כבר ממש לא צריך להוכיח את הקשר בין ספורט ופעילות ספורטיבית לגוף ומוח בריאים ועדיין, לקראת פתיחת שנת הלימודים, שווה להבליט עד כמה פעילות ספורטיבית בגיל צעיר טובה לנפש הילד.
מחקר שבדי שפורסם במאי האחרון ב-British Journal of Sports Medicine הראה שככל שילדים יותר עושים יותר ספורט, ככה הם יותר בריאים נפשית - כילדים וגם כבוגרים צעירים.
לפי המחקר, שעקב אחר התפתחותם של כ-16,500 ילדים ונערים מגילאים 5 עד 18, ילדים שעשו יותר ספורט פיתחו פחות בעיות נפשיות כגון דיכאון, חרדה והתמכרויות כשהגיעו לגיל ההתבגרות.
החוקרים אפילו הגיעו לנוסחה מתוך הדאטה: על כל שעה ביום שילד מתאמן בגיל 11, הסיכוי שלו להיות מאובחן עם בעיה מנטלית לפני גיל 18 נמוך ב-12%. "אפשר להשתמש בפעילות פיזית כאסטרטגיה למניעת בעיות נפשיות, במיוחד לפני תהליך ההתבגרות", נכתב במחקר של בית החולים לינשופינג.
עוד מהמחקר: פעילות ספורטיבית יומית הורידה את הסיכון לסבול מדיכאון ב-18% בבנות ו-29% בבנים. היו גם ירידות משמעותיות בסיכויים לחרדות (21%) ולהתמכרויות (24%) - בעיקר אצל בנים.
לפי אותו מחקר, להשתתף בספורט קבוצתי מאורגן מוריד את הסיכוי לבעיות נפשיות ב-23% אצל בנים ו-12% אצל בנות. לפי החוקרים, הגילאים הקריטיים ביותר הם 10 עד 12.
ממצאי המחקר נתמכים גם במחקר של אוניברסיטת יוטה, שמראים כי ילדים פעילים ספורטיבית סובלים פחות מבעיות קוגניטיביות כגון ADHD.
זה רק הגיוני שילד פעיל גופנית שמשחק בקבוצה, כלומר פעיל גם חברתית, יהיה גם בריא יותר נפשית מאשר ילד שאינו פעיל גופנית ולא מרגיש חלק מקבוצה של ילדים בני גילו.
לצערנו, במשרד החינוך לא נראה שמודעים למחקרים האלה - לפחות לא ברמת מקבלי ההחלטות - כי כבר שנים שהחינוך הגופני הבסיסי ברוב בתי הספר בארץ מסתכם בשני שיעורי ספורט בשבוע או 90 דקות. פחות מאשר כמעט כל המדינות ב-OECD .
המצב בישראל עוד יותר גרוע ממה שהוא "על הנייר" כי לפי חישובים שערכו אנשי מקצוע בישראל בפועל מתקיימים בישראל 55-60 שיעורי ספורט בשנה לכיתה - ופעמים רבות המספר יורד ל-40. וכמה מתוך זמן השיעור מוקדש לפעילות ממש? לפי בדיקה של בית הספר למדריכים בוינגייט שנערכה לפני מספר שנים, בשל ענייני היעדרות, משמעת וגודל הכיתות, הילדים פעילים רק 17 דקות בממוצע בשיעור של 45 דקות, כשרק ב־3־5 דקות הם פעילים מאוד. מכאן עולה שילד במערכת החינוך הישראלית פעיל מאוד בבית ספר רק 5 שעות בשנה.
בואו נחזור לנוסחה במחקר השבדי: על כל שעה ביום שילד מתאמן בגיל 11, הסיכוי שלו להיות מאובחן עם בעיה מנטלית לפני גיל 18 נמוך ב-12%.
ועכשיו לנתונים מקופות החולים שלנו כאן בישראל: אחוז הדיכאון בקרב בני נוער בישראל גבוה יחסית למדינות אחרות, והוא עשוי להגיע עד לכ-20%.
אז לכל מורי הספורט שמתחילים את עבודתם היום כמו כל המורים בישראל, דעו שבידכם ההזדמנות להפוך את הילדים של כולנו לבריאים יותר - פיזית ונפשית.