קשה להתרגש לקראת משחקים של נבחרת ישראל. היא יותר מדי זמן לא כאן, משחקת רק בחו"ל ומארחת באווירה בה שומעים את ההוראות של רן בן שמעון לשחקנים - לא משהו שמתגעגעים אליו.
אבל אז מגיע המשחק עצמו. ברגע שרואים את המדים, הדגל והמוטיבציה של השחקנים, החיבור הטבעי והרגש חוזרים, ואפילו האמונה שאולי נפתיע את איטליה. לא, זה לא באמת ריאלי, אבל אלו אוהדי הכדורגל - חיים על הפנטזיה.
ויש מנור סולומון אחד, שחקן שהוא מעל הרמה, הגאווה הכי גדולה של הכדורגל הישראלי, זה שנופלת לו העברה לקריסטל פאלאס ונאלץ "להסתפק" בוויאריאל, שחקן שכשהכדור אצלו תמיד קורה משהו טוב, תמיד מנצל את העוצמות שלו לייצר יתרון, המאסטרו של הנבחרת.
זה היה משחק מצוין של אליאל פרץ, תאי בריבו המשיך לרגש עם הגישה שלו, אלי דסה אישיות אדירה ודור פרץ רק הולך ונהיה טוב יותר. אבל זה עדיין לא מספיק. השינוי האמיתי יבוא מכמה שיותר שחקנים בליגות הבכירות ביבשת - אלה שמגיעים מהרמה הזאת עושים את ההבדל.
ביום שני איטליה. ריאלית כאמור אנחנו אמורים להפסיד, אבל כשמתחיל המשחק יש אמונה, הרגש חוזר לכולם ואולי דווקא מהנקודה בה כמעט ואין ציפיות זה יקרה. בן שמעון והשחקנים מאמינים, ואם הם יעשו את ההפתעה הזאת זה יהיה הרבה מעבר לסיכויי ההעפלה - זה יהיה מהרגעים שהספורט מרים עם שלם, כמו שאנחנו אוהבים.
מוקדמות המונדיאל - בית ט'
קבוצה משחקים נצחונות תיקו הפסדים שערים נקודות 1 נורבגיה4 4 0 0 2-13 12 2 נבחרת ישראל4 3 0 1 6-11 9 3 איטליה3 2 0 1 3-7 6 4 אסטוניה5 1 0 4 13-5 3 5 מולדובה4 0 0 4 14-2 0
המחזור הבא בבית ט'
8 בספטמבר (שני, 21:45):
ישראל - איטליה
נורבגיה - מולדובה