סביר להניח שברוב מועדוני הכדורגל האירופאים, זכייה בשתי תחרויות בין לאומיות בפרק זמן של חודשיים בלבד הייתה מעניקה תחושת סיפוק וגם הקלה מסויימת לדמות שמקבלת את ההחלטות המרכזיות על ספסל הקבוצה. הזכייה בקונפרנס ליג בעונת 25/24 והזכייה המרשימה בגביע העולם למועדונים בקיץ האחרון בארצות הברית נתנו תחושה שאנזו מארסקה קרוב, אולי אפילו קרוב מאוד, להשיב את מועדון הפאר לימיו הגדולים. שני יעדים שהוצבו בפניו על ידי קברניטי המועדון, שני גביעים ועל הדרך שריון המקום שוב בבמה הגדולה ביותר ביבשת עם חזרה לליגת האלופות. לכאורה, מדד להצלחה, התקדמות והענקת מרחב תמרון למנג'ר ורוח גבית ממנהליו שהוא זוכה לגיבוי להמשך תהליך העצמת הקבוצה. זה ככל הנראה היה רלוונטי למדי עבור רוב קבוצות העל השונות, אלא אם כן אתה האיש על הקווים בצ'לסי.
הבלוז בעידן רומן אברמוביץ' לא רק שהיו מכונה משומנת שזללה תארים, אלא דוגמא חריגה לחוסר סבלנות גלוי כלפי מנג'רים מובילים שסיפקו את הסחורה, חוו נסיגה מסוימת ושילמו את המחיר באופן מיידי. ארון הגביעים בסטמפורד ברידג' התרחב משמעותית בלא פחות מעשרים ואחד תארים (כולל חמש אליפויות פרמייר ליג) בעידן אברמוביץ' שהסתיים רשמית בסוף מאי 2022 לאחר 19 שנות שלטון רווי שינויים, אך עמוסים בהצלחות. המודל של צ'לסי תחת אברמוביץ' היה ייחודי, חד וגרר לא מעט ביקורות מבחוץ, אולם בשורה התחתונה סיפק את הסחורה, ובגדול.
טוד בולי, הבעלים האמריקאי החדש של המועדון ראה, בחן והפנים ששיטת אברמוביץ' אמנם יוצאת דופן אך מספקת תוצאות ובחר באותה הדרך בשיטת ההעסקה שלו כלפי מאמניו השונים. הפרידה מתומאס טוכל הגרמני (מנג'ר נבחרת אנגליה כעת) חודשים ספורים אל תוך עידן בולי, צירופו של גרהאם פוטר (שהחזיק מעמד במועדון בסך הכל שבעה חודשים), הפתרון הזמני של פרנק למפארד ובהמשך הגעתו של מנג'ר טוטנהאם לשעבר, מאוריסיו פוצ'טינו (שעזב לאחר עונה אחת בלבד) היו נסיונות שונים לשחזר את תהילת העבר ולבצע שינויים תכופים. אך הזעזוע התמידי שהניב הצלחה כמעט קבועה בימי האוליגרך הרוסי, לא עבד כראוי בעידן בולי הנוכחי ועד הגעתו של מארסקה צ'לסי חיפשה מחדש זהות ותארים, ונכשלה בשתי החזיתות.
בזמן שבשנים האחרונות היו אלה מנצ'סטר סיטי, ליברפול וארסנל שהיוו הקבוצות המרכזיות במאבק האליפות, התחושה במערב לונדון לקראת פתיחת עונת 26/25 הייתה שצ'לסי בגרסתה המחוזקת יכולה וצריכה לעשות את הצעד הנוסף קדימה בכדי להיות חלק מהמאבק על התואר בעונה החדשה. שאלה מרכזית שצצה, ובצדק, היא סוגיית העייפות לנוכח העובדה שהקבוצה הלכה עד הסוף באליפות העולם למועדונים אמנם העשירה את קופת המועדון באופן משמעותי, אך עשויה להיות בעלת השלכות קריטיות באשר למידת העייפות של הקבוצה לאורך העונה האינטנסיבית.
עם ניצחון בודד לאחרונה בחמשת המשחקים האחרונים בכל המסגרות, שגם הוא הושג נגד לינקולן מן הליגה השלישית במסגרת גביע הליגה, הנראטיב החיובי סביב צ'לסי השתנה במולדת הכדורגל ותחושות שמידת האמפטיה מיציעי סטמפורד ברידג' כלפי מארסקה הולכת ומתקזזת. זוהי כמובן לא הפעם הראשונה שמארסקה חווה 'מיני-משבר' כמנג'ר הקבוצה כשבחורף הקודם הבלוז התקשו לאורך פרק זמן שכלל שלושה ניצחונות בלבד ב-12 משחקים. סטטיסטית, עד הנסיגה הנקודתית לאחרונה, צ'לסי הפסידה מחודש מאי האחרון חמישה משחקים בלבד כשבארבעה מהם הם שיחקה עם עשרה שחקנים). זה היה הנתון שגם רדף את מארסקה וחניכיו בשני ההפסדים האחרונים בליגה, כשהרחקתם של שוער הקבוצה, רוברט סאנצ'ז, והבלם, טרבו צ'אלובה, גרמו לנחיתות מספרית ולהפסדים למנצ'סטר יונייטד ולברייטון, בהתאמה.
לשבוע שהיה בפתח היו משמעויות אמוציונליות ומקצועיות עבור צ'לסי, כשבפרק זמן קצר אתגרים שונים מתייצבים בפניהם- ראשית, ביקורו של אגדת המועדון, 'המיוחד' ז'וזה מוריניו, ששב למקום בו החל את פרק האימון המיתולוגי שלו בפרמייר ליג לפני עשרים ואחת שנים, הפעם עם בנפיקה. הניצחון על האקס הכריזמטי היה חשוב, ראשית, מנטלית, בעיקר סביב הפסטיבל התקשורתי שעטף את מוריניו וההילה שלו בכל הקשור לעברו בצ'לסי. שנית, זה סייע למארסקה לעצור במידה מסויימת את כדור השלג שהתעצם כלפיו ולהשיג ניצחון חשוב עבור השאיפות האירופאיות של צ'לסי שהלכו והתעצמו טרם פתיחת העונה. עם כל הכבוד לקונפרנס ליג, המפעל השלישי בחשיבותו ביבשת, זאת הייתה נקודת מוצא חיובית למסע של המנג'ר האיטלקי בן ה-45, אך ליגת האלופות, מפעל בו זכו הבלוז פעמיים בימי אברמוביץ', הוא מטרת העל האירופאית של טוד בולי ושותפיו מאז שהשתלטו על בעלות המועדון.
הערב (19:30, ספורט1), ליברפול תדרים לעיר הבירה האנגלית, בעיתוי שעשוי להיות אידיאלי עבור צ'לסי. זהו משפט שככל הנראה היה נתפס כתלוש מהמציאות עד לפני עשרה ימים, אולם בכדורגל דברים נעים באופן דינאמי ועבור אלופת הפרמייר ליג הביקור בסטמפורד ברידג' מגיע כנראה בעיתוי בעייתי. חניכיו של ארנה סלוט אמנם פתחו את העונה בצורה מושלמת ולא השמיטו אף נקודה, אבל הציגו יכולת עם לא מעט ליקויים, שנחשפה ונוצלה עד הסוף בצמד המשחקים שקיימה לאחרונה בפרק זמן של ימים ספורים. הפסדים לקריסטל פאלאס בליגה ולגלאטסראיי בצ'מפיונס ליג הציפו סימני שאלה לכימיה ולאיזון של ליברפול מתחילת העונה הנוכחית, ובדיוק בנקודת הזמן הנוכחית הזאת, למארסקה ולחניכיו ישנה הערב הזדמנות להמשיך את המומנטום החיובי מהניצחון על מוריניו ולהוכיח שבמה שמסתמן כמאבק אליפות משולש העונה בפרמייר ליג, גם לבלוז יש מה לומר.