לפני מוקדמות מונדיאל 2022 בקטאר, בהתאחדות הכדורגל הנורבגית הקימו ועדה מיוחדת כדי לבדוק את האפשרות להחרים את המונדיאל המושחת בכל הזמנים שבשבילו נהרגו אלפי עבדים זרים בשמש הקופחת של נסיכות הנפט. הדו"ח - שנקרא על שם הפילוסוף שקיבל את המינוי להוביל את הוועדה, זיגמונד לולנד - קבע שהתאחדות לכדורגל הנורבגית לא אמורה להחרים את המונדיאל בקטאר.
אחת מהסיבות העיקריות לכך היתה שההשפעה של החרם הנורבגי - ללא פעולה קולקטיבית של התאחדויות אחרות ולחץ בינלאומי על קטאר ועל פיפ"א - היא מזערית ולא באמת תביא לשינוי. לולנד כתב גם שפעולת חרם לא משפיעות כמעט בכלל על משטרים לא דמוקרטים וצריך "שותפים מבפנים" שירוויחו נקודות פוליטיות מהחרם.
הוועדה של לולנד בדקה וחקרה מקרי חרם אחרים בהיסטוריה וקבעה שחרם יעיל רק כשיש מישהו "לעבוד איתו אחרי כשהחרם נגמר". הדוגמה הבולטת ביותר לחרם מוצלח, לפי לולנד, היא החרם על שלטון האפרטהייד בדרום אפריקה. שם, החרם הבינלאומי השפיע מאוד על האוכלוסייה שהיתה יכולה להצביע (הלבנים) ורצתה להתחרות בתחרויות ספורט בינלאומיות. "החרם גם נתן לאוכלוסייה השחורה את התקווה שהעולם נלחם עבור הזכות הדמוקרטית שלהם" נכתב בדו"ח.
ואיך זה משפיע על ישראל? ובכן, נורבגיה תשחק נגד ישראל במוקדמות המונדיאל והדיון שם הוא האם לפעול כדי להביא לחרם על ישראל בעקבות המלחמה בעזה. בתקשורת הנורבגית מצטטים את דו"ח לולנד וטוענים שחרם על ישראל יכול להיות יעיל ומוצלח כמו החרם על דרום אפריקה - מאחר שיש התנגדות נרחבת של ישראלים לממשלה ולמעשיה וגם הישראלים, כמו הדרום אפריקאים בזמנו, רוצים להתחרות בתחרויות ספורט בינלאומיות.
ואולם, הנבחרת אוטוטו מבטיחה את מקומה במונדיאל הראשון מאז 1998 וכל התעסקות בפוליטיקה יכולה רק להפריע. ובפוליטיקה היום-יומית של הכדורגל ליסה קלאבנס, יו"ר התאחדות הכדורגל הנורבגית, יושבת בהנהלת אופ"א לצד שינו זוארץ, יו"ר ההתאחדות שלנו. והיא לא מעוניינת להחרים את ישראל. היא ציינה בפני התקשורת הנורבגית שצריך להטיל סנקציות על ישראל אבל קראה 'לא לחרם'.
כמו כן, שוק ושבר, כדי להביא לחרם על ישראל, נורבגיה צריכה, ככל הנראה, לשתף פעולה עם קטאר, שלה יש נציג בוועד המנהל של אופ"א למרות שאינה חברת אופ"א (נאסר אל חאליפי, יו"ר פריז סן ז'רמן הוא גם יו"ר ארגון המועדונים הגדולים באירופה, ECA, ולכן יושב בהנהלת אופ"א).
באופן רשמי, קטאר רוצה "להעניש את ישראל" בעקבות התקיפה בדוחא החודש. לקטאר יש השפעה רבה ואם יותר ויותר קבוצות והתאחדויות, שמקבלות ממנה חסות וכסף, יגידו לאופ"א שהן לא מעוניינות לשחק מול יריבות ישראליות - אז אופ"א תצטרך לפעול בנושא - בדיוק כפי שהיתה צריכה לפעול נגד רוסיה.
אופ"א, הרי, לא הרחיקה את רוסיה בגלל המלחמה הנפשעת ופשעי מלחמה נגד אוקראינים. הסיבות להשעייתה היו "טכניות" - קבוצות מכל אירופה - בעיקר מפולין, צ'כיה, אסטוניה, שבדיה וכו' הודיעו שהן לא מוכנות להתחרות נגד רוסיה אחרי הפלישה לאוקראינה, גם כן חברה באופ"א. אם אופ"א לא לקחה את צד המוסר במלחמה הנפשעת של פוטין באוקראינה, מה הסיכוי שתגיד משהו על המלחמה של ישראל?
צריך להגיד, הכדורגל הישראלי ניצב די לבד מול האיומים האלה. התערבות הממשלה לא תעזור. ההפך, כנראה רק תפגע. ולכן הרבה מאוד תלוי במערכת היחסים בין מנהלי המועדונים הישראלים וראשי ההתאחדות לכדורגל. אבל מבחינת אופ"א זה חתיכת כאב ראש שהיא בכלל לא רוצה לעסוק בו כי זה תקדים לא רצוי בכלל בו ארגון הכדורגל האירופאי צריך לקחת צד בוויכוח מוסרי-פוליטי.
פיפ"א - בטח בסיטואציה הפוליטית הפנימית שלה כרגע - לא מעוניינת בכלל לגעת בתסבוכת הזו. ג'יאני אינפנטינו מאוד קרוב לדונלד טראמפ וגם לסעודיה וחרם על ישראל ירגיז את טראמפ ואולי עוד יותר חשוב - עשוי ליצור תקדים מסוכן עבור מדינות כמו סעודיה, שמפרה זכויות אדם ואזרח על בסיס יומי.
השורה התחתונה היא כזו. אופ"א ופיפ"א לא רוצות להתעסק בחרם על ישראל. הדברים נידונים בפגישות מצומצמות בעיקר במשרדי אופ"א. ספק אם בפיפ"א עוסקים בזה בכלל. אבל ככל שהמלחמה תמשיך וקטאר תגייס יותר ויותר התאחדויות וקבוצות שלא מעוניינות לשחק נגד ישראל, ככה הלחץ להחרים את ישראל יגבר. ועדיין, אפשר להעריך שסביר יותר להניח שאופ"א תחזיר קבוצות רוסיות לליגת האלופות מאשר תרחיק קבוצות ישראליות מהטורנירים שלה. ואם המלחמה תגמר, האיום יוסר באופן מיידי.