בדרך לאתונה: מעניין מה יגלו בעוד עשר שנים

"אתה מסתכל על ההישגים של הרצים ב-100 מטר באולימפיאדות האחרונות ואתה קולט ששום דבר לא מפתיע בפרשת קרל לואיס. בוא ניפגש בביג'ין, נראה מה יספרו אז על סידני אולי אפילו על אתונה". כך סיכם השבוע ספורטאי ישראלי שהשתתף באולימפיאדה הקודמת וישתתף כנראה גם בבאה, את פרשת קרל לואיס.

אבל הספורט הישראלי נפגע גם הוא מפרשת סמים אחרת שנתגלתה השבוע והיא פרשת סזאר בדיטה מרומניה. השחיין שזכה במקום השני באליפות אירופה בהלסינקי 2000 השתמש בחומרים אסורים והמדליה נלקחה ממנו. מיקי חליקה שלנו הוקפץ למקום השלישי וזוכה באיחור של שלוש שנים במדלית ארד.

אז עכשיו חליקה יקבל מענק חד פעמי על ההישג ההוא מהוועד האולימפי הישראלי. אבל זה לא הסיפור. הסיפור הוא שאותו רומני אשכרה השתתף גם באולימפיאדה באותה שנה. אנשים ידעו שהוא על סמים, הוא נראה כמו אחד על סמים והוא בכל זאת עלה לגמר אולימפי. מסכן ההוא מהמקום התשיעי בסידני. כל העולם ידע שזימברו אותו, אבל אנשים דאגו להשתיק את העניין.

הסיפור של סמים ממריצים ברור יותר ממה שאנחנו חושבים. מאז שנכנס הכסף הגדול לספורט המקצועני יותר ויותר ספורטאים משתמשים בממריצים. בשלב הראשוני מגלים את זה בוועד האולימפי המקומי. שם מחליטים החברים אם להשתיק את הפרשה ולהמשיך הלאה או לעצור הכל ולהזהיר את הספורטאים. הוועד האולימפי האיטלקי לדוגמא, ידע בעבר שהשחיינים האיטלקים שלו על סמים אבל הוא עצם עין, אחר כך הם נענשו.

קשה להשתפר כל הזמן בריצות 100 מטר. קשה להגיע למסת שרירים כמו של רצי ה-100 המטר. האמת, אי אפשר לדעת. זה לא מדעי מה שקורה פה. זה נע יותר לכיוון הפיזיקה. כל עוד לא תפסו ספורטאים על סמים, כנראה שניתן להניח שהספורטאים האלה באמת משתפרים ומביאים את היכולת האנושית אל הקצה. כאשר תופסים יותר ויותר ספורטאים שעשו סמים ובכללם החשוד קרל לואיס, זה הופך אט אט למתמטיקה. הנוסחא פשוטה: קשה לשפר שיאים בענפים מסוימים, ללא שימוש בסמים אסורים.

מה בישראל אתם שואלים. האמת מספיק להסתכל על התוצאות ולהבין שגם אם אנחנו משתמשים בסמים, סימן שאלו לא הסמים הנכונים. כי התוצאות בענפים הפוטנציאלים לשימוש בסם, לא משהו. שייט, שזה משהו שאנחנו טובים בו, לא מצריך סמים. למזלנו. מה לגבי שאר הענפים? תיכף בודקים את הספורטאים שלנו, יהיה מעניין לראות. לגבי העולם כולו? אתונה הולכת לבעור בגלל הנושא הזה. לפני, אחרי ותוך כדי.

היה טקס הרמת כוסית במרכז הגוף בקיסריה. לא היה אוכל, אם אתם שואלים, רק קפה ושתיה חמה. באסה. אברבוך הוכיח שהוא שחקן גולף לא רע. עבדכם הנאמן לא פגע בכדור פעם אחת. באסה.

"עשן על המים, אש בשמים" שרה פעם להקת "סגול כהה" ובטח בטח התכוונו חבריי הלהקה, לשייטי ה-470 שלנו, שמתחילים השבוע באופן רשמי את המאבק לכרטיס לאתונה בתחרות בהייר, צרפת.

ביחידה לספורט הישגי החליטו לצרף את התחרות הזו לתחרות קריטריון יחד עם אליפות אירופה ואליפות העולם. מדובר בתחרות איכותית אלה מגיעים גם האמריקאים והאוסטרלים.

בבנים אתם כבר יודעים, קליגר וגל נגד אמיר ויוסף ואילו בבנות בוסקילה וקורנצקי מול פבריקנט וקליגר. יהיה דיסקו, וזו רק ההתחלה.