וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

לשחקן נשברה אצבע, לקבוצה הלך התקציב

עדי רובינשטיין

22.4.2003 / 14:11

ענף הכדורעף בישראל הגיע השנה לשפל שטרם ידע כמותו. בעזרת סידרת כתבות ננסה להבין מה באמת קורה שם ואיך יוצאים מזה. הכתבה הראשונה בסידרה, עוסקת בפן הכלכלי

עונת הכדורעף, שנסתיימה בקול ענות חלושה לפני כשבועיים, עשויה להיות העונה האחרונה בה שוחק המשחק בדרך שבה היכרנו אותו. מכאן, משהו חייב להשתנות. לטוב או לרע. המצב הכלכלי האיום, הרמה הלא גבוהה במיוחד, התקשורת שבקושי מפרגנת ובעיקר ההחלטה המוזרה להגדיל את הליגה לעשר קבוצות, מובילים את הענף לנקודת האל-חזור. או שיתחיל להיות פה יותר טוב, או, וזהו התסריט הצפוי יותר, יהיה פה הרבה יותר גרוע. פרויקט מיוחד של וואלה! ספורט ינסה לעקוב אחר עתידו של ענף ספורט שלא מצליח להתרומם מעל גובה הרשת.

עושים רעש לשכנים

שרגא שמש, אוהב מוסיקה וקולנוע איכותיים. הוא מעיד על עצמו שהוא גולש שעות, מחפש דיסקים חדשים, רב בפורומים של קולנוע על יוצרים כאלה ואחרים ובין לבין מתפקד כסוכן ביטוח. מה שמטריף אותו באמת, זה הכדורעף. בשנה האחרונה הוא היה היושב ראש של מכבי תל אביב בכדורעף, שעשתה עונה יפה והעפילה לפיינל פור בו סיימה במקום השלישי. מוחו קודח והרעיונות לא מפסיקים לזרום. הענף חשוב לו, מכבי שלו חשובה לו, הילדים שמשחקים חשובים לו. הוא עושה הכל כדי שגם לאנשים אחרים יהיה חשוב.

"אני רוצה להיפגש עם עורכי העיתונים הגדולים ולהסביר להם משהו על הענף. שיכתבו שורה. אבל הם מחפשים אטרקציות, אטרקציות יש בכדוריד. אתה היית במשחק שלנו? היית בזה שהתפוצץ מול מטה אשר? נו ולא היה מדהים. לא הייתה אווירה. למה, כי ארגנו להם אווירה. הבאנו 400 איש, לא מספיק?".

שמש פותח בהנחתה וממשיך להגיש סרבים חזקים. אם תיקח להם כסף, אף אחד לא יבוא, הוא פוסל מיד את ההצעה שלי. לא ישלמו אפילו 10 שקל, אולי עוד שלוש שנים. נכון להיום בשום מקום בארץ לא לוקחים כסף בכניסה. אף אחד אפילו לא מעלה את ההצעה הזו בצחוק.

רק בשביל הפרפורציות: שחקני כדורעף מרווחים היום סכומים שלא עוברים את ה-10,000 דולר בשנה. הזרים הטובים מרוויחים 20,000 דולר, והתותחים באמת נוגסים ב-40,000 דולר לשנה. לא רע בשביל ענף שכל יום מחפש מחדש מי ישים כסף כדי להמשיך לגלגל אותו. אבל השנה הסיפור הזה נגמר. בשנה הבאה לקיבוצים אין כסף, בתל אביב חולדאי בכלל לא שמע על הענף. נשארנו עם קרית אתא. להם עוד יש כמה ג'ובות לשנה הבאה.

"האיגוד משלם לערוץ הספורט שישדר אותנו. אמרתי להם שאני לא רוצה שישדרו אותי, אבל אז השגתי ספונסר ואני צריך שישדרו. בטלוויזיה אנשים לא רואים מספיק כדורעף ברמות הגבוהות בשביל להתרגל ולהבין את הספורט. ואני הבנתי השנה שברוב הפעמים, מי שרואה, נתפס ומתחיל לעקוב. כולל כאלה שלא ידעו את החוקים לפני". מתלהב שמש.

500,000 שקל. זה מה שעולה היום להחזיק קבוצת כדורעף לא רעה בארץ ישראל. קבוצה טובה תעלה לכם היום מיליון שקל. קבוצה כמו מכבי שהשיגה את הכרטיס לאחד מגביעי אירופה בשנה הבאה, תעלה לכם בין לבין. לא שחס וחלילה מישהו חושב פה לנסוע לאירופה, ולא בגלל שנקבל בראש. גם זה, אבל בעיקר כי אין כסף. אם, נניח, אפשר היה לשחק בארץ, שמש עוד היה מארגן מישהו שישים את הכסף והקבוצה הייתה נוסעת קצת לחו"ל ומארחת את הגומלין. אבל כרגע, בכסף הזה הוא משתמש כדי לשלם לבעלת האולם על השלטים שהוא שם מסביב למגרש. ובכלל יש לו צרות על הראש, כשהתפוצץ המשחק מול האדומים ממטה אשר (ללא ספק האירוע הגדול של הענף, כמו שכבר הבנתם, בחמש השנים האחרונות) התלוננו השכנים באפקה שהיה יותר מדי רעש ובאלאגן. שמש מנסה לגרום לכל תושבי השכונות שמסביב להגיע ולהזדהות עם הקבוצה שסוף סוף מצאה בית. הצפונים מסביב מגיעים מדי פעם, אולי כי לא נעים להם משמש, שהזמין וחילק ברושורים. כשיימאס להם, הם בטח ישלחו את הפיליפינית.

מפגרים אבל אופטימים

ועוד קצת כלכלה ברשותכם. 1,100 שקל עולה היום לשמש טופס המשחק כשהוא מארח. על האולם באפקה הוא שורף בשנה משהו בסביבות ה-50,000 שקל. כל משחק חוץ עולה לו 1,500 שקל (הסעות, מסעדה בדרך וכו'). יש לכם מושג מה קורה אם שחקן שובר אצבע? הולך לשמש עוד 2,100 שקל לחודש לפיזיוטרפיה. "השחקן שבר את האצבע, לי הלך חצי תקציב של העונה" מחייך שמש.

עשרות ילדים מתאמנים בליידי דיוויס, בית ספר התיכון שנמצא ליד האולם. מבחינת שמש, שייצא לו משם שחקן אחד טוב והוא יהיה מבסוט. הוא, כמו מכביסט אמיתי, יודע שהילדים הללו יהיו גאים לשחק בבית. יש לו את עומר רובינשטיין, חייל שהופך אוטוטו לסמל של המועדון והיה הקפטן השנה. ככה צריך לבנות קבוצה, אומר היושב הראש הצהוב. מהנוער, מהסמלים. אני מסביר לו שבתור אוהד הפועל, הדיבורים האלה על מכביזם ואפיונו, עושים לי ממש רע. הוא מספר לי שיש לו בקבוצה שני אוהדי הפועל בכדורגל שצועקים יחד עם הקבוצה: "מכבי", לפני כל משחק, כי ככה זה משפחה.

וזה מה ששמש מנסה לבנות כאן, משפחה. משפחת הכדורעף. במצבו של הענף, זה חשוב שיש יריבות ושיש שינאה, כי זה מדליק את הדברים, אבל קודם כל חשוב שכולם יבינו את גודל הבעיה. כולם ביחד צריכים להרים את הענף הזה. מכבי, הפועל, זה לא חשוב. כרגע. צריכים שהילדים יגדלו וישחקו כדורעף ואז גם הרמה תעלה, צריכים להגדיל את החשיפה בכל מחיר ("אם צריך להביא את מכבי תל אביב בכדורגל שישבו בקהל, אז נביא") ובעיקר צריכים לשמור על רוח הספורט שלעיתים, בגלל העסקנים, קצת מתפספסת. ואז מגדילים את הליגה לעשר קבוצות ועושים הכל כדי שכפר סבא לא תרד וזה כבר פוגע בחלומות של שמש.

אבל נראה שהחלום של שמש הוא להביא את מכבי שלו לשחק לפני מכבי של שמעון מזרחי ביורוליג. בהתחלה יבואו 20 איש, אחר כך 400 ובסוף כל ה-10,000 יגלו עניין. ואז מי יודע, שרגא יהיה היושב ראש הראשון שישחק אותה ברמת הצ'מפיונס ליג. כמו באירופה, כמו בארגנטינה, כמו בקובה.

אבל חלומות לחוד ומציאות לחוד. לשמש, כמו שאני רואה את זה, יש אנרגיה לעוד שנה, גג שנתיים. אם משהו לא יזוז פה, גם לשמש ישבר הזין מלהילחם בתחנות רוח.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    2
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully