ההבדל הגדול בין האימונים של קרלו אנצ'לוטי בריאל מדריד לאלו של צ'אבי אלונסו זה הקצב.
כבר באימונים הראשונים של צ'אבי כמאמן ריאל מדריד, עוזרו סבאס פארייה, צעק הוראות שחייבו את השחקנים למצוא אחד את השני ולייצר צוות - ומי שהתעכב היה צריך לעשות אקסטרה ריצות או שכיבות סמיכה.
במדריד שכחו די מהר שהאימונים של אנצ'לוטי היו הרבה יותר רגועים. אולי יותר מדי רגועים.
השינוי היה מיידי והורגש במיוחד בעבודה על כושר השחקנים. החימום ואימוני הכושר שונים לחלוטין מאלו של אנטוניו פינטוס, מאמן הכושר האגדי של אנצ'לוטי, שייתכן שהמתודות המיושנות שלו הכעיסו את חלק מהשחקנים הצעירים יותר. מאמן הכושר של אלונסו הוא ממש לא פינטוס.
איסמאל קאמנפורטה לופס בן ה-40 אימן בלה מאסיה של ברצלונה, והוא בכלל נחשב לגאון טקטי.
לאלונסו הוא מעצב אימוני כושר ספציפיים להכנת הקבוצה לפעולות של הגוף שלהם בסיטואציות במשחק ספציפי. נגיד אם משחקים מול אוסאסונה, הוא מכין את השחקנים לאתגרים הפיזיולוגיים שהשחקנים יתקלו בהם נגד אוסאסונה עם "אימוני כושר טקטי".
כלומר הרבה קפיצות - כי יהיו הרבה הרמות לתוך הרחבה; הרבה מגע - כי יהיה משחק פיזי במרכז המגרש והרבה תרגילים שעובדים על פעולות חדות בשטח קטן - כי תהיה צפיפות באזור הרחבה.
לכן התרגילים הרבה יותר מעניינים. הרבה פעמים הם עם הכדור. ובאופן כללי, ההכנה הפיזית גם הרבה יותר מתאימה לאופי של הכדורגל של היום. ספרינטים רבים - בניגוד לריצות הארוכות של פינטוס - תרגילים קוגניטיביים כדי להכין את השחקנים לחשיבה תוך כדי ריצה וגם "התנפלויות" קולקטיביות שמדמות את הפעולה של השחקנים כשהם יוצאים ללחץ.
אלונסו וצוותו שמים דגש מיוחד על אימוני חוליות. שחקני ההגנה עושים הרבה תרגילים ביחד כדי להפוך לצוות יותר מגובש וקומפקטי. שחקני ההתקפה מתאמנים ביחד כדי להכיר אחד את השני טוב יותר ושחקני הקישור עובדים זה עם זה כדי להבין טוב יותר את החברים שלהם ל"מנוע" של הקבוצה.
אלונסו, עוד מאימוניו בלברקוזן, אוהב שהקבוצה שלו מייצרת תנועות אחידות. הוא מצלם את כל האימונים ברחפנים ומראה לשחקניו איפה הם יכולים לשפר את התנועה הקולקטיבית שלהם וקריאת השטחים הקבוצתית.
"אנחנו משתמשים ברחפנים הרבה", אמר אלונסו במסיבת עיתונאים בזמן אליפות העולם למועדונים. "אנחנו רוצים ללמוד על הקווים הדינמיים במגרש - קולקטיבית ואינדיבידואלית. זה לא רק לעכשיו, זה לכל העונה".
עוד משהו שונה מאוד מהעבודה של אנצ'לוטי: הצוות של אלונסו משתמש המון בסרטונים אינדיבידואלים כדי להעביר את המסרים לשחקנים. זה לא משהו שבצוות של האיטלקי עשו יותר מדי.
כל אימון מסתיים של צ'אבי בשבעה על שבעה במגרש קטן, שהשחקנים יגעו הרבה בכדור ויהיו רגילים לשחק בצפיפות גבוהה.
כרגע, בריאל מדריד מבסוטים מההתקדמות שהם ראו במדדים של השחקנים. לפי הכתבות בעיתונות הספרדית, אפילו קיליאן אמבפה התחיל לעשות לחץ הרבה יותר טוב. במשחקי הידידות הוא רץ הרבה יותר ועובד הרבה יותר טוב בהגנה. כמו כן, אחרי מה שפריז סן ז'רמן עשתה מול ריאל בחצי גמר מונדיאל המועדונים, כל השחקנים של ריאל מדריד הבינו את הסטנדרטים שהם צריכים לעמוד בהם טוב יותר.
אפשר לנחש שהעונה העבודה ללא כדור של ריאל מדריד העונה תהיה הרבה יותר טובה מהעונה שעברה.
השאלה הגדולה היא אם לטווח הארוך הסגנון הזה של צ'אבי יכול לעבוד במועדון כמו ריאל מדריד, ועם אגואים כמו שיש לכוכבים שלהם. את שבעת גביעי אירופה האחרונים של ריאל הניפו מאמנים כגון ויסנטה דל בוסקה, זינדין זידאן וקרלו אנצ'לוטי - שלא רואים את עצמם כ"מאמנים טקטיים" אלא יותר מאמינים במערכת היחסים בקבוצה ו"ווייבים" של חדר ההלבשה.
לפי פרדריק הרמל, שכתב את הביוגרפיה של זידאן, המאמן הצרפתי אף פעם לא "עשה ביג דיל מהעבודה הטקטית שלו כמו מאמנים אחרים". זידאן, לפי הרמל וגם אנשים אחרים בריאל מדריד, לא חשב שהמערך חשוב כמו מערכת היחסים בין השחקנים. "המתודה תמיד חשובה פחות מאשר הכישרון של השחקנים", כפי שהגדיר זאת חורחה ולדאנו, שחקן ומנהל בריאל מדריד לשעבר.
מאז 2019/20, ריאל מדריד תמיד זכתה באליפות אחרי שסיימה כסגנית בשנה לפני. ב-2024/25 סיימה במקום השני. הסטנדרטים הוטמעו טוב יותר בקרב השחקנים. הריענון בעמדת המאמן היה הכרחי, והמטרה מאוד ברורה: אליפות ב-2025/26. הדרך לשם מתחילה הערב (שלישי, 22:00) במשחק פתיחת העונה מול אוסאסונה.