מאז 1888 "ליגה" - כלומר מספר קבוצות מוגבל שמשחקות אחת נגד השנייה לפחות פעם אחת בעונה על פני מספר מחזורים - היא פורמט "הלחם והחמאה" של תעשיית הכדורגל. סביב הפורמט הזה נבנו מועדונים, אצטדיונים וקהילות שלמות כי המשמעות שלו היא מפגשים קבועים שאפשר לבנות סביבם תעשייה שפועלת ברוב חודשי השנה.
פורמט "הגביע" היה לפני פורמט הליגה אבל בגלל הטבע שלו - הפסד ואתה הולך הביתה - אי אפשר היה לבנות סביבו את אותה תעשייה. אין מפגשים קבועים ומספר הקבוצות המשתתפות מצטמצם מדי מחזור. עם השנים, בפיפ"א יצרו פורמט לגביע עולמי כדי לייצר יותר משחקים שיכניסו יותר כסף לקופתה. היא יצרה את המיני-ליגה שהופכת לשלב נוק-אאוט (בפורמט גביע) וזה, כנראה, הפורמט המוצלח ביותר מבחינה כלכלית אם עושים השוואת הכנסות פר משחק (118 מיליון דולר פר משחק במונדיאל 2022, בערך 100 מיליון דולר יותר פר משחק מאשר משחק בפרמיירליג, הליגה העשירה בתבל).
ב-1992, תחת לחץ של הקבוצות העשירות באירופה בכלל וסילביו ברלוסקוני, הבעלים של מילאן, בפרט, באופ"א החליטו לשנות את פורמט הגביע שלהם ולהפוך את גביע האלופות ל"ליגת האלופות". זה בעצם טורניר שנתי בפורמט הגביע העולמי של פיפ"א רק על פני יותר משחקים במהלך העונה. השינוי התגלה כמוצלח ביותר - אם לשפוט אך ורק על פי ההכנסות של הטורניר החדש (עלייה בהכנסות מכ-25 מיליון יורו בשנה ב-1992 לכ-4.5 מיליארד דולר בעונה שעברה)
את הפורמט הזה שינתה אופ"א לשלב הדירוג בעיקר בגלל ירידה בעניין במשחקי שלב הבתים, שהפגישו קבוצות גדולות עם קבוצות קטנות בהרבה והקבוצות הגדולות כמעט ולא עמדו בפני סכנת הדחה מוקדמת. הפורמט החדש של אופ"א הגדיל את מספר המשחקים. במקביל פיפ"א, שתמיד רצתה נתח גדול יותר ממשחקי המועדונים המניבים, יצרה את גביע עולם למועדונים.
וככה נוצר כדורגל מנופח עם מספר משחקים שפשוט לא מאפשר לשחקנים הבכירים לשחק בשיאם בכל משחק. גם בגלל זה, את ליגת האלופות העונה, מתחילים - ככל הנראה - בלי חמישה מהכוכבים הכי גדולים של הכדורגל האירופי בשנה שעברה: לאמין ימאל, עוסמאן דמבלה, דזירה דואה, וויליאם סאליבה ובוקאיו סאקה.
ימאל נפצע בגלל ששיחקו איתו כשכבר לא היה צריך לשחק איתו. וזה בטוח. "נבחרת ספרד נתנה ללאמין משכך כאבים אפילו כשהם הובילו כדי שישחק" האשים האנזי פליק, מאמן ברצלונה. "הם לא הראו דאגה לשחקן. הם צריכים לדאוג הרבה יותר לשחקנים הצעירים. אני מאוד עצוב בקשר זה".
כן, גם האוהדים עצובים בקשר לזה. בגלל עומס משחקים, יותר ויותר משחקים הם ללא הכוכבים הגדולים שרוצים לראות בגלל עומס המשחקים. "הם מתייחסים לשחקנים כמו בקר" אמר ג'יימי קארגר, לשעבר ליברפול וכיום פרשן ב-CBS, שמשדרת את ליגת האלופות בארה"ב. "אני לא חושב שהם בכלל חושבים על השחקנים. האם זה בגלל מונדיאל המועדונים? לא יודע, אבל זה בטוח לא עוזר. אני לא חושב שבגלל שהם מרוויחים כל כך הרבה כסף הם צריכים לשחק בכל המשחקים שיש. זה בלתי אפשרי".
בפיפ"א, בגלל חמדנות בלתי נגמרת, רוצים להפוך את מונדיאל המועדונים לאירוע ענק עם 48 קבוצות שייערך כל שנתיים. "אם זה יהפוך לאירוע דו-שנתי, זה בעצם אומר שאין לאף שחקן גדול חופש בקיץ. זה מונדיאל מועדונים ואז מונדיאל ואז יורו ואז מונדיאל מועדונים" אמר קארגר. "התחרות הזו נדחקת לתוך לוח השנה של הכדורגל על ידי ג'יאני אינפנטינו כי פיפ"א רוצה משהו להתחרות נגד בליגת האלופות שנה אחרי שנה. הם לא רוצים לחכות כל ארבע שנים למונדיאל. אבל זה לא יכול לעבוד ככה. השחקנים - מגיע להם לנוח". תיירי הנרי, שגם כן מפרשן ב-CBS, אמר שלכן ליגת האלופות היא לא טורניר כדורגל כמו שהיא "תחרות מי מצליח לשמור את כולם בריאים ובכושר". "מה שאני רואה כרגע זה אנשים שממשיכים ליפול".
ב-28 בינואר, יתקיים המחזור האחרון של ליגת האלופות עם 18 משחקים שישוחקו במקביל. על פניו מדובר באירוע מרגש מאוד עם הרבה מאוד אקשן מכל פינה באירופה אבל בשורה התחתונה מספטמבר ישוחקו 144 משחקים כדי לקבוע אלו 24 מתוך 36 קבוצות ימשיכו בטורניר ויהיו ממש מעט הפתעות - אם בכלל. רק תסתכלו על הטבלה הסופית בעונה שעברה ותגלו שכל הקבוצות שחשבתם שיעלו (אלו עם התקציב הגדול ביותר) עלו.
בסרטון העלילתי הקצר שהכינו באופ"א כדי להסביר את הפורמט החדש, זלאטן איברהימוביץ' מסביר לנשיא אופ"א אלכסנדר צ'פרין ש"ההמצאה" החדשה שלהם מבטיחה יותר כדורגל ויותר סכנה. החלק הראשון נכון והחלק השני פשוט שקר. ומועדונים יבינו את זה. עבור מועדונים רבים לסיים במקום השמיני ולהימנע מעוד שני משחקים זה בונוס נחמד אבל מתמטית, כל משחק בשלב הליגה עוד פחות חשוב מהמשחקים בשלב הבתים בפורמט הקודם כי אין באמת סכנה.
כך שהירידה בחשיבות פר משחק, פוגעת בפורמט כולו. או כפי שפרופ' אלכס קרומר, חוקר כלכלת ספורט ישראלי שנמנה עם סגל אוניברסיטת מולדה שבנורבגיה, בדק ומצא כשניתח את רמת העניין ביורוליג אחרי שינוי הפורמט שלו לפני מספר שנים. יותר אנשים מגיעים למשחקים, מפני שיש יותר משחקים, אבל כל משחק כשלעצמו מעורר פחות עניין. רמת העניין קרסה, מסביר קרומר: "בהשוואה לטופ 16, השיטה שננקטה לפני השינוי, מספר הצופים כיום נמוך יותר ב־9% בממוצע".
אופ"א היתה נוהגת בהרבה-הרבה יותר שכל אם היתה מחליטה שליגת האלופות תהפוך לגביע האלופות והטורניר ישוחק פעם בשנה במשך חודש רצוף - אחרי שכל הליגות יסתיימו. 32 קבוצות בשלב בתים שממנו עולות 16 לשלב נוק-אאוט. ככה האירוע יהיה טלוויזיה שחייבים לראות -בדיוק כמו מונדיאל הנבחרות של פיפ"א.
ואם נחזור למטאפורת האוכל מתחילת הכתבה. הליגה היא הלחם והחמאה והטורנירים הבינלאומיים צריכים להיות הקינוח. לא המנה העיקרית.