מבסוטים מהרכש הגדול שהקבוצה שלכם עשתה הקיץ? לחוצים מזה שהקבוצה לא רכשה אף אחד? תירגעו, לפחות לשנה הקרובה - זה לא כל כך רלוונטי מה הקבוצה שלכם תעשה בחלון העברות הקייצי. ליברפול, למשל, לא רכשה אף שחקן משמעותי בקיץ לשעבר ובכל זאת זכתה באליפות בעונה שחלפה. ארסנל לא ביצעה רכש ענק לפני שסיימה את עונת 2003/04 ללא הפסד.
וזה נכון גם מחקרית.
קרוב לשני עשורים בכדורגל העולמי יודעים ששכר הוא אינדיקטור הרבה יותר מדויק לביצועי הקבוצה בליגה מאשר סכום העברות ששולמו. לפי המחקר של פרופ' סטפן שימאנסקי והעיתונאי סיימון קופר, מחקר שהוצג בספר Soccernomics, הקורלציה בין שכר למיקום בליגה היא 92%. כלומר, בשני העשורים שנבדקו בליגות הכדורגל באירופה, ביותר מ-90% מהמקרים הקבוצה עם תקציב השכר הגבוה ביותר מסיימת במקום הראשון או השני והטבלה כולה מסתדרת, באופן כללי כמובן, לפי תקציב השכר.
לפי שימאנסקי הקורלציה בין סכום העברה ששילמה הקבוצה בקיץ למיקום הסופי בטבלה, היא כ-16%. כלומר, זו הוצאה לא באמת רלוונטית כמו השכר שעלה. מאז נעשו עוד מחקרים וגילו שהקורלציה בין השכר למיקום הסופי בטבלה הוא פחות מ-90% אבל עדיין 80% ומעלה.
מחקר חדש של Twenty First Group, חברת איסוף מודיעין שעוסקת בעיקר בכדורגל, מגלה שהקורלציה בין הוצאה למיקום סופי - בעונה הראשונה להעברות - היא 46% - כלומר חיובית אבל לא חד משמעית. עם זאת, לפי TFG אם מאריכים את תקופת ההשפעה לשלוש עונות, הקורלציה עולה ל-61% ובסוף העונה הרביעית עומדת על 66%. כלומר, ההשפעה של הרכש היא לטווח הארוך.
יש במחקר הזה היגיון רב. רוב השחקנים חווים ירידה בביצועים כשהם מגיעים לקבוצה חדשה - לא משנה כמה הם מוכשרים ויקרים. אחרי כמה שנים ששחקני הרכש רצים ביחד עם הקבוצה שלהם, הביצועים שלהם משתפרים וככה האיכות האינדיבידואלית שלהם באה לביטוי ברור יותר.
לפי Twenty First Group, האפקט הזה הורגש בכל הליגות הגדולות אך באנגליה יותר.
באנגליה רכש משפר את הקבוצה הרוכשת ב-20% לאורך ארבע שנים. בלה ליגה, ליג 1, הבונדסליגה והסריה A מדובר על השפעה חיובית של בין 7% ל-8%. המשמעות של זה היא שבפרמיירליג, ככל הנראה, מבצעים רכש יותר איכותי, מה שבא לידי ביטוי בצורה הרבה יותר ברורה.
הנתונים האלה מחדדים גם את מה שרואים בעשור וקצת האחרונים - את תפיסת הפער האיכותי בין הפרמיירליג לשאר הליגות באירופה. כיום, כל קבוצה בינונית ומטה בפרמיירליג מכניסה יותר כסף מאשר 80%-90% מהקבוצות בחמש הליגות הבכירות, כאשר קבוצה כמו סנדרלנד צפויה להכניס מזכויות שידור בלבד יותר מאשר קבוצות הליגה ההולנדית ביחד מכניסות מזכויות שידור.
היתרון הכספי הזה מאפשר לפרמיירליג להשתלט על שוק העברות ולרכוש את הנכסים האיכותיים ביותר בכדורגל העולמי. ממוצע הגיל של השחקנים שנרכשים בליגה בשנים האחרונות הוא פחות מ-24 - מה שאומר שרוב קבוצות הליגה האנגלית מחפשות את השחקנים הכי טובים באירופה לפני השיא שלהם.
אגב, איך נראה כרגע מסע הרכש בקיץ 25' של הפרמיירליג ביחס לשאר הליגות? הקבוצות האנגליות הוציאו עד כה 2.3 מיליארד יורו על רכש (115 מיליון יורו לקבוצה) כאשר בסריה A הוציאו כ-834 מיליון יורו על רכש (כ-42 מיליון יורו לקבוצה), בגרמניה 18 הקבוצות הוציאו כ-593 מיליון יורו (כ-33 מיליון יורו לקבוצה) ובספרד כל הקבוצות הוציאו כ-516 מיליון יורו (25.8 מיליון יורו לקבוצה).
כלומר, קבוצות הפרמיירליג ממשיכות לרכוש נכסים שסביר להניח שלא יביאו לשדרוג משמעותי שלהן בעונה הקרובה, אבל לטווח הארוך הם בדיוק הנכסים שיעזרו לפרמיירליג כולה לתפוס עוד פער מהליגות הגדולות האחרות באירופה.
כמובן שתמיד יש יוצאים מהכלל, אבל המגמה המאוד ברורה בכדורגל העולמי כיום היא המשך הדומיננטיות של הפרמיירליג בטבלאות ההכנסות והתרחקות משאר הליגות לטווח הרחוק בכל מה שקשור לאיכות הכדורגל שנראית על הדשא.