קבוצות הבונדסליגה מכרו הקיץ שחקנים ב-1.04 מיליארד יורו וסיימו את חלון העברות של קיץ 2025 עם רווח של 178 מיליון יורו - הרווח השלישי בגודלו לליגה בשוק השחקנים הקייצי. סביר להניח שבלי הפרמיירליג, קבוצות הבונדסליגה לא היו מצליחות להוציא אפילו שליש מה-859 מיליון יורו שהשקיעו ברכישת שחקנים חדשים. כ-80% מהסכומים שהוציאו קבוצות הבונדסליגה הקיץ הגיעו ישירות מקבוצות פרמיירליג.
ארבע מתוך חמש העברות הכי יקרות בפרמיירליג הקיץ היו שחקנים שהגיעו מהבונדסליגה. מלבד רכישתו של פלוריאן וירץ על ידי ליברפול בסכום שיא של כ-125 מיליון יורו, קבוצות הפרמיירליג רכשו גם את הוגו אקיטיקה מפרנקפורט, ניק וולטמאדה משטוטגרט, בנימין ששקו וצ'אבי סימונס מ-RB לייפציג, ג'יימי גיטנס מדורטמונד, ז'או פלהיניה מבאיירן מינכן וגרניט ג'אקה מלברקוזן, בין רבים אחרים.
כשוינסנט קומפני, מאמן באיירן מינכן ובעבר מנג'ר ברנלי, נשאל למה כל כך הרבה שחקנים, בעיקר צעירים, עוזבים את הבונדסליגה לטובת הפרמיירליג, תשובתו הייתה פשוטה - "כסף".
"כשהגעתי לפרמיירליג עם ברנלי, פתאום שטף אותנו כסף מהטלוויזיה", אמר. "קבוצות שעולות ליגה מקבלות 100 מיליון ליש"ט, ואז אתה עובר מקבוצה עם תקציב של 25 מיליון ליש"ט לשנה לקבוצה עם תקציב של 130 מיליון ליש"ט. זה בערך התקציב של קבוצות מקום 6 או 8 בבונדסליגה".
הבעיה היא שלמרות שמספר שחקנים מצטיינים בבונדסליגה עזבו לאנגליה, רבים מהם מצאו את זה קשה - אם לא בלתי אפשרי - להוציא את היכולות שלהם אל הפועל בפרמיירליג. ג'יידון סאנצ'ו, טימו ורנר, כריסטיאן פוליסיץ', וכמובן קאי האברץ, לפחות בהתחלה, לא הצליחו לשחזר את יכולותיהם מהבונדסליגה.
לפי האנליסט טוני אלהאבר, ביצועיהם של שחקני בונדסליגה בפרמיירליג יורדים ב-17%. אלהאבר השתמש במודל VAEP (Valuing Actions by Estimating Probabilities), שמאפשר להשוות את רמת הקושי של הליגות. לפי הנתונים שהשווה, שחקנים מהבונדסליגה חווים ירידה משמעותית יותר ברמתם מאשר שחקנים שהגיעו מליגות אחרות - 5% פחות משחקני לה ליגה, 10% פחות משחקני ליג1, 12% פחות משחקני סריה A.
הסיבה העיקרית לכך היא אינטנסיביות. הפרמיירליג דורשת מהשחקנים הרבה יותר ספרינטים לאורך מרחקים ארוכים ובמסגרת משחקים רבים יותר. השחקנים בבונדסליגה, שמתרגלים למשחק שבו יש להם זמן עם הכדור, מגלים שבאנגליה אין להם את הזמן הזה. על פי דאטה מחברת Gradient Sports, שחקן ממוצע בפרמיירליג הגיע למהירות שיא של 32.5 קמ"ש, מהיר יותר בלפחות רבע קמ"ש מכל שחקן ממוצע מכל ליגה אחרת. הנתונים מראים גם כי בפרמיירליג יש הכי מעט בעיטות מרחוק בין כל הליגות, דבר שמונע מהקבוצות לנוח ולהתמקם בהגנה.
כך, שחקן בונדסליגה - שגם משחק פחות משחקים בעונה (בבונדסליגה יש 18 קבוצות ולא 20 כמו בפרמיירליג), יש לו פגרת חורף מפנקת וכמעט אין לו "שבועות אנגליים" (שבועות עם משחק בסופ"ש ומשחק באמצע השבוע) - מגיע לפרמיירליג ויכול להיתקל בקושי להסתגל לאינטנסיביות ולסגנון המשחק של הליגה האנגלית.
ברור שיש שחקני בונדסליגה שהפכו לסיפורי הצלחה כבירים בפרמיירליג - קווין דה בראונה וארלינג הולאנד במנצ'סטר סיטי, למשל - אבל רוב השחקנים מהבונדסליגה יתקשו להותיר חותם בעונתם הראשונה באינטנסיביות של הפרמיירליג. ההתחלה הלא קלה של פלוריאן וירץ בפרמיירליג מראה שהקושי להסתגל לא פוסח גם על הטובים ביותר בליגה הגרמנית.
התחלה לא קלה, כמו זו של פלוריאן וירץ בפרמיירליג, מעידה על כך שגם השחקנים המוכשרים ביותר מהבונדסליגה מתקשים להסתגל לאתגר האנגלי.