כשפריז סן ז'רמן הודיעה השבוע שהיא החתימה את לוקא שבאלייה, שוער ליל, ב-55 מיליון יורו היא
בעצם גם אמרה לעולם מדוע ג'אנלואיג'י דונארומה, השוער שהוביל אותה לזכייה היסטורית בליגת
האלופות, לא מתאים לה יותר.
"לשבאלייה נוח על קו השער ובמצבים של אחד על אחד", נכתב בהודעה של פ.ס.ז'. "הוא טוב באוויר
וגם בעל יכולות מסירות מצוינות". שבאלייה הוסיף בעצמו: "המאמן, לואיס אנריקה, הוא בעל סגנון
משחק מיוחד. התפקיד של השוער מאוד חשוב בשיטה שלו, הוא מצפה ממני להיות במרכז הפעילות
ושאוסיף את הערך המוסף שלי. זה מה שהוא ראה בי".
לואיס אנריקה אוהב שהשוערים שלו מרגישים בנוח עם כדור ברגליים שלהם והוא אוהב שהם
מוסרים מסירות מדויקות. "יש לי רק דברים טובים להגיד על ג'יג'ו", אמר לואיס אנריקה במסיבת
העיתונאים עם שבאלייה. "הוא אחד מהטובים ביותר בעמדתו - אין ספק והוא אפילו אדם טוב יותר.
אבל אנחנו מחפשים סוג אחר של שוער. וזה תמיד קשה לקבל החלטה כזו".
דונארומה, ווינר מוכח ושוער מצוין - אבל בעיקר על קו השער. הוא אף פעם לא היה טוב עם הרגליים
שלו והוא לא באמת בעל הכישורים המתאימים להיות "שוער סוויפר" ולכן זה כל כך מפתיע שמכל הקבוצות בעולם, הוא צפוי להגיע למנצ'סטר סיטי של פפ גווארדיולה.
כמו כל דבר בכדורגל של פפ, אם חופרים מספיק לעומק, מגיעים ליוהן קרויף - האב הרוחני של פפ
ושל הסגנון המזוהה עם ברצלונה, אייאקס ועכשיו גם מנצ'סטר סיטי.
ב-1985 קרויף, באחד המהלכים הראשונים שלו כמאמן אייאקס, הכניס לשער את סטנלי מנזו. בניגוד לשוערים האחרים בזמנו, מנזו גם היה שחקן לא רע ובעל יכולת כדרור ומסירה. "למה לשחק עם 10 שחקנים אם אפשר לשחק עם 11", הסביר קרויף בזמנו את ההחלטה לתת את האפודה מספר 1 לשוער השונה כל כך בנוף. "מנזו מהיר, יש לו שליטה בשתי הרגליים והתאים את עצמו למשחק מסירה בנגיעה. הוא אולי לא הכי גבוה (1.87 מטר) אבל הוא נותן לקבוצה הרבה יותר מהשוערים הגבוהים שיש היום בכדורגל".
קרויף גם דרש מהשוער לעמוד הרבה מחוץ לשער שלו, כדי לגרום להגנה שלו לשחק גבוה ולסייע
לקשרים ולשחקני ההתקפה ללחוץ את הכדור בצורה אפקטיבית. לקרויף לא היה איכפת שניתן היה
לבעוט מעל השוער שלו מאחר שהיה כל כך רחוק מהשער - לעיתים 40 מטרים ממנו. "הוא יספוג 1-2 פעמים בעונה בגלל שיבעטו מעליו או הוא לא יגיע לכדור בזמן", אמר קרויף. "אמרתי לו, 'צא, תעשה טעויות', אבל הוא יעזור לקבוצה לכבוש 20 שערים נוספים".
פפ, בגלל ההשפעה הזו של קרויף, תמיד העדיף שהשוער שלו יהיה "השחקן ה-11". אדרסון, שהתחיל לשחק כדורגל כמגן שמאלי ואז בגלל עצלנות ביקש מהמאמן שלו לשחק בשער, הוא שוער עם כישורי כדרור ומסירה שמתאימים בדיוק לכדורגל שפפ רוצה מקבוצותיו. אדרסון, אחד מהשוערים היקרים בכל הזמנים, זכה עם סיטי של פפ בשש אליפויות וגביע אלופות אחד. הוא גם השוער עם הכי הרבה בישולים בתולדות הפרמיירליג (7 - לפחות 2 יותר מכל אחד אחר). לדונארומה, מי שאמור להחליף אותו בין הקורות, אין אף בישול בקריירה.
דונארומה אמנם שיפר את יכולות הרגליים שלו, אבל בעוד ששוערים כמו אדרסון, אליסון, גוליילמו
ויקאריו, מנואל נוייר ואחרים בעלי אחוזי הצלחה במסירות של 80-85%, דונארומה בדרך כלל מתחת ל-80%. הנתונים מלמדים גם שדונארומה הוא אחד השוערים הגרועים ביותר באירופה במסירות ארוכות. ואגב, בעוד "העמדה הממוצעת" של אדרסון היא על קצה הרחבה, דונארומה נמצא עמוק בתוך הרחבה שלו בדרך כלל.
אז למה סיטי רוצה אותו? אולי בגלל שהוא מסיים את חוזהו בתום העונה בפריז ויעבור לסיטי עבור
סכום צנוע יחסית של כ-50 מיליון יורו. אולי בגלל שהוא השוער הכי טוב שאפשר להביא כדי לעמוד בשער עד שג'יימס טראפורד - שוער בן 22 שהגיע ב-31 מיליון ליש"ט ומתאים הרבה יותר לסגנון של פפ - יהיה בוגר ומוכן יותר להיות השוער הראשון? אולי בגלל שבסיטי מרגישים שהם לא יכולים לפספס את ההזדמנות להביא את שוער כל כך ווינר.
בכל מקרה, כדורגל הוא משחק הוליסטי. תנועת השוער משפיעה על תנועה הבלם, שמשפיעה על
תנועת המגן שמשפיעה על תנועה הקשר וכו'. בקבוצה כמו מנצ'סטר סיטי, בה התנועה עם הכדור
מחייבת את כולם בקבוצה להיות בעלי יכולות מסירה גבוהות, הבאתו של שוער שהוא מוסר בינוני
במיטבו, היא מתכון לצרות בהמשך.