוח לתפיסה. עמיד מבחינה גופנית. מנהיג באופיו.
חסרונות: לא עקבי במכניקת הזריקה והתנועה, נוטה למסור בכוח. חייב להשגיח על משקלו.
* קייל בולר
זהו השחקן שביצע את ההתקדמות הגדולה ביותר השנה. בתחילת עונת המכללות האחרונה, היה סיכוי ממשי שהוא בכלל לא ייבחר. אבל עונה אחרונה מצוינת ושיפור נחשוני במכניקה ובדיוק קידמו אותו עד לאמצע הסיבוב הראשון.
תומכיו מהללים את מוסר העבודה שלו, האופי הבלתי שביר, הקשיחות הפיזית והמנהיגות. המקטרגים מתעקשים לזכור שהוא פרח לא מעט בזכות שיטה התקפית שהיתה מושלמת עבורו, ואפשרה לו לעבוד על חצי מגרש בלבד. הוא גם נוטה לשדר את מסירותיו ולהפיל כדורים.
עוד שמות שכדאי לזכור:
רקס גרוסמן, מכללת פלורידה.
טיפה פחות גבוה מהאידיאל (1.85), אבל בעל מסירה חזקה ומדויקת. עם זאת, נוטה למסור בכוח.
כריס סימס, טקסס:
בנו של פיל האגדי מהניו יורק ג'איינטס.
פלוס: גובה מצוין (1.93), זרוע חזקה, מגע רך, מדויק, קשוח ואינטליגנטי.
מינוס: זורק ביד שמאל, רגליים איטיות, תזמון חלש, מאזן חלש מאד נגד יריבות איכותיות.
אל תפספס
אל תפספס
תופסים
זו שנה טובה מאד לתופסים. שניים ייבחרו כמעט בוודאות בחמישייה הראשונה, וייתכן שעד חמישה ייבחרו בסיבוב הראשון.
* צ'רלס רוג'רס ממישיגן סטייט הוא המועמד המוסכם על כל המומחים להיבחר שני. מדובר בעילוי שרשם רצף של 13 משחקים ברציפות עם טאצ'דאון.
יתרונות: שילוב אידיאלי של גובה, מהירות, ידיים רכות ויכולת אתלטית. הופך תפיסות קשות לקלות-למראה, בעל כוח מתפרץ אדיר ומסוגל לנער מגינים באמצעות כוח פיזי. חמקן ומטעה. גבר על טובי מגיני הפינה במכללות ומשתפר במשחקים גדולים.
חסרונות: פוזה של כוכב-על, קולני ושחצן, עדיין לא בוגר במיוחד, לא מתבייש בעבודה קשה אבל מסתמך בעיקר על יכולת. מאבד את הריכוז לעתים.
* אנדרה ג'ונסון הוא אלוף ריצה שהתחיל את קריירת המכללות שלו היטב והשתפר מאד בשנתו האחרונה.
יתרונות: שילוב אידיאלי של גודל (1.88), מהירות ויכולת ניתור (ניתור אנכי של 116 סנימטר). מצטיין בריצה אחרי התפיסה, שיווי משקל נהדר, זריזות וחמקנות, מצטיין בחסימה, שחקן אגרסיבי, מסוגל לגבור על מגינים בניתור ובריצה כאחד.
חסרונות: מאבד ריכוז ומפיל יותר מדי כדורים. מסתמך יותר מדי על כישרון. חייב להשתפר במסלולי הריצה שלו.
עוד תופסים לשים לב אליהם:
* קלי וושינגטון תופס בעל ידיים טובות, זריזות, וריצה חלקה וחיננית. חסרונות: צריך להשתפר במסלולי הריצה. שחצן ומרגיז אנשים. חייב להשתפר בחסימה. עמידות לטווח ארוך בספק בשל פציעת צוואר ישנה.
* טיילור ג'ייקובס: מהיר מאד, אינטליגנטי, מסתגל היטב למסירות גרועות. חסרונות: מהיר יותר על המסלול מאשר במגרש, אין לו צעד ראשון מעולה, לעתים חסר ביטחון, לא חמקמק במיוחד לאחר התפיסה.
רצים אחוריים
מתוך שלוש עמדות הכישורים (קווטרבק, תופס ורץ אחורי) האחרונה היא הקלה ביותר לטירונים. יש בעמדה הזו דקויות, אבל הן פחות קריטיות לתפוקה ביחס לאחרות. לכן כדאי תמיד לשים לב לרצים האחוריים החדשים, כי להם יש בדרך כלל את הסיכוי הטוב ביותר לתרום באופן מיידי. זה לא בציר משובח במיוחד לנושאי כדור, אבל אלה הרצים הבולטים של השנה:
* ג'סטין פארגס, דרום קליפורניה.
בצאתו מהתיכון, פארגס היה אחד הכישרונות המדוברים ביותר של העשור. הוא פתח את קריירת המכללות במישיגן, אך ספג בעונתו הראשונה פציעה אכזרית שהצריכה שלושה ניתוחי ברך. לא שיחק עונה מלאה במכללות.
יתרונות: לפארגס מהירות אדירה, גוף מצוין, רץ חזק עם ראיית מגרש לא רעה. חוסם בסדר.
חסרונות: לא עמיד גופנית, לא בוגר נפשית, רץ זקוף מדי ונמחץ כתוצאה מכך, מה שמגביר את החיסרון של העמידות.
* לארי ג'ונסון, פן סטייט
התפוצץ בעונתו האחרונה במכללה ל-2,087 יארד ו-20 טאצ'דאונים.
יתרונות: רץ מהיר, זריז וחזק, בעל ראיית משחק טובה ומהלכים מצוינים שגורמים למגינים להחטיא אותו. ידיים מצוינות בנשיאה ובתפיסה, אופי מצוין.
חסרונות: נוטה לרוץ זקוף מדי, מסתבך מול תיקולים נמוכים, לא אחד שידחוף את הערימה בכוח. אין לו כוח מתפרץ ונוטה לרקוד יותר מדי. לא הצליח יותר מדי מול יריבות איכותיות.
* לי סאגס, ווירג'יניה טק
רץ מהזן המוצק. היה מהיר מאד (3.8 שניות בארבעים יארד) לפני שנאלץ לעבור ניתוח בברך. לאחרונה נמדדה לו מהירות של 4.55.
יתרונות: מהיר מאד, מוצק, זריז וחמקמק. רואה מהלך אחד קדימה ומזהה חורים ונתיבי בריחה. חזק בשבירת תיקולים, תנועה צדית טובה. ממעט מאד להפיל כדורים ומסיים היטב את ריצותיו.
חסרונות: חלש בתפיסה ובריצה לתפיסה, חלש גם בחסימות. עמידותו מוטלת בספק בשל ניתוח הברך שעבר.
* וויליס מקגאהי, מיאמי
אולי השחקן המעניין ביותר בדראפט. עד משחק האליפות של העונה שעברה, לא היה ספק שייבחר בין חמשת הראשונים, אולי ראשון סך הכל. אבל אז באה פציעה מחרידה קרע בכל רצועות הברך שהעמידה הכל בספק. מקגאהי הסתער על תוכנית השיקום ונכון להיום הוא מקדים את הקצב המתוכנן במידה שמדהימה את רופאיו.
יתרונות: לפני הפציעה היה לו שילוב של גודל (1.83), מהירות ועוצמה שנדיר אפילו במקצוענים רץ שמסוגל לדרוס או פשוט להשאיר עשן. היו לו שיווי משקל, סבלנות, ראיית משחק ויכולת חיתוך ברמה הגבוהה ביותר שילוב של וולטר פייטון ז"ל וטרל דייויס. בעל מוסר עבודה גבוה שמשקיע עוד יותר כשהוא מרגיש שיש לו משהו להוכיח. עובד היטב בחדר המשקולות, מקדים את קצב ההחלמה הצפוי.
חסרונות: לא סביר שישחק בעונה הקרובה (למרות שהוא חושב שכן), וספק רב אם ישוב להפגין את רמת הכישורים שהפכה אותו לנשק כה מאיים. יש האומרים שהוא נעדר קשיחות מנטלית ובגרות במכללה. חסר ליטוש כתופס וכישוריו כחוסם גבוליים. בשל הפציעה, הוא עלול לעצור ברגע שייתקל בגוש חוסמים ולא להבריק בשינויי כיוון.
מקגאהי צפוי להיבחר על ידי קבוצה עם סבלנות שתהיה מוכנה להתייחס אליו כפרוייקט ארוך טווח. הוא עשוי להיבחר בכל מקום בין אמצע הסיבוב הראשון לסיבוב השלישי.
אל תפספס
עמדות נוספות
הטייט אנד הבולט של הדראפט הוא ג'ייסון וויטן מטנסי. 1.95 מטר, 120 קילו, גדול חזק ואתלטי, ידיים מצוינות. מראה פוטנציאל של חוסם עילאי.
חסרונות: לא מהיר במיוחד, לא עקבי בחסימות, צריך להשתפר בריצה אחרי תפיסת הכדור.
התאקל ההתקפי הבולט הוא ג'ורדן גרוס ממכללת יוטה. אתלט בחסד, מיטיב להשתמש בידיו, לא מתבלבל, קל רגליים וטוב בחסימה נעה. מנהיג באופיו, מוסר עבודה גבוה, אינטליגנטי ביותר.
חסרונות: לא הכי גדול יחסית לעמדה (1.92, 136 קילו) ואין לו כוח מתפרץ מי יודע מה. אבל ללא ספק התאקל הטוב ביותר בדראפט.
עוד תאקל מעולה הוא קוואמי האריס, גדול (2.00, 140), נייד ואתלטי ובעל טכניקה טובה. חסרונות: לא עקבי, מאחר לעתים בזינוק ולוקה בחוזק פלג הגוף העליון.
הגארד הבולט הוא אריק סטיינבק מאיווה. אתלט בחסד, זריז ובעל כוח מתפרץ מעולה.
הסנטר הבולט הוא ג'ף פיין (פ' רפה) מנוטר דיים: 1.88, 137. חזק, לא מתעייף, מרושע ובעל זינוק מהיר ביותר. חסרונות: לא גדול מספיק כדי להיות דומיננטי, לא מצטיין בחסימה לריצה, לא אתלט גדול.
חסרונות: לא מקפיד להתכופף ולכן לפעמים מאבד מנוף. עדיין לא קלט את כל ההיבטים המנטליים של המשחק.
הבועט הבולט השנה הוא המרחיק אדי ג'ונסון מאיידהו סטייט, שרשם אשתקד ממוצע של 46.2 יארד להרחקה, שם 15 הרחקות בתוך קו ה-20 יארד של היריב ולא נחסמה לו אף הרחקה.
למי שמחפש בועטים מעולים לשערי שדה - חכו לדראפט הבא, או שתחפשו בשוק החופשי. זה לא בציר משובח במיוחד. סת' מארלר מטוליין נראה לא רע. רשם עונה מצוינת לפני שנתיים, עם החמצה אחת בלבד לשער שדה ואחת לנקודה שאחרי, עם שלושה שערי שדה מעבר לתחום 50 היארד. לא החמיץ אף בעיטה במחנה האימונים המשולב לפני כחודש.
אלה היו הבולטים שבטירונים ההתקפיים. מחר - מבט להגנה. הישארו עימנו.